עופר - בעיות בריאות, גזר דין

בשנת 1946 הגיע לארץ הגנרל סר אלווין ברקר. הוא בא לכאן כדי לדכא ביד ברזל את המלחמה שכפו האצ"ל והלח"י על בריטניה. הוא התפרסם באמירה אנטישמית: הכו את היהודים במקום הכואב ביותר - בכיס שלהם.

(מתוך "ימי הכלניות" של תום שגב)

מותר להשוות?

כבר כשהגענו ראינו את בעלה של אמירה אל חמידאת.

כששאלנו מה קורה הוא סיפר בשמחה שיש עסקה ואמירה משתחררת.

נכחנו בדיון שהתקיים בפני הרכב שבראשו עמד השופט סא"ל צבי היילברון. התביעה ועו"ד אחלאם חדאד הציגו את ההסדר שהושג:

12 חודשי מאסר בפועל מיום מאסרה, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך חמש שנים וקנס בסך 250,000 ש"ח - 50,000 ש"ח ישולמו מיד ו-200,000 ש"ח ישולמו תוך חודש מיום שחרורה.

אמירה הואשמה בהכנסת כספי אויב וקשר עם התאחדות בלתי מותרת.

הכסף הועבר אליה ע"י משת"פ מעזה. בפלישה לביתה לפני שנה נמצאו 100,000 ₪ אותם עדיין לא הספיקה לחלק לסטודנטים ולמשפחות של אסירים. הסכום הזה יחולט.

כששאלתי את התובע מדוע הסכום הזה לא ירד מהקנס שהוטל הוא ענה לי: השתגעת? כספי אויב?

השופט אמר שההסדר מקל אבל מתחשבים במצב בריאותה - יש לה פריצת דיסק ואסטמה.

הבעל היה בטוח שאמירה חוזרת היום הביתה, אבל היא הסבירה לו שהיא רוצה לחזור לכלא דמון לאסוף את חפציה, את עבודות היד שהכינה, ובעיקר - להיפרד מהאסירות איתן שהתה בכלא שנה שלמה.

בדיון של רוואן אבו זיאדה מבית אילו ביקש עו"ד אכרם סמארה דחייה לשם המשך הידברות עם התביעה.

רוואן מואשמת בניסיון לרצח.

השופט סא"ל ליברמן הסכים, והדיון הבא נקבע ל 30.11.2016.

בדיון נכחו הוריה של רוואן. לאביה זו הייתה הזדמנות לדבר מעט עם בתו - הוא מנוע ביקורים בכלא.

היה דיון קצר ביותר לאבתסאם כעבנה - אם לשני ילדים קטנים - ילדה בת שנתיים ותינוק בן 10 חודשים.

עוד אחת שהגיעה למחסום עם סכין בגלל בעיות אישיות.

בדיונים הקודמים ההורים טענו שיש לה בעיות נפשיות והיא מטופלת בתרופות. היא נמצאת בכלא קרוב לחודשיים. עו"ד נובאני ביקש הערכה פסיכיאטרית. הגיעה התשובה שקבעה כי היא כשירה לעמוד לדין.

על הדיון היום לא הודיעו לבני המשפחה, ולכן עו"ד נובאני ביקש דחייה ליום ראשון 6.11.16 כדי שהמשפחה תוכל להגיע ולראות אותה.

כמו תמיד, השיחות בחצר היו מאוד קשות.

אבא של קטינה שירו ברגלה בטענה שהיה לה סכין לא הפסיק לחזור על דבריו ולומר: המתנחלים הם אלו ששמו על ידה סכין! (כמובן שכבר היו דברים מעולם). הוא סיפר שלקחו אותה ל"הדסה" ושם החלו לחקור אותה!

זו פרקטיקה רגילה; לך תידע איזו הודאה הוציאו מקטינה פצועה, שנמצאת לבד בבית חולים ישראלי.

בחור אחר סיפר לנו שהוא נמצא כאן בגלל אחיו הקטין. הנער בן 14.5.

באו בלילה לביתם ולקחו אותו - תוך הקפדה על הנוהל הרגיל של הפיכת הבית. מסתבר שעכשיו פתאום התגלתה תמונה בה הנער/הילד זורק אבן. אלא שהתמונה צולמה כשהוא היה בן 12!

ואנחנו עומדות שם חסרות אונים ודומעות.