במהלך שתים-עשרה השנים האחרונות צופות חברות מחסוםWatch כמעט מדי שבוע במשפטיהם של פלסטינים העומדים לדין בבתי המשפט הצבאיים. בתי משפט אלה נמצאים בישראל או בשטחים הכבושים, אך בהיותם מעבר למכשול ההפרדה, אינם נגישים לפלסטינים ללא היתר מעבר מיוחד. מתנדבות מחסוםWatch עדות לתפקודה של המערכת המשפטית הנפרדת השולטת באוכלוסייה הפלסטינית, הנשפטים (גם על עברות פליליות) בבתי משפט צבאיים, בניגוד לישראלים (גם תושבי השטחים) הנשפטים בבתי משפט אזרחיים. בתי משפט צבאיים אלה פתוחים לכאורה לציבור, אך אפילו עיתונאים מגיעים אליהם רק לעתים רחוקות.
גברים, נשים ונוער פלסטינים עומדים למשפט על מעורבותם הפוליטית, על שימוש או החזקה של סכינים וסוגי נשק אחרים, על כניסה לישראל ללא היתר* וכו'. רבים מהנאשמים מגיעים לשם כפועל יוצא ממערכת הרואה בכל מעשה של מחאה אזרחית דמוקרטית בשטחים – הפגנות מחאה, עצרות, חופש דיבור, עיתונות חופשית – איומים והסתה המובילים תדיר למעצרים.
שלטונות ישראל מבצעים מעצרים מדי יום ולילה, ואנו עדות למספר גדל והולך של נשים וקטינים פלסטינים עצורים. לעתים קרובות, ההאשמות מתפתחות לכדי כתבי אישום מפורטים רק בזמן שהאסירים מוחזקים במעצר מנהלי (לעתים חודשים ואף שנים).
והרי כמה מן המשפטים שליווינו בעת האחרונה:
ע'דיר, אם צעירה בת 25 מחברון. באוגוסט 2016 הופיעה במחסום בחברון כשסכין בידה (פרטי המקרה לא ברורים) ונעצרה מיד. מאז היא כלואה כבר כשנה בעודה ממתינה למשפט. ע'דיר אם לארבעה ילדים, שהצעיר בהם היה רק בן 6 חודשים בעת מעצרה. משפחתה טוענת שבעלה התעלל בה. ע'דיר התפרצה כמה פעמים בישיבת בית הדין ואיימה להתאבד.
קראג'ה, פלסטיני בן 22 שנולד בעזה ועבר לגדה המערבית עם משפחתו בגיל שנה. בספטמבר 2016 נעצר והוחזק 5 חודשים במעצר מנהלי. בתחילת 2017 נשפט באשמת עבירות ביטחון (פרטי האישום אינם ידועים) ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר וקנס של 12,000 ₪. הוא נותר בכלא מאחר שאין ביכולתה של משפחתו לשלם את הקנס. משלטונות ישראל נמסר לו שבשחרורו מן הכלא הוא יגורש לעזה, היות וזו כתובתו במרשם התושבים; זאת על אף צו בג"ץ הישראלי שאנשים שעברו מעזה לגדה המערבית לפני ספטמבר 2005 לא יגורשו לעזה, וכתובותיהם יעודכנו במרשם התושבים. ישראל מסרבת לעדכן את הכתובות במרשם התושבים וממשיכה להתייחס לפלסטינים מעזה שחיים בגדה המערבית עוד מלפני ספטמבר 2005 כאל "שב"חים
" [שוהים בלתי חוקיים] בתוך הגדה המערבית".
נור, סטודנטית באוניברסיטת אבו דיס, מואשמת בהשתייכות ל"ארגון עוין". נור הייתה סטודנטית באוניברסיטת אבו דיס כשנעצרה עם סטודנטים נוספים. בפרוטוקול בית המשפט כתוב כי "הנאשמת הייתה חברה פעילה בקוטיעה אל אסלאמיה (ארגון הסטודנטים של חמאס). היא פנתה לסטודנטים אחרים והזמינה אותם להשתתף בשיעורי דת. היא גם נטלה חלק בפעילות ארגונית כגון תערוכות והפצת ספרים ומתנות לסטודנטים." כחלק מעסקת טיעון נגזרו עליה 8 חודשי מאסר החל מיום מעצרה, 12 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים על אותה העבירה, וקנס של 2,000 ₪ או חודשיים בכלא.
קטין בן 16 הואשם ביידוי אבנים, ההיתר של אביו הוחרם. משפטי קטינים נערכים מאחורי דלתיים סגורות, כך שאין לנו האפשרות להיות נוכחות ולדווח עליהם. אביו של הקטין העצור סיפר לנו בחצר בית המשפט הצבאי, שהנער נלקח מביתו באמצע הלילה. הקטין נעצר כי חבר הלשין עליו (אין לנו כל דרך לדעת איזה לחץ הופעל על אותו חבר שהפליל אותו). הנער הוחזק במעצר במשך 8 ימים, אך לא הודה. היתר העבודה בישראל של אבין הוחרם כי סירב לשכנע את בנו להודות בביצוע מעשה, שבנו טוען שלא עשה כלל.
אלו הם רק כמה מהמקרים המטרידים עליהם שומעות חברות מחסוםWatch מדי שבוע בבתי המשפט הצבאיים.
בתצפיותינו נוכחנו, כי כאשר מובאים למשפט פלסטינים שנלכדו ללא היתרים כאשר חיפשו עבודה בישראל, בתי המשפט הצבאיים אינם מגלים כל הבנה למצוקתם הכלכלית, ודנים אותם למאסר ולקנסות שאין באפשרותם לשלם. נוכחנו גם לדעת גם כי פלסטינים צעירים רבים נמצאו "אשמים" על סמך מה שהשופטים מכנים "ראיות חלשות". פירוש הדבר למעשה הוא שברבים מהמקרים הללו אין ראיות בנמצא. עם זאת, השופטים עדיין מרשיעים את החשודים, אך בהתחשב בחולשות הראיות, בית המשפט גוזר עליהם מאסר של שנתיים במקום ארבע. נוכחנו גם כי בכל מקרה, בית המשפט קונס את הנאשמים בכמה אלפי שקלים בנוסף לעונשי המאסר הנגזרים עליהם.
ישיבתנו לאורך שנים בישיבות בית המשפט מאפשרת לנו הבנה טובה יותר של המנגנונים המשמשים את הכיבוש הישראלי במטרה להגביל את חופש התנועה של הפלסטינים –שהרי מאסרם של רבים כל כך הוא ההפרה מרחיקת הלכת ביותר של הזכות לחופש תנועה.
נוכחותנו בבתי המשפט הצבאיים אף מוכיחה לשופטים שהחברה האזרחית אכן נמצאת בבתי המשפט, ומזכירה להם שאנו מתעדות את תצפיותינו ומפרסמות אותן באתר האינטרנט שלנו ובאמצעי התקשורת החברתיים, במטרה להביא את הדברים לידיעת הציבור בישראלי ובחו"ל.
* המצב הכלכלי הנואש בשטחים הכבושים מאלץ אלפי פלסטינים להיכנס לישראל ללא היתרים כדי לחפש עבודה.