עופר

גם היום רשימות הדיונים המתקיימים באולמות השונים לא נמצאו בתאים שליד הכניסה לאולמות. 
זמן רב   בוזבז על מנת להשיג חלק מהם. מסתבר שלרשימות של אולמות שונים יש ממונים שונים והיה עלינו 
לאתר אותם. כאמל, קצין המזכירות  לא טרח לסייע.אולם 3 : ערעוריםשופט: נתנאל בנישותובע: (?)סנגור: אבו עמרשמענו שני דיונים, שניהם עוסקים בערעור על מעצר-עד-תום-ההליכים של חשודים בעברות דומות. בשני הדיונים הקפיד השופט על חזות של תקינות והגינות אך בשני המקרים דחה את הערעור. 

ניהד אחמד עאמר אדיב ( 4667/07 ). צעיר (20 +). נשוי ללא ילדים. עבד בעבר כברזלן. לא נוכחים קרובי משפחה.  עצור עד תום ההליכים על חשד בחברות וביצוע שירות בארגון בלתי מותר.
התביעה טוענת ששימש מנהל במחנה קיץ במשך חודש ב2006 ועל כך מבקשת להשית עליו 24 חדשי מאסר. במהלך הדיון מסתבר שהנאשם היה בעבר אסיר ושוחרר לאחר ריצוי עונשו.
הסנגור טוען שניהד אדיב נהג להשתתף במחנה קיץ שאורגן על ידי "האחים המוסלמים" מאז היותו בן 14 ובמהלך השנים, עם התבגרותו הפך למנהל. לא עסק בעניינים ארגוניים אלא בפעילות של בני הנוער במחנה: טיולים, שחיה, קורסים במחשב, ולימודי דת. לא היה כלל עיסוק בפוליטיקה. יש להבחין, טען הסנגור, בין מחנה קיץ (שמתקיים במשך חודש אחד)  לבין ארגון פוליטי או צבאי. אין בפעילות זו מסוכנות. ועוד ביקש הסנגור להתחשב בכך שאמו חולת סרטן והנאשם סועד אותה. מסר לביהמ"ש דו"ח רפואי המעיד על מחלתה. מבקש לשחררו בתנאים שיקבע בית המשפט.
השופט (תוך שהוא מעיר לתובע על כך שלא נאה לטעון כשידיו בכיסו) שואל אם הזיהוי של הנאשם בדוק והתובע מבטיחו שיש זיהוי של שני עדים. מנין, מקשה השופט, שמחנה הקיץ שייך לחמס. התובע מצטט עדות של נחקר פלוני. על כך מעיר השופט שהשאלה שנשאל נחקר פלוני היתה שאלה מנחה "ואינה בסדר" ואף מגיב לטענות התובע: "זה לא מסוכנות". התובע קובע שהנאשם היה מנהל, לא סתם מדריך, ובפעילות של המחנה שניהל נחשפים ילדים רכים לאידיאולוגיה של החמס. מגיש תקדימים של מקרים דומים שקבלו מעצר עד תום ההליכים. השופט שוב מקשה: האם יש פסק דין שקובע שחברות ב"אחים המוסלמים" אסור? לתובע לא ידוע.

באכר עבדללה מוחמד שאים (4668/07) בן 20. סטודנט שנה ג' להנדסת בנין. באולם נוכח דודו (איש מכובד, רופא דם). במהלך הדיון מבקש הדוד לדבר והשופט לא מתיר לו בטענה שבערכאות ערעורים אין לכך מקום. בהמשך, בכ"ז מצליח הדוד להתערב ואומר לשופט דברי ברכה לחג/חנופה.
האשמה: חברות באוסרה. הסנגור מצטט מאמרות הנאשם בחקירתו בהן מודה שהיה חבר באוסרה של "האחים המוסלמים" שאינה ברשימת הארגונים האסורים. אין בכך מסוכנות. לנאשם יש כוונה להמשיך ללמוד. מבקש לשחררו בתנאים שיקבע ביהמ"ש.
התובע מצטט אמרה של עד מרכזי שמסר בחקירתו רשימה של אנשים באוסרה וביניהם גם הנאשם. האוסרה של "האחים המוסלמים" מדגיש התובע, עוסקת בלימודי דת עם כוונה לגייס לחמס.הנאשם עצמו מדבר: מעונין בלימודים, השקיע במקצוע הקשה ביותר וזכה בציון גבוה. שאיפתו להמשיך בלימודי רפואה  בפילדלפיה, שם לומד גם בן דודו. "מעולם לא חשבתי להשתייך לאירגון ולהכנס לפעילות".
השופט לתובע: האם יש פסק דין כלשהו שמצביע על איסור פעילות ב"אחים המוסלמים". לתובע לא ידוע .

השופט יוצא להפסקה שאחריה ימסור את החלטתו.
ההחלטה נמסרה רק למחרת : הערעור בשני המקרים נידחה.

בהצצה לאולם 7 פגשנו את עוה"ד עלאא זחאלקה ושמענו מפיו על טיפולו בעציר באסל עבד אל ג'פר (דוח מיום 24.9.07 ) אם הבנתי כהלכה הוא מתכונן להגיש ערר על כך שהמשפט של באסל נדחה ולא משחררים אותו בערבות (ואולי כתב האישום הוא שטרם הוגש?). אברר אתו אם נקבע תאריך דיון וננסה לעקוב.