משפט צבאי לאזרחים | מחסום ווטש

אזרחים במשפט צבאי קטינים במשפט צבאי

כשהתובע והשופט הם האויב

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Toggle accordion

מדינת ישראל מנהלת שתי מערכות משפט מקבילות:

מדינת ישראל מנהלת שתי מערכות משפט מקבילות: משפט צבאי לפלסטינים תושבי השטחים, ומשפט אזרחי לאזרחים ישראלים, הן בתחום מדינת ישראל והן בהתנחלויות. מאז שנת 2006 אנו עוקבות אחר הדיונים בבתי המשפט הצבאיים, ומדווחות על ההליכים המשפטיים הכוללים מעצרי קטינים, הפללו
להמשך קריאה...
Toggle accordion

מעצר קטינים

מעצר קטינים   קטינים פלסטינים, בניגוד לקטינים ישראלים, נעצרים לעתים קרובות בשעות הלילה הקטנות, נלקחים מתוך מיטותיהם ליעד שאינו ידוע להוריהם, כשהם אזוקים ומכוסי עיניים. במשך שעות ארוכות מונעים מהם שינה, מונעים מהם אוכל ואף גישה לשירותים, ורק למחרת בבוקר הם
להמשך קריאה...

זכויות משפטיות של קטין בישראל בהשוואה לזכויות משפטיות של קטין פלסטיני

בתי המשפט הצבאיים לפלסטינים - כשהשופט הוא אויבך, למי תתלונן?

בתי המשפט הצבאיים מתיימרים לפעול בשם ההגינות או החוק כאשר הם דנים במשפטים של אוכלוסייה הפלסטינית הכבושה. אולם שתי מערכות המשפט - הצבאית לפלסטינים והאזרחית לאזרחי ישראל ולמתנחלים, נבדלות זו מזו בסעיפים רבים, בחוקיהן, בחומרת גזר הדין, במשך הזמן שניתן לעצור אזרחים בטרם ראו עורכי דין, במשך הזמן שבו מוחזקים עצירים בטרם משפט ובהליכים נוספים.

כיום מתקיימים דיוני בית המשפט הצבאי בתוך מחנה עופר ובמגרש הרוסים בירושלים (כלומר, בתוך ישראל, בניגוד לחוק הבין לאומי), השופטים והתובעים הם קציני צבא לובשי מדים. דיונים רבים נערכים ללא נוכחות בני המשפחה של החשודים והנאשמים (זאת משום שהם אינם יכולים להשיג אישורי כניסה לישראל) ונפגעת זכותם וזכות הציבור כולו לקיום משפט פומבי.

Toggle accordion

מהי "הפרעה לחייל במילוי תפקידו"? 

אבא של קטין ביקש מפעילת מחסוםווטש לתרגם עבורו את כתב האישום שהוגש נגד בנו בן ה-15. וזה האישום: הקטין השתתף בהפגנה שהתקיימה נגד העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. בשלב מסוים החיילים השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות. הקטין ברח והסתתר במחסן. החיילים מצאו ועצרו א
להמשך קריאה...
Toggle accordion

מהו "קושי ראייתי"

בכתב האישום נגד מ"ד נכתב: "הנאשם הנ"ל ירה בכל כלי ירייה על כל אדם או על כל קבוצה של בני אדם או לכל מקום שבני אדם עשויים להימצא בו."  ועוד:  "הנאשם הנ"ל בא במגע, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת עם אדם שיש יסוד סביר להניח שהוא פועל למען האויב, בין בשירות האו
להמשך קריאה...
Toggle accordion

האם מערכת המשפט הצבאי היא מקור הכנסה למדינת ישראל?

מַלֵינַא! (נמאס לנו), צעקה בכעס האשה הצעירה, אם לנאשם בן 12.5, כשהציעו לה עסקת טיעון הכוללת תשלום של 3,000 ש"ח. כועסת וכואבת היא יצאה לחצר בית המשפט וסיפרה לנו על מעצר בנה: הם גרים בביר זית. אחרי הלימודים קבוצת ילדים רכבה על סוסים ואז הגיעה המשטרה לעצור א
להמשך קריאה...
Toggle accordion

מעצר מנהלי - עונש ללא משפט 

איך אפשר לכלוא אדם למשך שנים בלי שיזכה להליך משפטי הוגן? בלי שהחשדות נגדו יעמדו במבחן משפט צדק ובלי שתעמוד לו הזכות הבסיסית להתגונן מפניהם? התשובה: מעצר מנהלי. המעצרים המנהליים בגדה המערבית הכבושה מבוצעים בהתאם לצו בדבר הוראות ביטחון (צו צבאי המהווה חקיקה
להמשך קריאה...
Toggle accordion

ארגונים קהילתיים וחברתיים - מחוץ לחוק

ארגונים קהילתיים וחברתיים - מחוץ לחוק  האם ניתן לדמיין שחברות בתנועות הנוער בישראל, למשל, תיחשב לפעילות פלילית וכל העוסקים בניהולן יועמדו לדין? אבל כך זה בשטחים: כל התארגנות אזרחית - למטרות חינוך, צדקה, טיפול ביתומים, אחזקת גני ילדים, עזרה לחולים ולמשפחות
להמשך קריאה...
Toggle accordion

האם יש הוכחות מוצקות לביצוע העבירות? 

האם יש הוכחות מוצקות לביצוע העבירות?   מערכת המשפט הצבאית מושתת בעיקר על הפללות, מעטים נתפסים בשעת המעשה עצמו והוכחות מוצקות לביצוע העברה הן נדירות. רוב המעצרים מתבצעים על בסיס חקירות שבהן הנחקרים נוקבים  בשמות של שכנים, חברים לכיתה, מכרים וידידים. שיטות
להמשך קריאה...

אנו מדווחות את מה שאנו רואות ושומעות בבתי המשפט הצבאיים:  מדווחות על תוכן הפרוטוקולים של הליכי המשפט, ומוסרות דברים שאמרו לנו פלסטינים המגיעים לשימועים של קרוביהם בבתי המשפט. התיעוד שלנו זמין בישראל ובחו"ל, ואנו מקוות שהמידע העובדתי שאנו מגישות יחוללו שינוי במדיניות הישראלית, ויחשפו את פרקטיקות העיוות וההסתרה של עוולות כיבוש ממושך. בנוסף לדיווחינו השוטפים המפורסמים באתר זה, הוצאנו לאור מסמך: "צדק של אדונים".

 

קראו עוד במסמך המרתק "צדק של אדונים"

אני רוצה לדעת במה אתם מאשימים אותי?   זכות בסיסית של עציר היא להבין במה הוא מואשם ולהבין את שפת החקירה. בפועל, את סיכום החקירה ואף את ההודאה באשמה, החוקרים כותבים בעברית ולבסוף הנחקר חותם על מסמך הכתוב בשפה שאינו מבין.

מגיע לי עורך דין!   לכל עציר זכות להגנה על ידי עו"ד, אבל השב"כ יכול למנוע ממנו להיפגש עם עורך הדין למשך תקופה של עד 90 יום, וזאת "מסיבות ביטחוניות". 60% מהעצורים מנועים מלפגוש עו"ד בזמן החקירות, התקופה הקשה ביותר של מעצרם. הסניגור של הנאשם רשאי לראות את התיק רק לאחר תום החקירה וגיבוש כתב האישום. לרוב הסניגור אינו רשאי לראות את התיק מכיוון שהוא מכיל "חומר חסוי" כטענת השב"כ.

% 99 מהתביעות מסתיימות בעסקות טיעון. מדוע?   כל נאשם יודע שמעצרו עלול להימשך שנתיים עד לתום ההליכים המשפטיים. משך תקופת המעצר נתון בידי התביעה  וזה גם התמריץ המרכזי של התביע ללחוץ על הנאשם להסכים לעסקת טיעון אשר תקצר משך מעצרו.  לכן, כאשר התובע מציע להקל בעונשו בתנאי שיודה באחד או בכמה מסעיפי כתב האישום, הוא ומודה. כך מסתיימים רוב המשפטים בעסקת טיעון, ללא דיונים משפטיים, שאמורים לכלול הצגת העדויות, הוכחת ההאשמות, חקירת עדים וכדומה.
לתפיסת מערכת המשפט, ככל שאחוז ההודאות גבוה יותר כן נראים ההליכים של בתי המשפט אמינים יותר. נוצר רושם שהמעצרים הרבים שהצבא מבצע, כולם מוצדקים ומבוססים על עבירות ופשעים אמיתיים. כך מעניק בית המשפט לגיטימציה לפעולות הצבא ללא הצדקה משפטית אמיתית.

מה עומד מאחורי מונחים משפטיים מקובלים?   פעילויות אזרחיות רבות של פלסטינים נחשבות לעבירה: פעילות חברתית, פעילות תרבותית או דתית, מוגדרות כפעילויות טרור ולפיכך מוגדרות כעבירה על החוק. בהלימה למציאות זו, התפתחה בבית המשפט הצבאי שפה מיוחדת במינה, שהמונחים המשפטיים בה (כמו "קושי ראייתי", "ביטחון הציבור", "מתוך רצון חופשי", "הפרות סדר", "חקירת צורך" ועוד ועוד) מסתירים משמעות ויישום שונים מאוד מהמוכרים לנו.

אפשר לומר, שהעברית גויסה להצדקת הכיבוש בצו חירום לאומי. הוטל עליה להעניק שם מלטף ומרדים לכל פרקטיקת חנק, לכל שיטת גזל שפותחה והופעלה על האוכלוסייה הכבושה...: הוצאות להורג ללא משפט היו ל'סיכול ממוקד', עינוי של חשודים הוא 'לחץ פיסי מתון', גירוש לכלא עזה הוא 'תיחום מקום מגורים', גזל אדמות פרטיות נהפך ל 'הכרזה על קרקעות מדינה', ענישה קולקטיבית היא 'מינוף אזרחי', ענישה קולקטיבית באמצעות מצור היא 'כתרinfo-icon', או 'סגרinfo-icon', או 'בידול'. כך תרגמנו עוולות הנעשות כבר ארבעים וחמש שנה למעשה מגונה באחד הפרויקטים היפים והמוצלחים ביותר של הציונות: חידוש השפה העברית.       מיכאל ספרד  הארץ  יוני 2011

כשבוחנים את השימוש במונחי המשפט הצבאי לפלסטינים, מתברר שהתפיסה הכוללת היא שכל האזרחים הפלסטינים בגדה הם מסוכנים ואינם זכאים למחות על פגיעה בזכויותיהם, ולא על עוולות וסבל שנגרמים להם עקב פעילויות הכיבוש. לכן יש לדכאם ולסגור אותם מאחורי סורג ובריח בשם שלום הציבור. ומיהו הציבור המאוים? האוכלוסייה היהודית בגדה ובישראל.

העונשים בבתי המשפט הצבאיים

1.  מאסר בפועל (למשך חדשים או שנים)

2.  מאסר על תנאי (למשך חודשים או שנים)

3.  קנסinfo-icon כספי

4.  מניעת קבלת אישורי כניסה לישראל

    גם לאחר שחרור (הרשימה השחורה). עונש זה הוא תוצאה של כל גזר דין אך הוא מוטל על ידי המשטרה ומופעל על פי קריטריונים שקובע מפכ"ל המשטרה: פלסטינים שנשפטו יהיו פגיעים תמיד,
    ובמיוחד כל עוד חל עליהם המאסר על תנאי. בתקופה זו אין סיכוי שיקבלו אישור עבודה או כל אישור אחר בישראל. ענישה זאת נמשכת לעתים קרובות הרבה מעבר לחלות עונש המאסר על תנאי.

בישראל עצורים כ-4,500 אסירים ביטחוניים. 1,300 עצורים עד תום ההליכים המשפטיים, וכ-500 עצירים מינהליים. (נכון לשלהי 2022).