דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ד' 21.10.09, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
מיכל צ' , חגית ב' ( מדווחת)
21/10/2009
|
בוקר

06:30 -  11:00

סנסנה
אתמול בשעה חמש וחצי בערב מיכל קיבלה שיחת טלפון מפלסטיני שהיה במחסום שהתלונן על עומס רב – גם היא וגם אני ניסינו להתקשר לש' מנהל המעבר אך הוא כנראה סינן אותנו, אז חשבנו שהבוקר יהיה שוב גרוע. הסתבר שטעינו: בעשרים לשבע כל הפועלים כבר עברו והחלו לבדוק את משפחות האסירים - ארבעה אוטובוסים. מעבר החול – בשיטת 'גב אל גבinfo-icon'  - עובד ללא בעיות.


כביש 60
שלט מאיר עיניים של מועצה אזורית דרום הר חברון מברך אותנו בנסיעה בטוחה... אז למה הוא כתוב רק בעברית?! בכלל, מעט מאוד תנועה ואין רכבים צבאיים.


כבישים- 317,  356 – כל חסימות העפר והאבנים הגדולות שחסמו את הדרכים לכפרים הפלסטינים הוסרו. הרבה מאוד ילדים הולכים לבית הספר ליד צומת זיף. בסוסיא, מצד ימין של הכביש לבאים מבאר שבע, יש שתילה חדשה של המוני עצי זית. זה נראה כמו שתילה יהודית (השתילים בתוך חביות) - דרך נוספת להשתלטות על אדמות. חוץ מזה, על גבעה בסוף הוילות בונים עוד בניין שנראה כמו בניין ציבורי וגם שם לא ברור אם הוא לא על אדמות פרטיות.


חברון 
במחסום הראשון שדרכו נכנסים לחניית מערת המכפלה – מחסום שמתופעל על ידי משמר הגבול - עומדים שני חיילים. באותו זמן עוברים הרבה מאוד ילדים לבית הספר ואחד החיילים כל הזמן מעיר להם הערות ומצחקק עם הבנות. החייל האחר עוצרinfo-icon את אחד מהפלסטינים - יליד 1991 - ומבקש ממנו להרים את החולצה. הוא מסתכל לו בגרביים ואח"כ בחגורה, ואח"כ לוקח לו את תעודת הזהות ואומר לו לחכות לצד הכביש – אבל לא מעביר מיד את הפרטים במכשיר הקשר. אחר כך הוא עוצר עוד אחד, יליד 1992, ועושה את אותו דבר בדיוק.... וגם פה הוא מתמהמה עד שהוא נותן את הפרטים במכשיר הקשר. לנו זו הפעם הראשונה לראות שם התנהגות כזאת בזמן שהילדים עוברים לבית הספר. לשאלתנו למה ההחמרה ביתה תשובת החיילים: "אתמול זרקו עלינו פה בלוקים". פעיל שלום מארגון CTP הגיע לשם וסיפר לנו שמאז שחיילי גולני שם הם ספרו בבדיקות הבוקר במחסום בית המרקחת 260 ילקוטים של תלמידים שנפתחו. נדמה היה לי שאם נלך משם ישחררו את המעוכבים יותר מהר, והלכנו.

במחסום בית המרקחת נמצאים חיילי גולני והם באמת בודקים כל ילקוט של כל ילד. אחד מהחיילים שואל בקשר אם מותר לנו להיות שם. אנחנו נשארות שם, והוא לא מדבר יותר על הנושא, אז כנראה שהתשובה שהוא קיבל היא שמותר לנו, ואנחנו לא מבקשות רשות. לשאלתנו למה הבדיקות של הילקוטים ולבקשתנו שיהיו יותר אדיבים, הם מספרים לנו שאתמול בלילה נזרק בקבוק תבערה אל עבר המחסום – שוב השאלה של הביצה והתרנגולת. לנו לפחות, ברור שאם לא היינו שם לא היו נזרקים עלינו בקבוקי תבערה. בכל מקרה, החייל בן 19 לא הבין את ההקשר.

אחרי שמונה בבוקר – חברון אזור H2  נראית שוב נטושה – הילדים בבתי הספר. בשאר המחסומים לא נצפו מעוכביםinfo-icon. במכולת שלא היינו בה קודם קנינו לבאנה מצוינת מתוצרת עצמית. וב"משרד" שלנו שליד מחסום שכונת קפישה – תרמנו  לכלכלה הפלסטינית כשהזמנו במסגרייה כסאות.

ביציאה מחברון אנחנו רואים התקהלות ליד הבסיס של גבעת החרסינה: אמבולנס ומכבי אש. הייתה שם תאונת דרכם רצינית ורכב היה הפוך לפני שער הבסיס – לא נשארנו לשמוע פרטים כי גם נהגי האמבולנס וגם נהגי מכבי האש הם מתנחלים מקריית ארבע ומחברון ואנחנו מפחדות מהם ולא רוצות להתעמת איתם שלא לצורך.


כביש 35
מעבר הזית פתוח ואין מחסום פתע, אבל כל הפילבוקסים מאוישים כרגיל.

בית הבד בתרקומיא – בית הבד פתוח אבל אין פרנסה כי אין יבול. אין לאנשים שמן אפילו לתצרוכת ביתית והמחיר של כל ליטר מגיע עד ל-70 ₪. אנשים נוסעים לירדן להביא שמן זית, ובגלל שאין זיתים הם פשוט עצובים. במסגרייה בחברון ראינו שלושה ג'ריקנים מלאים בשמן שנקנה בשכם, והם רוצים להחזיר אותו כי לטענתם מהלו אותו יחד עם שמן תירס. 
שמענו שוב סיפורים  על מה שקורה במחסום תרקומיא בבוקר ועל התעללויות מזתרות – ניסינו להיפגש עם ציון מנהל המעבר שם והוא לא יכול היה היום – קבענו לשבוע הבא.