זכויות משפטיות של קטין בישראל בהשוואה לזכויות משפטיות של קטין פלסטיני
בתי המשפט הצבאיים לפלסטינים - כשהשופט הוא אויבך, למי תתלונן?
בתי המשפט הצבאיים מתיימרים לפעול בשם ההגינות או החוק כאשר הם דנים במשפטים של אוכלוסייה הפלסטינית הכבושה. אולם שתי מערכות המשפט - הצבאית לפלסטינים והאזרחית לאזרחי ישראל ולמתנחלים, נבדלות זו מזו בסעיפים רבים, בחוקיהן, בחומרת גזר הדין, במשך הזמן שניתן לעצור אזרחים בטרם ראו עורכי דין, במשך הזמן שבו מוחזקים עצירים בטרם משפט ובהליכים נוספים.
כיום מתקיימים דיוני בית המשפט הצבאי בתוך מחנה עופר ובמגרש הרוסים בירושלים (כלומר, בתוך ישראל, בניגוד לחוק הבין לאומי), השופטים והתובעים הם קציני צבא לובשי מדים. דיונים רבים נערכים ללא נוכחות בני המשפחה של החשודים והנאשמים (זאת משום שהם אינם יכולים להשיג אישורי כניסה לישראל) ונפגעת זכותם וזכות הציבור כולו לקיום משפט פומבי.
אני רוצה לדעת במה אתם מאשימים אותי? זכות בסיסית של עציר היא להבין במה הוא מואשם ולהבין את שפת החקירה. בפועל, את סיכום החקירה ואף את ההודאה באשמה, החוקרים כותבים בעברית ולבסוף הנחקר חותם על מסמך הכתוב בשפה שאינו מבין.
מגיע לי עורך דין! לכל עציר זכות להגנה על ידי עו"ד, אבל השב"כ יכול למנוע ממנו להיפגש עם עורך הדין למשך תקופה של עד 90 יום, וזאת "מסיבות ביטחוניות". 60% מהעצורים מנועים מלפגוש עו"ד בזמן החקירות, התקופה הקשה ביותר של מעצרם. הסניגור של הנאשם רשאי לראות את התיק רק לאחר תום החקירה וגיבוש כתב האישום. לרוב הסניגור אינו רשאי לראות את התיק מכיוון שהוא מכיל "חומר חסוי" כטענת השב"כ.
% 99 מהתביעות מסתיימות בעסקות טיעון. מדוע? כל נאשם יודע שמעצרו עלול להימשך שנתיים עד לתום ההליכים המשפטיים. משך תקופת המעצר נתון בידי התביעה וזה גם התמריץ המרכזי של התביע ללחוץ על הנאשם להסכים לעסקת טיעון אשר תקצר משך מעצרו. לכן, כאשר התובע מציע להקל בעונשו בתנאי שיודה באחד או בכמה מסעיפי כתב האישום, הוא ומודה. כך מסתיימים רוב המשפטים בעסקת טיעון, ללא דיונים משפטיים, שאמורים לכלול הצגת העדויות, הוכחת ההאשמות, חקירת עדים וכדומה.
לתפיסת מערכת המשפט, ככל שאחוז ההודאות גבוה יותר כן נראים ההליכים של בתי המשפט אמינים יותר. נוצר רושם שהמעצרים הרבים שהצבא מבצע, כולם מוצדקים ומבוססים על עבירות ופשעים אמיתיים. כך מעניק בית המשפט לגיטימציה לפעולות הצבא ללא הצדקה משפטית אמיתית.
מה עומד מאחורי מונחים משפטיים מקובלים? פעילויות אזרחיות רבות של פלסטינים נחשבות לעבירה: פעילות חברתית, פעילות תרבותית או דתית, מוגדרות כפעילויות טרור ולפיכך מוגדרות כעבירה על החוק. בהלימה למציאות זו, התפתחה בבית המשפט הצבאי שפה מיוחדת במינה, שהמונחים המשפטיים בה (כמו "קושי ראייתי", "ביטחון הציבור", "מתוך רצון חופשי", "הפרות סדר", "חקירת צורך" ועוד ועוד) מסתירים משמעות ויישום שונים מאוד מהמוכרים לנו.
אפשר לומר, שהעברית גויסה להצדקת הכיבוש בצו חירום לאומי. הוטל עליה להעניק שם מלטף ומרדים לכל פרקטיקת חנק, לכל שיטת גזל שפותחה והופעלה על האוכלוסייה הכבושה...: הוצאות להורג ללא משפט היו ל'סיכול ממוקד', עינוי של חשודים הוא 'לחץ פיסי מתון', גירוש לכלא עזה הוא 'תיחום מקום מגורים', גזל אדמות פרטיות נהפך ל 'הכרזה על קרקעות מדינה', ענישה קולקטיבית היא 'מינוף אזרחי', ענישה קולקטיבית באמצעות מצור היא 'כתר', או 'סגר', או 'בידול'. כך תרגמנו עוולות הנעשות כבר ארבעים וחמש שנה למעשה מגונה באחד הפרויקטים היפים והמוצלחים ביותר של הציונות: חידוש השפה העברית. מיכאל ספרד הארץ יוני 2011
כשבוחנים את השימוש במונחי המשפט הצבאי לפלסטינים, מתברר שהתפיסה הכוללת היא שכל האזרחים הפלסטינים בגדה הם מסוכנים ואינם זכאים למחות על פגיעה בזכויותיהם, ולא על עוולות וסבל שנגרמים להם עקב פעילויות הכיבוש. לכן יש לדכאם ולסגור אותם מאחורי סורג ובריח בשם שלום הציבור. ומיהו הציבור המאוים? האוכלוסייה היהודית בגדה ובישראל.
העונשים בבתי המשפט הצבאיים
1. מאסר בפועל (למשך חדשים או שנים)
2. מאסר על תנאי (למשך חודשים או שנים)
3. קנס כספי
4. מניעת קבלת אישורי כניסה לישראל
גם לאחר שחרור (הרשימה השחורה). עונש זה הוא תוצאה של כל גזר דין אך הוא מוטל על ידי המשטרה ומופעל על פי קריטריונים שקובע מפכ"ל המשטרה: פלסטינים שנשפטו יהיו פגיעים תמיד,
ובמיוחד כל עוד חל עליהם המאסר על תנאי. בתקופה זו אין סיכוי שיקבלו אישור עבודה או כל אישור אחר בישראל. ענישה זאת נמשכת לעתים קרובות הרבה מעבר לחלות עונש המאסר על תנאי.
בישראל עצורים כ-4,500 אסירים ביטחוניים. 1,300 עצורים עד תום ההליכים המשפטיים, וכ-500 עצירים מינהליים. (נכון לשלהי 2022).