ארתאח (שער אפרים), חבלה, מעבר אייל, יום ד' 13.10.10, בוקר
תמצית הדו"ח:
באירתאח עכובים רבים וממושכים ומספר הפונים אלינו בתלונות גדול מאי פעם
ארתאח, משמרת שחר
נאמר לנו שהמתקן נפתח בארבע.
4:30 רחש המולה עצום עולה ככל שמתקרבים לכניסה. מכניסים במשך 3 דקות - כל דקה 20 איש, ולאחריה הפסקה של 5 דקות, בהן לא מוכנס איש. כל פתיחה של הקרוסלות וכניסה של מעט אנשים גורמת בתור (הנאמד ב - 3000 איש – נאמר לנו יותר מאוחר) למהומה, דחיפות, צעקות, מישהו מהם הגדיר זאת 'מלחמה'.
4:50 מוכנסים כ- 50 איש, ושוב מתלקחת מהומה כמקודם כשהתור מתארגן מחדש. ביציאה מהמתקן, פנו אלינו עשרות אנשים ותלונתם העיקרית היא על ההמתנה הארוכה בחדרים. חלקם המתינו בחדרים שלושת רבעי שעה, שעה, ומישהו אמר שאף יותר. על אחד הפועלים נטרקה הדלת, קבל מכה, הוא צעק מכאב ובהלה, אולי גם מכעס או עלבון, ועל זה נענש בצעקות ובשלושת רבעי שעה המתנה. עוד אמרו שיש מעט שומרים/בודקים בפנים, שהטיפול בהם מתנהל בעצלתיים, שהבודקות מנומנמות והיחס מעליב ומשפיל. ציטוט: "אתם מגזימים" ככה לא יהיה שלום". סיפרו שלפני יומיים בתור בכניסה, בגלל לחץ ודחיפות של אנשים, התהפך עמוד בטון ונפצעו כמה אנשים. שוב תלונות על פתיחה מאוחרת (ב- 5:00) בימי שישי. פועל שעובר לעיתים גם במחסום אייל, אומר שההמתנה בחדרים כאן היא ארוכה בהרבה, מה שאושר לנו אח"כ על ידי אנשים באייל. פועל אחר אמר שלא נראה במתקן אף קצין , או מישהו אחראי, שאפשר לפנות אליו אם יש בעיות. עזבנו את המקום בהרגשה קשה שיש החמרה ביחס אל הפועלים, ולנו אין לאן לשאת החרפה.
05:30 אייל הפועלים אומרים שהיום בסדר. טוב. איש לא פנה אלינו בתלונה. פעמיים ראינו שהקרוסלה ביציאה נתקעה, והלכנו לבקש שיפתחו אותה מחדש. עברנו לצד שמאפשר מבט על הכניסה למתקן מכיוון מזרח. יש סככה ענקית, להגן מפני גשם, שמש לממתינים. הפועלים צועדים בשורה לאורך הגדר, במתינות – אין דחיפות ואין לחץ, אולי כי יש אחראים שמסדירים את התור.איך אפשר לגרום לכך שהתור יוסדר גם בארתאח? זמן המתנה מקסימלי בחדרים – 15 דקות. האם אפשר להעלות את הנתונים בפני המנהלת: פער של פי 4 זמן המתנה בין מתקן למתקן!
06:15הצצנו שוב בכניסה למתקן , יש לציין שללא הפרעה מצד הפיקוח, וראינו מעט מאוד אנשים. הולכים בנחת לכניסה. אין לחץ. אין מהומה, תמונה שונה לגמרי מהמתרחש בארתאח.
06:40שער חבלה.
אמרו לנו שהוא נפתח ב06:30. עוברים חמישה כל פעם. זמן בדיקה בביתן כ-2 דקות.
אוטובוס של תלמידים (מראמאדין) מהצד הישראלי נעצר לפני המעבר. הנהג יורד, מחכה שהחיילים יסמנו לו להתקרב אליהם. הנ"ל בודקים תעודת זהות, משאירים אותה אצלם והנהג חוזר לרכב, מעביר אותו בשער, ואז עוצר
. חייל עם נשק בהיכון עולה לבדיקה על האוטובוס. יורד ועימו 3 תלמידות ומורה – עטויות כסוי ראש, עליהן לגשת לבדיקה לביתן. האם כיסוי הראש החשיד אותן? אחרי כמה דקות הם משוחררים , הנהג מקבל את תעודתו חזרה והרכב יכול לעבור. קצין המילואים מרחיק אותנו בטענה שזהו שטח צבאי סגור! כלפי הפלשתינאים הם דווקא אדיבים. (לפחות זה). הפועלים מספרים שחלקם עובדים באלפי מנשה. בחור צעיר ספר שהוא יוצא למסוק את זיתיו, במטע ליד אלפי מנשה, אומר שהשנה היבול מצוין! סיפר שיש להם מצבים בהם יוצא פועל להשקות את השדה – פעולה שלוקחת זמן קצר, אך אח"כ הוא תקוע ליד המחסום וצריך להמתין שעות עד שיוכל לחזור חזרה, בפתיחה השניה שהיא כעבור כ-7 שעות.