עופר - גזר דין, נשים

המקרה המוזר של מדלין אלחריזאת

מדלין היא צעירה פלסטינית בת 22 מיטא שמאז שגמרה את לימודיה התיכוניים יושבת בבית, אבל נעצרה כבר פעמיים.

ב 21.12.15 נעצרה למשך 9 ימים ושוחררה בערבות של 5,000 ש"ח.

ב 31.5.16 ויוי צורי ואני פגשנו את אמא שלה בבית המשפט בעופר. שוב עצרו אותה, אבל היא לא נחקרה, ואפילו שנאמר שרוצים להטיל עליה מעצר מנהלי לא היה דיון. בשעות אחר הצהריים היא שוחררה במחסום הקרוב לעופר והאמא התקשרה לויוי בערב ומסרה שמדלין בבית.

לפני כמה שבועות מדלין הגיעה עם אמא שלה לדיון בבית המשפט בעופר, והסוהרת בתא הבידוק טענה שמדלין הוציאה סכין וזרקה אותו לפח!

כאן מתחיל הסיפור המוזר - בכניסה למתחם של בית המשפט יש שער חשמלי שהעוברים דרכו צריכים לרוקן את כל דברי המתכת שברשותם, ואם לא נשמע צפצוף נכנסים לאחר מכן לחדר. שם שוב משאירים בצד את כל דברי המתכת ועוברים שוב דרך פתח חשמלי. אם נשמע צפצוף צריך לחזור ולעבור שוב. רק לאחר מכן נכנסים לחדר בידוק קטן שם הסוהר/ת בודק/ת ידנית עם מכשיר מגנומטר.

ואני תוהה - איך מדלין הייתה יכולה לעבור בשני השערים כשבבגדיה יש סכין?

בפני השופט רס"ן חיים בלילטי התקיים הדיון של מדלין אלחריזאת.

ייצג אותה עו"ד טארק ברגות.

בצדק רב עורך הדין לא הסכים לקבל את הטיעונים המוזרים בדבר החזקת הסכין בידי מדלין. הוא ביקש לקיים דיון הוכחות ולהביא כעדים את אותה סוהרת.

הדיון הבא נקבע ל 20.9.16.

מדלין הבוכייה נלקחה שוב לכלא.

בפני השופט רס"ן ראני עאמר הוצגה עסקת הטיעון בעניינה של

רגד דיאב מוסא נצראללה

מייצג אותה עו"ד אשרף אבו סנינה.

רגד היא צעירה בת 18.5 מרמאללה, סטודנטית לסיעוד באוניברסיטת ביר זית.

ב 26.7.16 הגיעה למחסום קלנדיה כשבתיקה היה סכין ובכוונתה היה למות כשהידה. היא הגיעה למעבר של כלי הרכב, לא עצרה כשקראו לה ונורתה על ידי החיילים. ירו בה שני כדורים ברגל, אחד הכדורים חדר ויצא והשני עדיין נמצא בגופה.

במסגרת הטיעונים לעסקת הטיעון אמר התובע "שקלנו שהנאשמת לא תכננה לפגוע, אלא רק הביעה את רצונה למות".

גם עורך הדין ציין כי רגד פעלה מסיבות נפשיות, דבר שהיא אמרה בעצמה בבית המשפט בתשובה לשאלה של השופט - למה הגעת למחסום?

במסגרת עסקת הטיעון נגזרו על רגד 4 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרה.

6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, וכמו תמיד – גם קנס בסך 2,000 ש"ח.

עוד סיפור עצוב כל כך של מישהי עם בעיות שאין לי מושג איך יטופלו לאחר שחרורה.