על הגזירה שהטיל אגף המבצעים במינהל האזרחי למניעה שמית של אישורי כניסה לישראל
אלפי פלסטינים איבדו את מקור פרנסתם בשנתיים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, משום ששם משפחתם זהה לשם אדם שהשתתף ב"אינתיפאדת היחידים", אף שלרוב לא היה ביניהם כל קשר משפחתי או היכרות אישית. מטרתו של הצעד השרירותי היא ענישה קולקטיבית , בתחפושת של ניסיון הרתעה.
שני כלים עוצמתיים מאפשרים שליטה בבני אדם – עדיפות צבאית וביורוקרטיה. אנחנו עוסקות בביורוקרטיה של הכיבוש, משטר הדורש היתר מיוחד מן השלטונות לכל מה שקורה לאדם היחיד, מלידה ולימודים ועבודה וחתונה ועד למחלה ולמיתה. אישור לכל תנועה ותזוזה, לכל רצון ולכל אילוץ שהחיים והממשל מציבים בפני בני אנוש.
שטחי הגדה המערבית מתחלקים למאות איזורים חסומים ומגודרים ע"י חומות וגדרות וכבישי אפרטהייד, או ע"י הוראות המינהל האזרחי
, והפלסטינים נדרשים לאישורים כמעט לכל תנועה ופעולה, לפי הנחיות המינהל האזרחי המשתנות לעיתים מזומנות. באתר שלנו תמצאו תיאור מלא של המנגנון: ביורוקרטיה של הכיבוש.
מי שמונעים ממנו תנועה לאיזורים מסוימים, כניסה לירושלים, בירת החיים הפלסטיניים, או לישראל לצורכי עבודה ופרנסה, נקראים מנועים – מנועי שב"כ או מנועי משטרה או מנועי אג"מ (אגף המבצעים של המינהל האזרחי, משרד הביטחון).
מנועי המשטרה הם לרוב תושבים שנכנסו לישראל לצורכי פרנסה ללא אישור ונתפסו. הם רבים מאד והאפשרות לערער היא רק לכאורה, שכן כמעט 100% מהעררים נענים בשלילה.
מנועי השב"כ הם ציבור גדול של מאות אלפים, שהמניעה לאישורי המעבר לישראל המוטלת עליהם נקראת ביטחונית ולרוב היא שרירותית, וניתנת ללא נימוקים והבהרות למי שנאסר עליו לעבוד, ללמוד, להירפא ולנסוע לאיזורים רבים. הסיבות למניעות משתנות לפי הנסיבות או ללא כל הסבר. ההשלכה האכזרית של המניעות הללו היא מניעת הפרנסה, שמדרדרת משפחות שלמות וכפרים רבים לעוני ומצוקה וחיי בטלה ומחסור, שמאפשרים לשלוט באוכלוסייה תחת כיבוש תקופה כה ארוכה. קציני ומפקדי המינהל האזרחי לא תמיד מכירים את כל מאות ההוראות והשלכותיהן הקשות על הציבור הנתון למרותן.
חברות מחסום Watch, בראשותה של סילביה פיטרמן, מתמחות בהוראות אלה כבר שנים רבות ועושות עבודה יסודית על מנת לסייע לפלסטינים, שהוטלה עליהם מניעה, בתהליך הסבוך של הגשת בקשות למינהל האזרחי. הן עוקבות אחר הבקשות ואם התושב בוחר בכך - מגישות עתירה באמצעות עו"ד תמיר בלנק לבית המשפט לעניינים מינהליים. שיעור הסרת המניעה בעתירות הוא כ-70%!
מנועי אג"מ (אגף המבצעים של המינהל האזרחי במשרד הביטחון) הם תושבים שלא שילמו חובות שונים כגון קנסות תעבורה - בשל חוסר ידע או שאסור להם לנסוע למקום התשלום; וכן מי שעברו עבירה מינהלתית פשוטה – כגון עבודה בתור פועל לאדם שהאישור שבידיו הוא אישור סוחר, ולהיפך. במקרים רבים הסיבה למניעת אג"מ אינה ברורה.
על המניעה קולקטיבית שמית בשל אינתיפאדת היחידים - בשנתיים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה, הוטלו, לאחר כל פעולה של מפגע יחיד, מגבלות תנועה ועבודה על כל בני האדם הנושאים את אותו שם משפחה. במקרים רבים זהו שמן של מאות ואלפי משפחות הגרות באותו הכפר או העיירה, אשר אין ביניהם קשר משפחתי ואף לא היכרות אישית עם מי שעשה את המעשה. כמו למשל בעיירה יאטה, אשר מספרים שהיו בה בעבר הרבה יותר שמות משפחה, אך לאחר הכיבוש בשנת 1967 רשמו הישראלים את כולם במירשם התושבים תחת שמו של המוכתר – אבו עראם. אלפי אנשים בשם אבו עראם נפגעו מעונש קולקטיבי זה. הצעד מטיל עונש וקריסה כלכלית גמורה על ערים שלמות ועשרות אלפי אנשים.
המניעה נקראה בתחילה "מניעת אג"מ סנקציה" ובגלל המשמעות כעונש הוחלף השם ל"מניעת אג"מ הרתעה". השם הוחלף, הנסיבות נשארו. והכללים ההזויים הם -
- איסור העבודה והתנועה הוטל רק על מי שהיה לו היתר עבודה , אף אם עבד עשרות שנים בישראל.
- מי שעוד לא היה לו היתר ואינו מנוע, כן זכאי לקבל אישור כניסה לעבודה.
- לעתים הוסרה הסנקציה לכמה שבועות וחזרה ללא הודעה מוקדמת.
זוהי ענישה סביבתית ללא כל מניע, וכך מצאו את עצמם ברגע אחד חסרי פרנסה אנשי עמל שבמשך שנים בנו את בתי הישראלים, עבדו בנאמנות בשדותינו ובמפעלינו ובבתי המסחר שלנו.
הצוות העוסק ב"ביורוקרטיה של הכיבוש" הגיש עתירות קבוצתיות עבור כ-100 אנשים וכתוצאה מן העתירות שלנו ושל ארגונים אחרים ניתנה חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה שמדובר בהליך לא חוקי. התוצאה היא שלאנשים שעתרו לבית המשפט בוטלה המניעה השמית הגורפת. גם הפרקליטות לא הצליחה להסביר את הענישה הקבוצתית, האטומה והשרירותית.
אלא שהמניעה הוסרה רק ממי שהגישו את העתירה וכך נשארו עוד מנועים רבים מספור...