פועלים: שלם דמי תיווך - קבל היתר עבודה | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

פועלים: שלם דמי תיווך - קבל היתר עבודה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
ראשון, 3 נובמבר, 2019

שליש מהפועלים הפלסטינים נאלצים לשלם למתווכים כדי לקבל היתר עבודה - מאת עמירה הס

לפי בנק ישראל, בשנה שעברה שילמו יותר מ–20 אלף פועלים בין 1,500 ל–2,500 שקל בחודש שלא כחוק, אחרי שלא עמדו בהליכים הסבוכים. הרפורמה בנושא תקועה כבר שלוש שנים, ובינתיים הפועלים חשופים לניצול ולחוסר ודאות תעסוקתי

עמירה הס, "הארץ", 22.9.2019

פועלים פלסטינים במחסום ג'למה, ליד ג'נין, במאי. אם נמנעת מהם הכניסה בגלל ענישה קולקטיבית או משום שלא שיתפו פעולה עם שב"כ, הכסף על ההיתר אינו מוחזר להם
Photo: 
Raneen Sawafta / REUTERS

 

יותר מ–20 אלף פועלים פלסטינים שילמו בשנה שעברה 480 מיליון שקל למתווכים ולמעסיקים כדי לקבל היתרי עבודה בישראל - כך עולה ממחקר של בנק ישראל שפורסם בסוף החודש שעבר. מדובר בכשליש מכלל הפלסטינים מהגדה המערבית שעבדו בישראל באותה שנה. לפי המחקר, הרווח הנקי של המתווכים והמעסיקים שמכרו את ההיתרים בניגוד לחוק היה כ–122 מיליון שקל, והחוקרים מדגישים כי מדובר בהערכה שמרנית. המחקר לא בדק כיצד הרווחים מחולקים ביניהם. אף שהרשויות מודעות כבר שנים לסחר הבלתי חוקי בהיתרים, וב–2016 החליטה הממשלה לערוך רפורמה בהעסקת הפלסטינים, יישום התוכנית אטי, ותופעת הסחר הלא חוקי בהיתרים לא נבלמה.

מחברי המחקר, חגי אטקס מבנק ישראל וויפאק עדנאן משלוחת אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי, שילבו את נתוני סקר כוח העבודה הפלסטיני ל–2018, שערכה הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה, עם נתוני הסקר של בנק ישראל בארבעה מעברים לפלסטינים בלבד בין הגדה לישראל (שנערך בקרב 1,271 פועלים ביוני 2018). באותה שנה עבדו בישראל 67,690 פלסטינים בעלי היתרים, לא כולל העובדים בהתנחלויות. המחקר מעריך כי רוב ההיתרים שנקנו — 15,054 מתוך 20,166 — היו בענף הבנייה, שבו השכר הוא הגבוה ביותר ומחיר ההיתרים הוא היקר ביותר: 2,102 שקל בחודש (בממוצע) לעומת 1,987 שקל בשאר הענפים.

כותבי המחקר מציינים כי באופן כללי, מחירי ההיתרים נעים בין 1,500 ל–2,500 שקל בחודש. מספר המכסות הגבוה ביותר ניתן לענף הבניין, ואחריו החקלאות. בזמן שיש מעסיקים עם מכסות מעטות להעסקת פלסטינים או שאינם רשאים להעסיקם כלל, מעסיקים אחרים אינם ממלאים את המכסות שלהם ויכולים להרוויח מהצד במכירת ההיתרים. שמם רשום על ההיתר, אך המחזיק בו אינו עובד אצלם. מעבר לכך, מעסיקים רבים מדווחים על משכורת נמוכה מזו שמשולמת בפועל, כדי להתחמק באופן חלקי מתשלומי החובה

שקלול הנתונים בשני הסקרים הראה כי הרווח הנקי מכל היתר קנוי הוא 508 שקל בממוצע, בניכוי מסים, הפרשות לביטוח לאומי וזכויות סוציאליות כדמי מחלה, פיצויי פיטורין ופנסיה שהמעסיק מחויב לשלם למשרד הפנים. בענף הבנייה הרווח הממוצע מגיע ל–588 שקל. לפי האתר של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, השנה יצאו 81 אלף פועלים פלסטינים לעבודה בישראל עד חגי תשרי — ואם מחילים עליהם את נתוני המחקר, כשליש מהם (כ–27 אלף איש) נאלצו לקנות את היתר העבודה. כל מקבלי ההיתרים, הכשרים והקנויים, עוברים את הסינונים ואת האישורים הביטחוניים.

בקרב הפועלים שנאלצו לקנות את גישתם לעבודה, בני המזל מוצאים עבודה קבועה אצל מעסיק שאינו רשום על ההיתר. אחרים ממתינים מדי בוקר ביציאה מהמחסומים לישראלים שיעסיקו אותם בעבודות מזדמנות. כך עשה מאהר (שם בדוי, כמו כל שמות הפועלים בכתבה), בן 34 מאזור ג'נין, שחיכה בכל יום באוגוסט ובספטמבר מעבר למחסום שער אפרים שבין טול כרם לטייבה. מדי חודש הוא שילם 2,500 שקל על ההיתר, ולדבריו עבד בתקופה זו 20 יום לכל היותר. בניכוי הנסיעות לא נותרו בידיו יותר מכמה מאות שקלים. מאהר סיפר ל"הארץ" כי שילם את הכסף לעסק בג'נין המציג עצמו כ"משרד עורכי דין", וכעבור חודש הודיעו לו שההיתר מוכן. פועלים אחרים מספרים כי יכולים לעבור חודשיים־שלושה בלי שימצאו עבודה, ולעיתים תוקף ההיתר פג לפני שזכו לכך. עו"ד חאלד דוחי מארגון "קו לעובד" אומר כי התופעה מתרחבת מדי יום: "זה רווחי יותר מהעסקה אמיתית של פועל. מה שמטריד באמת הוא שכולם יודעים איך השיטה עובדת ומי מעורב בה: יהודים וערבים, ישראלים ופלסטינים

מחסום ג'למה שליד ג'נין, ביולי. בענף הבנייה, שבו השכר הוא הגבוה ביותר, מחיר ההיתרים הוא היקר ביותר
Photo: 
גיל אליהו

דיאב, בן 30 ואב לשניים מכפר באזור שכם, סיפר כי מתחילת עבודתו בישראל, לפני כשלוש שנים, הוא נאלץ לשלם על היתר העבודה. למוכרי ההיתרים זה לא משנה אם סגרinfo-icon או מחלה גרמו לו לעבוד פחות: "עכשיו יש חגים בישראל, ואנחנו לא יכולים לצאת בגלל הסגר. אבל המעסיק דורש את כל התשלום, ואני צריך לשלם בתחילת כל חודש, גם אם הוא יודע שאעבוד רק 15 יום או שהייתי חולה ונשארתי בבית. אם מאחרים בתשלום — המעסיק מבטל את ההיתר. זה קרה לי". דיאב חיכה שבועיים עד שמצא מעסיק אחר המעוניין למכור היתר, ואת תהליך החיפוש תיאר כך: "נגיד שלמעסיק יש שני מקומות פנויים במכסה, והוא לא צריך עוד עובדים. הוא אומר לעובד או למכר שהוא יכול למכור את ההיתרים ומבקש שיחפשו לו מועמדים. יש מעסיקים שכבר התחילו לדרוש 3,000 שקל להיתר".

הכוח בידי המעסיק

הסחר הבלתי חוקי בהיתרים מתאפשר משום שהממשלה קובעת לענפים כלכליים שונים מכסות של עובדים פלסטינים הרשאים לעבוד בכל אחד מהם, ובה בעת כובלת מלכתחילה את הפועלים למעסיק מסוים. אדם אינו מקבל היתר לצאת לעבודה בישראל אם חברת הבנייה, המפעל, החקלאי, המעון, המתפרה או המסעדה לא הגישו מראש בקשה להעסיקו. הבקשה מוגשת לאגף מדור התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה, והאגף בודק ששום ישראלי איננו מעוניין בעבודה. לאחר מכן הוא מבקש את אישור מינהלת התיאום והקישור (מת"קinfo-icon), הכפופה למתאם פעולות הממשלה בשטחים, שהפועל אינו מנוּע יציאה. לאחר כל האישורים, היתר היציאה מגיע למשרד העבודה הפלסטיני. זו פרוצדורה ממושכת שמחייבת תיאומים רבים ושנמשכת כמה שבועות. לא כל מעסיק מעוניין לעבור אותה.

ב"קו לעובד" אומרים כי עובדים רבים נכבלים למעסיקיהם, בין השאר משום שהאחרונים משמשים גם זרוע מפקחת מטעם גורמי הביטחון. לפיכך, המעסיק יכול לנצל את מעמדו לרעה ולבטל את היתר העבודה של הפועל אם, למשל, הוא דורש לקבל את מלוא זכויותיו — או אם המעסיק רוצה להתחמק מתשלום חובו לפועל. "בתנאים אלה ברור שעובד ישקול היטב כל דרישה שיעלה בפני המעסיק, גם אם מדובר בתנאי עבודה נצלניים ובהפרת זכויותיו", הוסיפו בארגון.

פלסטינים במחסום תרקומיא סמוך לחברון, בשנה שעברה
Photo: 
עמירה הס

כבילת הפועל למעסיק פותחת פתח להונאות: המחקר הנוכחי הזכיר כיצד הורשע ב–2013 ישראלי שניהל רשת לא חוקית לסחר בהיתרים. בעזרת שני פקידים ישראלים וארבעה מתווכים פלסטינים, הוא מכר 1,341 היתרי עבודה תמורת כארבעה מיליון שקל בין 2007 ל–2010. החוקרים מאששים את הערכת "קו לעובד" מלפני חמש שנים, על סמך שאלון שמילאו מאה פועלים פלסטינים, שלפיה בין רבע לשליש מהפועלים העובדים בישראל נאלצים לקנות היתר עבודה.

אטקס ועדנאן כללו במחקרם 68 מודעות פייסבוק מהשנים 2016–2019, המציעות בגלוי היתרים למכירה. מהמודעות אפשר ללמוד, למשל, כי מחיר ההיתר עולה אם הוא כולל לינה בישראל ונעשה זול יותר בחודש הרמדאן, שבו מספר שעות העבודה נמוך מהרגיל. המחקר אף מצא כי ההכנסה החודשית (ברוטו) של רוכשי ההיתר גבוהה מזו של הפועלים שלא קנו היתר, אך עם קיזוז עלות ההיתר מתברר כי ההבדל בשכר היומי של שתי הקבוצות זניח (שלושה שקלים). לפי המחקר, יותר מ–90% מאלה שאינם קונים היתרים עובדים אצל המעסיק הרשום בהיתר שלהם, ולעומתם 70% מקוני ההיתרים דיווחו כי הם עובדים אצל מעסיק שאינו רשום בהיתר. מכאן אפשר להסיק כי רק כ–30% מהפועלים שרכשו את כניסתם עובדים אצל המעסיק הרשום בהיתר עבודתם.

בזמן שהמעסיק המוכר את ההיתר משלם למדור התשלומים בגין הזכויות הסוציאליות של הפועל, קונה ההיתר אינו יכול ליהנות מהן כי הוא אינו רשום אצל מעסיקו בפועל. כך קרה לניהאד, בן 35 מדרום הגדה, אב לשניים שמפרנס גם את אמו ואת משפחת אחותו. בשש השנים האחרונות הוא התגלגל בין חברות וקבלנים, ותמיד נאלץ לשלם על ההיתר. כבר ארבעה חודשים הוא מרותק לביתו, אחרי שעבר תאונה באתר בנייה בישראל. המעסיק והמתווך מתכחשים לכך שעבד באתר, והוא טוען כי המעסיק אף איים על הפועלים האחרים, שהיו עדי ראייה, כי יפטר אותם אם יעידו בבית משפט. 

סילביה פיטרמן מ"מחסום ווטש", שפועלת מול הרשויות בישראל להשגת היתרי כניסה לפלסטינים, אומרת כי נתקלה גם במקרים שבהם נדרשו הפועלים לשלם מראש על שישה חודשים. לדבריה, "אם נמנעת מאדם כניסה באמצע תקופת ההיתר או אפילו בתחילתה מסיבות שאינן תלויות בו, למשל בענישה קולקטיבית או משום שסירב לשתף פעולה עם שב"כ, הכסף לא מוחזר לו".

פלסטינים במחסום ארז שבצפון הרצועה, ביוני. מחיר ההיתר עולה אם הוא כולל לינה בישראל
Photo: 
אילן אסייג

פתרון לא מבטיח

כל המחדלים האלה, כאמור, לא נעלמו מעיני הרשויות. ב–2014 מתח מבקר המדינה ביקורת על שיטת הקצאת המכסות ואף נזף במדור התשלומים וביחידת האכיפה למעסיקים. בעקבות המלצותיו החליטה הממשלה בסוף דצמבר 2016 לערוך רפורמה בהעסקת הפלסטינים, האמורה לבטל בהדרגה את הכבילה למעסיק. הרפורמה החלה כניסוי בקרב פועלים באזור התעשייה עטרות שבין ירושלים לרמאללה, ויישומה איטי מכפי שהובטח. בשלוש השנים האחרונות פלסטינים יכולים לקבל היתר כניסה לשבוע, אחת לשלושה חודשים, אך הוא אינו בהכרח פוטר אותם מהאילוץ לקנות היתר.

אולם לפי המחקר של בנק ישראל, גם הרפורמה המוצעת תגביל את ניידות העובדים. עובדי בניין ותיקים יידרשו לבקש רשמית מעבר לשיטה החדשה, ומי שיעזוב את מעסיקו ולא ימצא אחר בתוך 60 יום — יאבד את ההיתר. מחברי המחקר מזהירים כי גם תנאי זה עלול להוביל לסחר בהיתרים ולגרום לעובדים שיתקרבו לתום תקופת המעבר לשלם למעסיקים פיקטיביים. עם זאת, המחקר צופה כי חרף המגרעות ברפורמה, כוח המיקוח של מעבידים עם מכסות היתרים יפחת ומעמדם של סוחרי ההיתרים ייחלש. עם זאת, פיטרמן מ"מחסום ווטש", שעד צאתה לפנסיה היתה בכירה בבנק ישראל, אינה אופטימית בנוגע לסיכויים לחיסול התופעה: "מכירת ההיתרים נגועה בשחיתות ואינה חוקית, אבל כל עוד לא מציעים פתרון אחר, היא תימשך — כי החיים חזקים יותר מהחוקים".

בשנים האחרונות ניסה "קו לעובד" לדרבן גם את הרשויות הפלסטיניות לפעול לבלימת הסחר בהיתרים, והמהלך האחרון נעשה לאחר הקמת הממשלה של מוחמד אשתייה. בישיבת הממשלה הפלסטינית שנערכה ב–15 באוקטובר נאמר שיש לשים קץ לתופעת הסחר הבלתי חוקי, אך השרים לא פירטו כיצד יעשו זאת. האתר הפלסטיני "חדשות הבנקים" ציטט פועלים שהטילו ספק ביכולתה של הממשלה לעצור את התופעה, משום שכבר שמעו לאורך השנים "הבטחות רבות שלא מומשו עד עכשיו".

פלסטינים מחכים במחסום ארז, יולי 2019
Photo: 
אילן אסייג