עופר - בעיות בריאות, החזקה וסחר באמל"ח

באולם מס. 4

בפני השופטת אתי אדר מונחים 30 תיקים. 11 מהם על יידוי חפצים (כנראה שם גנרי לזריקת אבנים), 8 על החזקה או סחר באמל"ח ו-5 על חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, שבהם כללתי על דעתי 2 תיקים על סעיף שלא פגשתי בו קודם – הסתה.

סוג הדיון ברוב התיקים הוא "תזכורת", שמשמעו שהנאשמים מובאים בפני שופט לצורך ביקורת שיפוטית, כדי שהשופט יברר עם עורך הדין מה מצב התיק, וכן יראה עם הנאשם שלפניו זוכה ליחס נאות מבחינה בריאותית או שאולי הוא טוען שעינו אותו בחקירה. אבל אני אף פעם לא ראיתי שטענה כזאת התקבלה בבית משפט צבאי. לענין הביקורת על המצב הרפואי – לזה עוד נחזור.

מאהר אחמד אברהים עלאמי - ת.ז. מס' 401734710  

האשמה: ייצור וזריקת חפץ מבעיר

עו"ד אחלאם חדד מסרה לבית המשפט שהיא נמצאת במו"מ עם התביעה והדיון נדחה למועד מאוחר יותר. בהזדמנות זו למדנו שב-27 במאי יתחיל הרמדאן ועצורים רבים רוצים להקדים או לדחות את הדיון ולא להישפט ברמדאן.

איאד מוסא סלאמה אלדגאמין - ת.ז. מס' 859610081 

האשמה: החזקה וסחר באמל"ח

עו"ד אנואר אבו עומר גם הוא מסר כי מתנהל משא ומתן עם התביעה והדיון נדחה למועד מאוחר יותר.

דראר מוחמד עמראן צלאח - ת.ז. 916747272 

האשמה: החזקה וסחר באמל"ח

עו"ד אנואר אבו עומר התכונן למסור את ההצהרה הרגילה לאמור כי מתנהל משא ומתן עם התביעה ולדחות את הדיון, אבל דראר עמד בעקשנות על דרישתו לדבר אל בית המשפט. השופטת ניסתה להסביר לו שיש נוהל, יש כללים, זה לא הזמן להשמיע טענות, אבל הוא התעקש. ניצב על רגליו.  מה לו ולכללים של בית המשפט. ובסוף השופטת הציעה לו להקשיב לקריאת כתב האישום, שידע במה מאשימים אותו. לא עניין אותו. הוא רצה לדבר.

השופטת אמרה לו: בית המשפט בערכאה קודמת החליט שיש די ראיות נגדך. אם תחליט לכפור בכתב האישום, התביעה תזמין את כל העדים משני הצדדים ואנחנו נשמע אותם. הוויכוח שלך עכשיו אין לו שום משמעות  כי כדי לשנות את החלטת המעצר עד תום ההליכים צריך ללכת לבית משפט לערעורים.

אבל דראר עומד ומדבר ומדבר ומנפנף בידיו ומסביר, והמתורגמן מנסה לתרגם במקביל את העברית של השופטת לדראר ואת הערבית של דראר לשופטת שחזרה ואמרה: "נזמין את העדים, אין דרך אחרת לברר את האמת ואנחנו נברר אותה אל תדאג!!"  שופטים רבים משתמשים  במשפט הזה של "חתירה לחקר האמת".

אבל הוא דווקא דאג ועוד איך. הוא עמד ואמר לה אני חולה. אני חולה, בשבוע שעבר נסיתי שלוש פעמים להתאבד... הוא ביקש שישחררו אותו הביתה בינתיים..... כאשר שמעה השופטת על דבר האובדנות היא ביקשה שהנאשם "יהיה במעקב ככל שנדרש" בתוך מתקן המעצר.

ואני הצופה במשפט חשבתי על האמת. מה היא ומאין היא מתחילה ומה היא כוללת, ואז אמרה השופטת: אני לא מכירה את חומר הראיות ואיחשף לו רק כשנתחיל לשמוע את העדים. וליתר הבהרה אמרה את המשפט שבשביל דראר היה כספר החתום: אני דנה בתיק, לא במעצר!

מה משמעות המשפט הזה מחוץ לטרמינולוגיה של בתי המשפט? מה משמעותו בשביל העצורים ובני משפחותיהם? נכון, לשופטת אין דבר אלא האבחנה הזו בין התיק ובין המעצר, אבל העצורים, הנאשמים, הכלואים, המצפים – מה אכפת להם איך קוראים השופטים לשלבים השונים של "גילוי האמת"?  גם התיק וגם המעצר משמעותם היא אבדן החופש.

אבל דראר בסוף הוכרח להקשיב לקריאת כתב האישום שתיאר איך הוא ועוד שניים מחבריו שילמו 800 ₪ עבור רובה. כאן נזעק דראר: אני, אין לי כסף לאוכל, איך אני יכול לקנות נשק?

והשופטת המשיכה בשלה ותיארה איך התברר אחר כך שהנשק לא עובד והם הוסיפו כסף והחליפו אותו בM16. הנאשם דראר שמר את הנשק בביתו.

אחר כך,לפי כתב האישום הלכו דראר ושני חבריו ולמדו דרך האינטרנט לייצר חומרי נפץ. הם קנו צינור, שני פקקים, 10 קופסאות שבכל אחת מהן 20 מסמרים, קרטון עם 30 זיקוקים וניר דבק וחיברו לזה טלפונים ניידים.

ב-13.11.16 החליטו להניח את המטען ליד הפילבוקס בכניסה לכפר. בעמדה אין חיילים באופן קבוע. למחרת הם ראו שיש עימותים בחברון ואמרו ש"צריך לעשות משהו"  ואחד מהם הציע לעשות פיגוע ברכב ישראלי.

שלושתם יצאו להניח את המטען כדי להפעילו באמצעות הטלפון הנייד, הניחו את  המטען ליד העמדה, כיסו  אותו בעלים, וכאשר הגיע רכב צבאי וחייל ירד ממנו, הם  פוצצו את המטען. "אלה הדברים".

אין בכתב אישום מידע על נפגעים או מה קרה אחרי הפיצוץ.

מתי כל זה קרה? זה נכנס תחת הסעיף של חולשת הראיות.

דראר כופר בכל ההאשמות. בישיבה הבאה ב-19.4.17  יזמינו עדים.

ועכשיו כמה מלים על ההליך המשפטי הכולל ביקורת של השופט על מצבו הבריאותי של העציר וגם ביקורת מרה שלי על עיקרון הפרדת הרשויות. זה עיקרון יפה וחשוב, אבל בסופו של דבר הוא מאפשר לביורוקרטים לשלוט על העולם תחת הכותרת של "זה לא בסמכותי".  במהלך השנים ראינו פעמים רבות שהשופטים כוללים בדבריהם הוראות לטיפול רפואי הולם, מתן תרופות בזמן לעצירים וכו' וגם שמענו, אנחנו והשופטים והסנגורים והתובעים ואנשי האבטחה ובני המשפחות, מפי העצירים, שההוראות הללו נשארות על הנייר. העצירים אמנם מתלוננים, אבל תשובת השופטים תמיד זהה: זה כבר לא בסמכותי. אני יכול להורות על טיפול ומעקב אבל אינני יכול לבדוק אם אכן התבצעה ההוראה. במקרים הללו אנחנו רואות איך, תחת העיקרון של הפרדת הרשויות ושל הפרדת הטיפול והפרדת הסמכויות – כל איש הישר בעיניו יעשה. השופטים נותנים הוראות אבל זה לא בסמכותם לבדוק את ביצוע ההוראה. והסוהרים, ובכן הסוהרים זה לא בסמכותם לשנות את נוהלי הטיפול וגם לא בסמכותם לדווח על כך כי הם סוהרים, לא מדווחים וכו'.

ומה יהיה עם דראר? ב-19 באפריל בשעה 09:30 יהיה דיון הוכחות. אני ממש ממש מפצירה בקוראותינו לבוא איתנו לדיון הזה רק משום שהוא בהחלט כופר באשמה. שני שותפיו לקניית הנשק והנחת המטען (לכאורה) גם הם עצורים והם יעידו. אבל אני מעיזה להתנבא. כבר ראינו עצירים כאלה וכשהתחיל משפט ההוכחות, הנאשם כבר החליט בעצת עורך דינו להודות באשמה. נראה.

חוסאם עלי מוחמד עבד אלקאדר - ת.ז. 859619991 

האשמה: יידוי חפצים.

עו"ד חסן דרוויש.

הדיון  נדחה.

מועאד עזאם חוסיין חראחשה - ת.ז. 401368428  

האשמה: יידוי חפצים.

עו"ד: אכרם סמארה.

זו הייתה ישיבת סיום.

מועאד הודה באשמה.

שהאב אלדין אחמד מחמוד טיטי - ת.ז. 85398675 

האשמה: החזקה וסחר באמל"ח.

עו"ד: אכרם סמארה.