אבו דיס, שיח' סעד, יום ה' 28.1.10, בוקר

6:50 שיח' סעד

בבואנו עברו אנשים מעטים.

זמן קצר לאחר מכן החלו להגיע תלמידים והבעיות. בדרך כלל ילדים עוברים במחסום זה ללא תור וללא בדיקה. היום כל ילד נבדק, אם ילקוטו צפצף הוא נדרש להרימו לדוכן גבוה שלפני עמדת השמירה ולהציג קושאן. חלק מהילדים הקטנים התקשו להרים את הילקוט הכבד וזה לקח זמן. לחלקם לא היה קושאן והם נשלחו הביתה.מהר מאוד התחיל להצטבר תור, וזאת על אף מיעוט המבוגרים. ניסיונות הידברות עם החייל לא הניבו פרי. הוא עבד לבד ואם היו חיילים נוספים במקום, הם לא נראו.

בשלב מסוים ניכר כי נמאס לבודק והוא הניח לתלמידים לחלוף ללא בדיקה, על אף צפצופי המגנומטר. שרירותיות הכיבוש מנעה מכמה תלמידים שהגיעו מוקדם להגיע לבית-ספרם, אילו היו מגיעים מאוחר יותר – היו עוברים ללא בעיות.

 7:45 הפשפש

העבודות במקום לא הסתיימו וניכר כי לאף אחד לא בוער. הזאטוטים עדיין מטפסים על מדרגות ענק בצד אחד ויורדים בצד השני.