חוקי הכיבוש, החוק הבין לאמי, מפעל ההתנחלות, ההתישבות

אין להעביר אוכלוסיה מהמדינה הכובשת לשטח הנכבש

54 שנים של משטר צבאי מופעל על האוכלוסיה - זה כיבוש

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
עיקרים בדיני הכיבוש
  • הכיבוש אינו ריבונות. שלטון הכיבוש הוא משטר צבאי.
  • הכיבוש הוא זמני – הכובש חייב לחתור לסיום הכיבוש ואסור לו לבצע דברים המקבעים את הכיבוש
  • הכובש מחזיק בשטח כנאמן ועליו לנהל את השטח משני שיקולים:
    ההיבט הביטחוני  וטובת הנכבשים 
  • הכובש אינו רשאי לקדם  בשטח הכבוש אינטרסים לא ביטחוניים וכאלה הפועלים רק לטובת אזרחיו שלו
  •  במסגרת השלטון הצבאי, השטח אמור להמשיך להתנהל כמו לפני הכיבוש מבחינת החוק האזרחי.

עיקרי המטלות שעל הכובש לקיים:

  • הסדרת  זכויות הנכבשים ושמירה על זכויות האדם שלהם
  • הגנה של המשטר הצבאי על האוכלוסייה המקומית
  • במשטר זה המשטרה תהיה כפופה לצבא
  • אין להעביר אוכלוסייה מהמעצמה הכובשת לשטח הנכבש
אזורי השליטה שהונצחו בהקפאת הסכם אוסלו

 

 

העובדות: אמנות בינלאומיות בנוגע למלחמה וכיבוש

 

  • אמנוֹת האג 1899 ו-1907 

 מכילות את הניסוחים הרשמיים הראשונים של דינים ומנהגים של מלחמה ביבשה ובים. הן נערכו כדי להגדיר במדויק את חוקי המלחמה בשאיפה לרכך במידת האפשר את פגעיהן וחומרתן. בתחום ההתנהלות הצבאית, ההוראות נועדו לשמש ככללי התנהגות לצדדים הלוחמים ביחסיהם ההדדיים וביחסים בינם לבין התושבים. ישראל חתמה על אמנת האג 1907 ב-14 באוגוסט 1978.

  • אמנת ז'נבה – 1949 

 עוסקת בזכויות האדם ב"מצב לוחמתי", מודגשת חובתו של הכובש לדאוג לזכויות האדם הבסיסיות של האוכלוסייה הנכבשת ולאפשר קיום אורח חיים שגרתי. מפורטים בה:  הזכות לחיים; הזכות לחופש התנועה; הזכות לפרנסה; הזכות לדיור; הזכות לקניין; הזכות להליך הוגן; הזכות לטיפול רפואי; הזכות לתכנון סביבתי; איסור על ענישה קולקטיבית; איסור על גירוש תושבים אל מחוץ לשטח הכבוש; איסור על יישוב אזרחים של המדינה הכובשת בשטח הכבוש בכפייה; איסור הפעלת לחץ לשיתוף פעולה עם הכוחות הכובשים

 האמנה נחשבת לחלק מהמשפט הבינלאומי ההסכמי, וישראל הפקידה את חתימתה ב-6 ביולי 1951, אך לא פעלה לעגן אותה בחוקים  או לתקף אותה בפסקי דין של בית המשפט העליון. ממשלות ישראל גרסו מאז ומתמיד כי אין האמנה חלה על פעולותיה בשטחים - זאת, כיוון שישראל מתייחסת לשטחים בגדה ובעזה "כשטחים במחלוקת", בהיותם טריטוריות שהיו מלכתחילה כבושות בידי כובשים קודמים, ולכן הם אינם יכולים להיחשב שטח כבוש בידי ישראל. עם  זאת, ישראל הצהירה כי היא מקבלת על עצמה את "ההוראות ההומניטריות" שבאמנה, ואף התחייבה בפני מועצת הביטחון של האו"ם להקפיד שלא לשנות את השטח הכבוש (בהחלטה 242 שהתקבלה ב-22 בנובמבר 1967)..

  • אמנת רומא מ-1998 

הגדירה רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה; האיצה את הקמתו של בית דין בינלאומי לטיפול בפושעים המואשמים באחד מפשעים אלה. ישראל חתמה גם על אמנה זו אך לא אישררה אותה, ולכן אינה מהווה צד בבית הדין הבינלאומי הפועל בהאג מאז 2002.  

בעקבות ההכרה בפלסטין כמדינה משקיפה בארגון האומות המאוחדות,  היא התקבלה ב-5 בפברואר 2021 כחברה בבית הדין הבין לאומי על פי אמנת רומא, ובשל כך הוא רשאי לדון בעתירות שעניינן התרחש בשטחי יהודה, שומרון ועזה ומזרח ירושלים. ההחלטה מסירה את החסמים המשפטיים שעמדו עד כה בפני בית הדין לחקור סוגיות שהתרחשו בשטחים אלה. 

מדינת ישראל מפגינה "פיצול אישיות" ביחס לחוק הבינלאומי בנוגע לדיני הכיבוש - גם בחלק ההסכמי של האמנות השונות וגם בחלק המנהגי התופס בנושאים של נוהגים מקובלים שלא חוקקו. כלפי חוץ היא מאשרת אותו, אך בכך שלא הטמיעה אותו בחוקי המדינה היא מאפשרת את עקיפתו בטענות של אי רלוונטיות.

 

מדינת ישראל מפגינה "פיצול אישיות" ביחס לחוק הבינלאומי בנוגע לדיני הכיבוש - גם בהסכמה לאמנות השונות וגם  בנושאים של נוהגים מקובלים שלא חוקקו. 

כלפי חוץ היא מאשרת את הדין הבינלאומי, אך בכך שלא הטמיעה אותו בחוקי המדינה, היא מאפשרת את עקיפתו בטענות של אי רלוונטיות.

Toggle accordion

מהו כיבוש

כיבוש הוא מצב שבו טריטוריה מסוימת נתונה בפועל תחת שליטה של צבא עוין. הכיבוש משתרע רק על טריטוריה שבה שליטה כזאת הוקמה וניתנת למימוש. כיבוש מתחולל באמצעות כוח צבאי או במהלך מלחמה. מאז מלחמת העולם השנייה מקובל שיש לסיים מצב של כיבוש בנסיגת הכובש מהשטחים שת
להמשך קריאה...
Toggle accordion

הכיבוש אינו ריבונות

מבחינת המשפט הבינלאומי, ריבונות (Sovereignty) היא השליטה בשטח והזכות לקבוע בו חוקים. זכות זו נמצאת בדרך כלל בידיה של מדינה, המחילה את חוקיה על השטח שבגבולותיה. במילים אחרות, ריבונות היא פשוט שליטה בשטח. למשל, הריבון לכל דבר ביהודה ושומרון הוא צה"ל (באמצע
להמשך קריאה...
Toggle accordion

האם הכיבוש זמני? תקנה 55 לתקנות-האג-1970 מול המציאות בשטח

על פי אמנת האג, שישראל חתומה עליה, המדינה הכובשת מתפקדת כנאמן של השטח הכבוש המצוי בידה כפיקדון זמני בלבד ואוסרת על הכובש לבצע שינויים ארוכי טווח שאינם לטובת האוכלוסייה הנכבשת. קיים איסור מוחלט על העברת אוכלוסייה אזרחית לשטח הכבוש על מנת לשמֵר סטטוס-קוו ד
להמשך קריאה...
הסעיפים שמגדירים פשעי מלחמה על פי המשפט הבין לאומי

* הפרת דיני לחימה – כמו הקמת התנחלויות

* פשעים נגד האנושות – התנהלות לא חוקית בהיקף נרחב על האוכלוסיה האזרחית ( אפרטהייד בפועל)

* פשעי תוקפנות – יציאה למלחמה אסורה

* השמדת עם

* אחריות אישית :  במשפט הבין לאומי, הפשעים מיוחסים לאנשים שביצעו אותם ולא למדינה. בד"כ לדרג הפיקודי. 

Toggle accordion

אפרטהייד - פשע בין לאומי

בעוד כיבוש הוא מצב חוקי (אם כי חריג וזמני), על פי הגדרה אפרטהייד הוא פשע בין לאומי.  חוות דעת משפטית ודוח אמנסטי 2022 קובעים שבגדה המערבית מתבצע פשע נגד האנושות מסוג אפרטהייד. מבצעי הפשע הם ישראלים וקורבנותיו פלסטינים. הפשע מתבצע כי הכיבוש הישראלי הינו מ
להמשך קריאה...
Toggle accordion

המלצות ועדת לוי מנסות לעקוף דיני כיבוש

ועדת לוי הוקמה בפברואר 2012 על רקע שורה של הליכים שבהם התבקשה המדינה להרוס בניה בלתי חוקית של אזרחים ישראלים בשטחים הכבושים. המדינה ביקשה למצוא דרך להימנע מביצוע ההריסה בהתנחלויות ובהיאחזויות אך נתקלה בקשיים משפטיים. גורמים בימין הישראלי היו מעוניינים לב
להמשך קריאה...
כל מבנה פלסטיני הורסים וכל התנחלות מרחיבים
Photo: 
נורית פופר, חגית בק