דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 2.2.10, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
תמר ג. מיכל צ.
02/02/2010
|
בוקר

06:30 – 11:00

מעבר סנסנה

06:50: צפיפות גדולה ליד מכונות השיקוף, צעקות של הבודקות, ותגובות זועמות של הנבדקים. לשמחתנו, אחרוני הפועלים עוברים סוף-סוף, ובחוץ ממתינות המשפות לביקור האסירים. הפעם, בולטת נוכחות גדולה של עשרות מכל הגילים.

כביש 60

שומם. השקדיות פורחות, כרגיל, הגבעות ירוקות, והפלסטינים, בעיקר אמהות עם ילדים, צועדים בשולי הדרך על אף הסכנה להידרס.

דורה-אל פוואר - החיילים שוב יצאו מהפילבוקס ומאיישים את העמדה על הכביש. התנועה זורמת.


חברון

קריית ארבע: בכניסה לקריית ארבע, השומר מחברת השמירה "מודיעין אזרחי" מחליט לעכב אותנו לבדיקה ואינו מאשר כניסה. לדברי מ. הנהג, זו אינה הפעם הראשונה שהשומר המסויים הזה נוהג כך. אחרי המתנה בה הוא טוען כי הוא מחכה למישהו, אנחנו מחליטים לזוז ולהתעלם מהעיכוב המיותר הזה.

הילדים הפלסטינים כבר שבו ללימודים, וכשאנו מגיעות הלימודים מתנהלים כסדרם.
עיקול 160 - נוכחות מוגברת של חיילים וחיילות ממשמר הגבול. אין מעוכביםinfo-icon.
מחסומי תרפ"ט ותל רומיידה – כרגיל, ללא מעוכבים.
מערת המכפלה: הכניסה הפלסטינית למערה הורחבה ושופצה. גם העמדה של משמר הגבול הוחלפה במתקן חדש ומאיים פחות. אסתטיקה של הכיבוש. המשקיפים של ה-TIPH, צמד נורווגים, אומרים שהכול תקין, אך אינם ששים להאריך בשיחה.

צומת שיוך – בית ענון - החסימות במקומן.


כביש 35

המעבר ההומניטארי - נוכחות מוגברת של צבא ומשטרה. השער סגור, אך הם עומדים שם ומעכבים רכבים לבדיקה.

דרך מעבר הזית – פתוח, והתנועה זורמת. שלט אדום מזהיר כי בהמשך תוליך הדרך לשטח A.

כביש 356 ו-317

אנחנו חוזרות דרך הכבישים האלה כדי להיכנס לחירבת טוואני ולבקר בבית הספר שם.

 נפגשות עם המנהל וצוות המורים שיוצא בדיוק להפסקה בין השיעורים. מתקבלות בסבר פנים יפות, כסאות מוצאים על השמש ותה נמזג בכוסות. מבקשות לשמוע על איחורים של הלווי הצבאי לילדי בית הספר ועל הבעיות שנגרמות כתוצאה מהאיחור, כדי למנוע התנכלות של המתנחלים ממעון וחוות מעון.

המנהל מדווח כי הוא אינו מייחס חשיבות לאיחורים של חמש עד חמש עשרה דקות, שהם כמעט יום-יומיים. הוא נותן לנו רשימה של שלושה מיקרים במהלך ארבעת החודשים שחלפו שבהם היה איחור גדול, כדלהלן: יום שלישי, ה-26.10.2009, יום רביעי, ה-30.12.2009, ויום ראשון, ה-10.1.2010. הוא מסביר כי האיחורים הגדולים נגרמים משום שהילדים המצפים לג'יפ הצבאי מתחבאים כאשר הוא מאחר מאוד מפחד המתנחלים. כאשר החיילים מגיעים סוף-סוף הם מדווחים כי לא מצאו את הילדים.