עופר - שחרור בערבות

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חגית ש', חוה ה' (מדווחת)
23/09/2007
|

 

אולם 7
השופט: שמעון לייבו.
עו"ד: זחאלקה .

כשיצאנו מבית המשפט בעופר שוב חשבתי שזה מעל לכוחותי ושאינני יכולה עוד. כל כך הרבה מליצות שחוקות וכוזבות, צדקנות, כוֹחנות ורשעות - והכל תחת הכותרת "משפט". על השיגרה נדווח בדוח נפרד. אני אדווח על משפט אחד.

מדינת ישראל על שופטיה ושוטריה ותובעיה שרובם ככולם חובשי כיפות, ועל צבאה החזק ועל הנשק הגרעיני שברשותה ומעל כולם - על מורשת הקורבן הנצחי שהיא מטפחת - ישבה על במת השופטים בדמות השופט שמעון לייבו, ובצד על ספסל הנאשמים ישבו שלושה בני משפחה אחת, עאצם עבד אל ג'פר עיסא באסל עבד אל ג'פר עיסא ו-מועתצב עבד אלג'פר עיסא (אחים כנראה), לא מגולחים, בבגדי עבודה מאובקים.
הדיון נסב על אירוע שבמהלכו, כך מאשימים השוטרים, שלושת הנאשמים היכו אותם באכזריות.
הנאשמים טוענים כי השוטרים היכו אותם (לא נאמר שום דבר על אכזריות), כדברי התובע: השוטרים אינם מכחישים שהם הפעילו אלימות אבל הם טוענים שהם הפעילו את האלימות הזו רק כדי לעצור את הנאשמים והכוח שבו השתמשו היה סביר, המתחייב והמורשה להם על פי החוק... אנו עומדים אחרי יום הכיפורים, יום הרחמים והסליחות, מדובר בעבירה מן החמורות, לא סתם אלימות אלא אלימות נגד אנשי חוק. ידמיין אדוני מצב בו חברינו השוטרים על כל דבר יחטפו מכות... במקרה זה מדובר במסוכנות רבה ואבקש לעצור אותם עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו".
אז מה קרה שם?
אומר הסנגור: שלושת האחים חזרו מיום עבודה ובאמצע הכביש עמדה משאית וחסמה את הדרך. הם ניסו לעקוף ברכבם את המשאית ואז הבליחו שוטרי ישראל, עצרו את הרכב וביקשו לתת להם דוח תנועה. אחד הפועלים, באסל שמו, ירד מן הרכב ורצה לצלם את המשאית החוסמת את הדרך כדי שיהיו לו ראיות אם יהיה משפט. כשראו השוטרים את הניסיון הזה לאסוף ראיות הם התנפלו עליו והחלו להכותו. אכן, חולצתו של האיש היתה קרועה ועל פניו חבורות וחתכים. שוטר אחד, עוזי כהן, היכה אותו על פניו בקת הרובה.
באסל, מצח נחושה שכמותו, ניסה לעצור את המכה ותפס את קת הרובה בידו ועל כך נוספה לכתב האישום גם האשמה של נסיון לחטיפת נשק שהדאיגה מאד את השופט - וכל זה בחסות המלל בדבר יום הכיפורים, יום הרחמים והסליחות. ובאמת, לאן נגיע אם החלש והמותקף לא יקבל בהכנעה את מקומו הראוי לו תחת השמש וינסה להתנגד?
פציעותיו של באסל טופלו כנראה בידי חובש או במרפאה ישראלית. לא הכל הבנו, רק שמי שטיפל בו סירב לתת לו אישור רפואי על פציעותיו ולכן חסרה עדות רפואית בתיק, עובדה שמשמשת ומחזקת את התביעה.
כל זה לקח זמן רב. השופט הציע "להקפיא" את המצב עד אשר תוגש תלונה למחלקה לחקירת שוטרים ונראה מי צודק ומי משקר ומתמם, אבל עוה"ד אמר שכל יום שהנאשמים אינם עובדים הוא אסון כלכלי וביקש החלטה במקום.  כנראה מתוך ביטחון שהשופט ישחרר את העצורים בערבות משום שאינם מסוכנים. (אינני יודעת כמה זמן הם כבר עצורים).
בהחלטת השופט נאמר: ... "לאור האמור אני מורה על הארכת מעצרו של נאשם מס. 2 (באסל, המוכה לטענת הסניגור והמכה לטענת התביעה) עד לתום ההליכים המשפטיים לעניינו ועל שחרור נאשמים מס. 1 ו-3 בתנאים הבאים: (חברות, מי שיש לה לב חלש שתפסח על הפיסקה הבאה).
הפקדה כספית בסך 12,000 ש"ח לכל אחד. (לאנשים שכל יום שאינם עובדים הוא, לדברי הסנגור, אסון כלכלי). ערבות צד ג' בסך 12,000 ש"ח לכל אחד. הערבות תיחתם על ידי תושב ישראל או בעל אישור עבודה בישראל או תושב אזור (תושב אזור הוא מילה מכובסת לפלסטיני) בעל אישור עבודה בישראל.
... בהיעדר ערבויות ייעצרו הנאשמים 1 ו-3 (מועתצם ועאצם) ויובאו לפני שופט ביום 24.9.07. (ננסה לעקוב!).

התובע הודיע מיד שהוא מבקש עיכוב ביצוע של 72 שעות בהתבסס על פסיקה קיימת אך השופט קבע עיכוב ביצוע ל 48 שעות בלבד ומבוקשו ניתן לו. פרוטוקול המשפט נמצא בידי לכל המעונינות.
.הקראה למועתצם ועאצם נקבעה ל4.11.07 בפני השופט תירוש.