הזכות לבריאות במשטר כיבוש | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

הזכות לבריאות במשטר כיבוש

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
שלישי, 3 ספטמבר, 2019

הילד ע. בן התשע, מכפר במרכז הגדה המערבית, נפגע בראש מכדור שנורה ע"י צלף. הוא הובהל לבית חולים באזור מגוריו ועבר שם טיפול כירורגי ראשוני. אחרי שעות אחדות הסביר הרופא המטפל להורים כי חייבים להעביר את הילד לבית חולים מרכזי בישראל. מתאמת הבריאות במינהל האזרחי התגייסה ומצאה מקום פנוי במחלקה לטיפול נמרץ ילדים בבית חולים מרכזי בישראל. קרוב לחצות הוחלט כי הילד כשיר להעברה לבית החולים בישראל, על כל הטלטולים הכרוכים בכך, ואמבולנס של הסהר האדום לקח את הילד ואביו  לבית החולים בישראל. בהגיעם למחסום הועברו הילד ואביו לאמבולנס ישראלי. במחסום נוסף עצרו את האמבולנס, דרשו מהאב לרדת מהאמבולנס ולקחו ממנו: תעודת זהות, טלפון, אישור עבודה ואישור לליווי החולה. האב נדרש לחכות מחוץ לאמבולנס כשהילד הירוי מפרפר בינתיים בין החיים לבין המוות ומטופל ע"י הפרמדיק הישראלי. עברה חצי שעה ושום דבר לא קורה. האב המיואש שם את נפשו בכפו וניגש לעמדת הבודקים. בתוך העמדה היו כולם ב"הפסקת קפה"; הילד יכול לחכות..

העברת חולים גב-אל-גב - אמבולנסים מהגדה אינם מורשים להיכנס לישראל
Photo: 
תמר פליישמן

כאשר האב פנה בבקשה כי יתנו לו לעבור הוא נשאל ע"י הבודקים "לאן אתה הולך?" האב המיואש ענה "כמובן לבית חולים. בשעה כזו נראה לכם שאני הולך לעבודה?". אז נאמר לו לראשונה שהוא מנוע שב"כinfo-icon!

 האב נדהם. הרי עד שבנו נורה לפני שעות מספר היה בידו אישור עבודה בישראל. לפני פחות מיממה נורה הילד כשישב עם אביו בפתח ביתם, ולא עשה דבר וחצי דבר שסיכן את החיילים שירו בו, וכבר מענישים את האב ומעלים אותו לרשימה שחורה?  גם ירו בילד ופצעו אותו אנושות וגם המשפחה נענשת בהנף יד. ללא בירור משפטי או אחר, בעוד המשפחה מנסה להתמודד עם הפציעה האנושה של הילד בן ה-9, נכנסת מערכת הבירוקרטיה של הכיבוש לפעולה ומענישה את המשפחה כולה. מעתה אסורה הכניסה לישראל והשהות ליד הילד המורדם לכל בני המשפחה. כולם עכשיו מנועי כניסה לישראל ונמנעת מהם הגישה החופשית לילד החולה. כל ביקור של האב, האם או כל בן משפחה כרוך בהליך המייגע של השגת אישור כניסה מיוחד לישראל. ונזכיר שוב, הילד נפצע מירי של חייל צה"ל.

 למזלו של האב היה בידיו מספר הטלפון של מחסוםWatch, ואחרי התערבות שלנו ניתן לאמבולנס ולאב לצאת לבית החולים. חלפו 3 שעות מאז עזבו את בית החולים הקודם השעה הייתה כבר 03:00 לפנות בוקר ומצבו של הילד הלך והחמיר. ומה היה קורה בלי ההתערבות שלנו?

לכל אדם הזכות לבריאות 

הזכות לבריאות הוכרה לראשונה כאחת מן הזכויות החברתיות של האדם ב"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שאומצה ע"י האו"ם בדצמבר 1948, ובה נקבע כי: ״כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לשם הבטחת בריאותם שלו ושל בני ביתו – לרבות מזון, לבוש, שיכון, טיפול רפואי...".

ה"אמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות", שהיא הבסיס הרחב להכרה בזכותו של האדם לבריאות, הוכרזה בשנת 1976 ואושררה ע"י מדינת ישראל בשנת 1991. האמנה  הכירה בזכותו של האדם "... ליהנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיג".

 הזכות לבריאות כוללת כיום גם את הנגישות לשירותי הבריאות מתוך הפרספקטיבה הרחבה של זכויות האדם. הגישה לשירותי רפואה לחולים ולנלווים אליהם הם בליבת הפעילות שלנו במחסוםWatch  בשנים הארוכות שאנו מטפלות בחולים פלסטיניים תחת כיבוש. 

שירותי הבריאות - המציאות

לפי החוק הבינלאומי הגדה המערבית כולה ורצועת עזה נתונים עדיין לאחריותה השלטונית  של מדינת ישראל וכריבון, עליה גם האחריות להספקה ונגישות לשירותי הבריאות.

הרשות הפלסטינית, השולטת מינהלית בשטחי A, התחייבה ואף מעוניינת לספק בתחומה שירותי בריאות על פי הסכמי אוסלו. אבל מדינת ישראל, שהיא הכוח הריבוני, מונעת שירותי דימות, ניתוח וטיפולי סרטן מורכבים, כי היא שולטת ביבוא של הציוד הרפואי, בבינוי, בחופש התנועה ובאספקת המים והחשמל ובכך מחזיקה את שירותי הבריאות במצב של מחסור מתמיד.

מניעת ההתפתחות של שירותי הבריאות הפלסטינים והיעדר שירותים אוניברסליים של ביטוח רפואי בחברה הפלסטינית המסורתית מנציחים ומעודדים את התלות המתמדת שלהם בשירותי הבריאות הישראלים. הרשות הפלסטינית מממנת את העלות הגבוהה מאד של האישפוז והטיפולים הרפואיים עבור החולים הפלסטינים הקשים, הנזקקים לשירותי הרפואה המתקדמים הקיימים רק במדינת ישראל. מימון זה הוא גם מקור תקציבי משמעותי עבור בתי החולים הגדולים בישראל. לעתים, בעת עימות מדיני, הרשות מפסיקה את המימון כאמצעי לחץ על מדינת ישראל.

חולי סרטן נאלצים לעבור לטיפולי הקרנות בישראל
Photo: 
תמר פליישמן

החולים ומלווי החולים הפלסטיניים זקוקים לאישורי כניסה של המינהל האזרחיinfo-icon, שמקיים שירותי תיאום רפואיים לצורך זה. האישור המיוחד תלוי בפגישה ואישור השב"כ, שמעוניין לגייס משתפי פעולה בין אלו הזקוקים לשירותי רפואה. וכך, גם הצורך בטיפול רפואי הפך לכלי שליטה בידי הכוחות הכובשים.

בית החולים הפלסטיני הגדול, המתקדם והמצויד ביותר, אל-מקאסד, המטפל אך ורק בפלסטינים, נמצא במזרח ירושלים. כדי להגיע אליו לטיפול חייבים הפלסטינים תושבי הגדה לקבל אישורי כניסה מיוחדים לישראל. היש אבסורד גדול מזה? היש דוגמה טובה מזו לחוסר הנגישות לשירותי רפואה? המדיניות הישראלית מנסה להסיר מעצמה אחריות ויחד עם זה להגביר שליטה פוגענית במיוחד כאשר מדובר בנזקקים ביותר.