מחסום ווטש מתריע - יוני 2008 | Machsomwatch
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסום ווטש מתריע - יוני 2008

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Tuesday, 29 July, 2008

 

"מרקם החיים" ומינהלת התיאום והקישור

"המִנהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים באזור.....לרווחתה ולטובתה של האוכלוסייה ולשם הספקת השירותים הציבוריים והפעלתם, בהתחשב בצורך לקיים מִנהל תקין וסדר ציבורי." (מתוך צו מס' 947  של הממשל הצבאי).

 

הגדרה זו של תפקידי המינהל האזרחיinfo-icon ( למעשה שם "מכובס" לממשל צבאי) היא  לדאוג ל"מרקם חיים" סביר לפלסטינים. תמונת המצב בשטחים לעומת זאת מעידה בבירור על הרס מרקם החיים. מרקם חיים נורמלי מתאפשר רק במידה וקיים חופש תנועה, ולפלסטינים אין חופש תנועה. כל שגרת חייהם תלוייה בקבלת היתרים שונים הניתנים במשרדים האיזוריים של המינהל האזרחי (מתק"ים). צפיה של חברות מחסוםWatch בנעשה במשרדים אלה מוכיחה מגמה מכוונת לא לתת את השירות או להפוך את קבלתו לסיוט מתמשך. מה שנראה כחוסר יעילות הוא למעשה מנגנון יעיל ביותר להצרת צעדי הפלסטינים, והוא צורה אפקטיבית של שליטה ודיכוי - לא פחות יעילה מהגבלות התנועה עצמן.

ניתן אולי להסביר את הצורך במתן היתרים בכניסה לישראל, אבל הצורך בהיתרים לכל תזוזה של פלסטינים באזורים השונים בשטחים הכבושים מעיד שמתן ההיתר הוא מעין "פריבילגיה" המותנית בכך שהמבקש יוכיח כי "יש לו סיבה מוצדקת" לרצות לעבור ממקום למקום. כתוצאה מגישה זו הליך הנפקת ההיתרים איננו שקוף וברור ונתפס ע"י המינהל האזרחי כחריג, כי הרי הכלל אוסר על כל תנועה של פלסטינים.

הכרטיס המגנטי, המונפק ע"י המינהל האזרחי, הוא על פניו כרטיס זיהוי עם טביעות אצבעות וצילום קרקעית העין. בפועל הכרטיס הפך למעין "תעודת יושר", ובלעדיו לא ניתן לקבל אישורים אחרים כגון אשורי תעסוקה, מסחר, רפואה וכד'. לא כל פלסטיני מקבל כרטיס מגנטיinfo-icon. לפני שנתיים, כשהתחילו להנפיק את הכרטיסים האלה, נטען כי הכרטיסים יחודשו באופן אוטומטי. אולם לאחרונה התברר כי רבים מאד נדרשים לחדש את הכרטיסים הללו. בנוסף יש פונים חדשים רבים המבקשים לקבל את הכרטיס. העובדה הזו מביאה למשרדי המתק"ים קהל רב, המגיע למקום כבר בשעות הקטנות של הבוקר, על מנת להיות בקדמת התור ולזכות בכרטיס המיוחל.

חם היום. בחדר ההמתנה  המזגן לא עובד. כ-50 ממתינים, בחלקם הגיעו כבר לפנות בוקר.  כולם זקוקים לכרטיס המגנטי. הפלסטינים הכינו רשימה מסודרת של הממתינים בתור. אנו מתלוננות ומציעות:  " אולי שיבדקו מי מנוע שב"כinfo-icon ואינו זכאי לקבל כרטיס מגנטי, וישחררו אותו ויחסכו זמן המתנה?" מסבירים לנו כי  "מהראשון ליוני נותנים מגנטיים גם למנועים".  עברו חמש דקות ובחור צעיר יוצא ומספר כי סורב.  בכתב יד נכתב על בקשתו "מנוע שב"כ".  חזרנו להתלונן ולאחר בירור התברר כי  יש מכסת מסורבי שב"כ המקבלים מגנטיים והמכסה הושלמה להיום, "שיבואו מחר". היום הוא מסוכן לביטחון, מחר - אם יצליח להכלל במכסה - הוא יהיה כשר.

בחדר ההמתנה נתלתה  מודעה שממחר ועד יום חמישי המת"ק יהיה סגור למבקשי כרטיסים מגנטיים. החיילים יוצאים להשתלמות - כמובן כדי לשפר את השירות לפלסטינים.  ולמה לא הייתה תלויה מודעה לפני מספר ימים? ואיך יידעו הפלסטינים שאין למה לבוא מחר לפנות בוקר ולנסות לתפוס תור לצורך הנפקת כרטיסים מגנטיים? "הם יודעים", "הודיעו לתיאום הפלסטיני", "האנשים שבמת"ק יודעים ונהגי המוניות יעבירו את המסר".  ניסינו לברר מדוע לא בודקים מראש את המנועים כדי לשחררם מוקדם? במשרד הפנים יש פקידה שכל תפקידה הוא  לחלק את המספרים לבאים לפי צרכיהם - ולברר אם יש ברשותם את המסמכים הדרושים. מדוע  לא במת"ק?  מדוע שלא יבדקו את מספרי ת"ז של הממתינים ויודיעו להם  אם יש טעם שיחכו,  ואולי לחלק מספרים כדי שהאדם יוכל ללכת לאכול ארוחת בוקר או צהריים?  למה?  (מת"קinfo-icon עציון 22.6)

המערכת הביורוקרטית אינה מתאימה עצמה לצרכים המשתנים. אפילו כאשר יש במקום מאות ממתינים - פותחים רק חלון או שניים. צרכי האוכלוסיה אינם קריטריון לעניין זה.

  • המתקן לחלוקת מספרים מוצב מעבר לקרוסלת הכניסה - מקום שאין לפלסטינים גישה אליו בעת הכניסה למת"ק - במקרה? או שמא בכוונת מכוון?.
  • אם ברור כי ביום עבודה ניתן לטפל רק במספר נתון של פונים, והדרישה עולה על מספר זה, לא יוסיפו עמדת טיפול נוספת. "שהם" יבואו שוב ושוב, כי זמן "הילידים" ומצבם הכלכלי אינו מענינו של המינהל.
  • אילו היה מענה בטלפון שמספרו מופיע על השלט בחדר ההמתנה, ניתן היה לחשוב כי למינהל האזרחי יש באמת  עניין במתן שרות ובהתחשבות בפונים...
  • חוברת בערבית שמסבירה לפלסטינים כיצד להתמודד עם מערכת ההיתרים היתה  משחררת מאי הוודאות - אבל ב-40 שנות כיבוש לא היה זמן מספיק להכנת חוברת כזו. במקרה? אולי אי הוודאות עצמה משרתת את השליטה של ישראל באזרחים הפלסטינים?
  • טביעות אצבעות של עובדי כפיים נשחקות לעיתים קרובות מאד. ניתן היה להעמיד במחסומים ה"מתקדמים המיועדים לרווחת התושבים" מכשיר לזהוי טביעת אצבעות שיזין את החידוש למערכת. אבל הפלסטינים נשלחים בעשרותיהם   להמתין שעות לצורך זה בתורים במת"קים. למה? כי אין כוונה לתת שרות!

לתשומת לב המוקד ההומניטרי

השער ה"הומניטרי"  נפתח בפעם האחרונה 20 דקות לפני שהגענו ואנו חיכינו עוד 20 דקות עד שהוא  נפתח פעם נוספת, כלומר השער היה סגור בשעת הלחץ  40 דקות .  אנשים שאפילו שלטונות הכיבוש מכירים בהם כזכאים לטיפול "הומניטרי"חיכו כמעט שעה רק כדי לעבור לתור פנימי נוסף המאפשר גישה לשרוול הבידוק. התור ה"הומניטרי" - מי נתן לשער זה שם כה הזוי?   למה הוא לא זז? למה קשישים, חולים, נשים, ילדים ותינוקות צריכים לחכות בעמידה על הרגליים כל כך הרבה זמן ? הצרה הזו באה , כמו תמיד , רק מידי אדם .

ההסבר - בשעות הלחץ יש צורך בשוטר/קצין אחד או שניים כדי לנווט את האנשים לבדיקה בשרוולים באופן מסודר. בדיוק בשעות האלה נעלמים לפעמים כולם . אין איש.

הכניסה לקרוסלות הרגילות - אלה המיועדות לקהל הצעיר והכשיר מנווטת ממרחק ע"י חייל או חיילת בעמדת זכוכית . וזאת , בנפרד מן  התור ה"הומניטרי" שהשער המוביל אליו נפתח ידנית. הנכנסים בקרוסלות "הרגילות" ממהרים כבר מאד ,מחפשים מסלול בדיקה פנוי ומגלים שבשרוול מס. 5 , המיועד ל"הומניטרים", מעטים הממתינים והם , ה"רגילים", מצטרפים לתור הפנימי המיועד לנשים. מי שאמור לפקוח עין , לדאוג שהשרוול "ההומניטרי" ישרת את הנזקקים לו וכאשר יתפנה לפתוח את השער, נעלם בדיוק בשעת הלחץ הגדולה ביותר.

בכל בוקר נפתח השער "ההומניטרי"רק במשך כשעתיים לצורך מעבר הנשים התלמידים החולים הקשישים וצוותי הרפואה ואז , בדיוק אז , אין קצין/שוטר במקום והממתינים רואים בעיניים כלות את הצעירים נכנסים לפניהם ואין עוזר.  לאחר פניות חוזרות ונשנות למוקד ההומניטרי של הצבא "מבררים" ואז מגיעים השוטרים , הקצינים והחיילים וכולם סוף סוף כאן . וכל זאת בבוקר שקט שבו חיכו במשך שעה שלימה אימהות עם תינוקות על הידיים כשבחורינו ישבו בנוחיות בחדרים פנימיים . חשבנו כי בתור "ההומניטרי" יחכו פחות, אך בפועל החלשים מחכים יותר?  (קלנדיה 22.6)

שלילת חופש התנועה שהכיבוש גורר אחריו, היא בלתי אנושית ובלתי חוקית.   במחסומים ובמת"קים מופעלים  אמצעים ביורוקרטיים,  שכל תכליתם היא להפריע עוד יותר את חופש התנועה.

ולעצם העניין -  שום שיפור תנאים לא יפתור את הבעיה,  רק סיום הכיבוש.