עופר - חברוּת/פעילות בהתאגדות לא מותרת, נשים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ויוי צורי, ניצה אמינוב (מדווחת)
30/01/2019
|
בוקר

על דיון אחד בו הוטלו קנסות (כחלק מעסקות טיעון) בסך 590,000 ₪.

 

החל מחודש אוקטובר 2018 נעצרו, בתאריכים שונים, 6 עובדים של עמותת "אל אקצה אל אסלאמיא" שמשרדה הראשי נמצא ברמאללה.

העמותה שייכת לארגון IRW שמרכזו בבירמינגהם. העמותה עוסקת בעיקר בעזרה ליתומים.

את העצורים מייצג עו"ד אביגדור פלדמן.

פלדמו טען מלכתחילה שההכרזה על העמותה כהתאחדות בלתי מותרת פורסמה רק באתר כלשהו בשפה העברית בלבד (משהו שקרוי קמצ"מ), וכי העובדים לא היו יכולים לדעת על כך.

לאחר דיוני ערר שונים, כולל בג"ץ, שוחררו 4 מהעצורים בערבויות גבוהות.

היום, בפני הרכב שופטים שבראשו סא"ל אתי אדר, הוצגו עסקות טיעון לכל הששה.

כשיש הסדר טיעון, מוקרא כתב אישום מתוקן. כולם כללו אשמות בדבר פעילות בהתאחדות בלתי מותרת, הכנסת כספי אויב וביצוע שירות.

עם זאת, בכל כתבי האישום צוין כי העמותה עסקה רק בעזרה ליתומים ובעזרה למשפחות בתקופת הרמדאן ובחג עיד אל אדחה.

הסדר הטיעון של סעיד אבושי, שהיה מנהל הכספים בארגון, כלל 5 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו וקנס בסך 300,000 ₪.

הסדר הטיעון של מחמוד מוסטפה, שהיה מנהל פרוייקט יתומים בחברון, כלל 5 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו וקנס בסך 200,000 ₪.

מועתסם רוואג'בה – משוחרר בערבות – רואה חשבון – מאסר כימי מעצרו וקנס בסך 20,000 ₪.

עומר שאהין – מאסר כימי מעצרו וקנס בסך 20,000 ₪.

נור חלידי – מנהל סניף ג'נין – מאסר כימי מעצרו וקנס בסך 30,000 ₪.

ברכת  אל עומרי – עובד שטח בסניף ג'נין, מאסר כימי מעצרו וקנס בסך 20,000 ₪.

 

בפני השופט סא"ל צבי היילברון נמשך משפט ההוכחות של

למא' חאט'ר.

את למא' מייצג עו"ד אכרם סמארה.

היום היה המשך החקירה של דינא כרמי. כרמי הוכרזה בפעם הקודמת כעדה עוינת שכן התכחשה לכל מה שהופיע באימרה שלה. היא טענה שכל מה שאמרה היה בגלל הלחץ של החקירות ובגלל הבטחות של החוקרים כי אם תודה תוכל להשתחרר ולפגוש את הבת שלה.

דינא הכחישה מכל וכל שהייתה וועדת נשים בחברון.

עו"ד סמארה חקר את דינא לגבי הצד התקשורתי של אותה וועדה (למא' ח'אטר מואשמת באחריות על הצד התקשורתי של הוועדה נ.א.).

דינא חזרה וטענה שלא הייתה וועדה, הייתה רק קבוצת נשים שהתאספו מידי פעם לצורך ביקור אצל משפחות של אסירים, לא היה דף פייסבוק ולא היה שום פרסום בתקשורת, וממילא ברור שלמא' לא הייתה אחראית לנושא התקשורת.

הדיון נמשך אחרי ההפסקה, אבל אנחנו נאלצנו לעזוב.

התנצלנו בפני בעלה של למא' ובתה, אבל הבעל אמר שהוא דווקא מרוצה שהדיון נמשך זמן רב – "הזדמנות בשבילי לראות את למא' יותר זמן ולדבר איתה יותר". כפי שכבר הזכרנו, בעלה של למא' היה אסיר ולכן מנוע מלבקר אותה בכלא.