חמרה (בקעות), תיאסיר, יום ה' 9.12.10, בוקר

11:20- 14:30

מחסום בזק 11:20
עברנו. שיירה של משאיות עומדת במסלול המערבי. שתיים נראות כמובילות זבל. השדות מדיפים ריח עז של כרוב/כרובית בשלהי גידולם וריח חריף של בצל.

11:30 ביקור בפרסייה  (כפר בדואי קטן מצידו הצפוני של הכביש העולה מצומת ההתנחלות מחולה). נפגשנו עם צוות של יש דין שהיה שם בפגישה עם מי שמשמש כראש האזור הבדואי. באוהל האירוח פגשנו שש נשים פלסטיניות צעירות, שהגיעו כדי לערוך סקר משפחות (אולי מטעם אונר"א), שכן בחוץ ראינו שקי קמח, בקבוקי שמן ושקים סגורים אחרים, שהובאו למקום.

12:10 הדרך למחסום חמרה(על כביש אלון)
עצור/סע ממשיכים לצפות את הכביש באספלט. עכשיו עובדים מצפון למחנה הצבאי. דרומה יותר - סוללת העפר גבהה מאוד.

12:25 מחסום חמרה
שני זוגות חיילים (חייל+חיילת). זוג בעמדת הכביש, וזוג שני יושב/עומד ומעביר את הולכי הרגל. אף אחד מהם לא התעניין בנו. המקום שקט. תנועה דלילה של מכוניות. מעט הולכי רגל. מכונית של הצלב האדום, מכונית של הסהר האדום, עוברים לכיוון טובס. למדנו שמכונית עם מספר פלסטיני אדום היא מטעם הרשות. בזו שפגשנו היו מעין עובדי מע"צ מיריחו. הפתיע הכיתוב: "מהדרין-תנופורט" על מכונית פלסטינית (זוהי חברת ייצור ושיווק-יצוא בעיקר של פירות). לפני שעזבנו פגשנו ארבעה ילדים ושש ילדות שהגיעו מבית הספר מכיוון פרוש/בית דג'אן, עברו את המחסום בהליכה על הכביש ופנו צפונה אל המאהל שליד המחסום.

13:05 על כביש אלון  בדרך למחסום תיאסיר. המתנה 5-10 דקות עצור/סע. ליד השומר נרגילה. אוטו זבל "בשירות צהל", מיכלית מים צבאית. בהתנחלות משכיות התחדשה העבודה על הדרך שמתחת לבתים החדשים. ניכרות עבודות פיתוח (בתמונה). שני טרקטורים, מסלעה.

13:25 מחסום תיאסיר    
השופלים הענקיים אינם. שיירה ארוכה עומדת ממזרח למחסום. הסמל המפקד: "צריכות עזרה?" לא. לאחר זמן הוא מתעניין לדעת מה אנחנו מחפשות במקום המרוחק הזה. ההסבר שלנו מוזר לו. הוא אינו מבין. מקשיב. בתגובה, הוא שואל שאלות, מעלה תהיות. כאשר עזבנו, הצענו לו להיכנס אל האתר שלנו.
גם היום התלמידים עברו בהסעה ולא ברגל. במשך כל זמן שהותנו שם התנועה היתה רבה ונוצרו שיירות על הכביש. התשובה שקיבלנו היתה שיש פקודה מפורשת שלא להעביר בו-זמנית לשני הכיוונים. בדיקת המכוניות לשני הכיוונים היתה היום מאוד קפדנית ואיטית, תעודות ותכולה. הנוסעים סיפרו, שלאחרונה האיטיות הזו מאפיינת את התנהלות המחסום. רופאים שהגיעו במכונית של ארגון רפואי כלשהו טענו שאין זה ראוי שאנשים כמותם יעברו ברגל דרך הקרוסלה.

---------------------------
בטרם עזבנו פגשנו את עלאן דרגמה מתיאסיר (מדבר עברית טובה מאוד). הוא הגיע מתיאסיר עם שני ילדים והמתין למישהו. ראינו אותו מצביע לעבר ההרים שמצפון לכביש (לעבר אזור המטווחים) ומסביר לילדיו. הסתבר לנו שהוא מכיר היטב את דפנה ודורש בשלומה. הוא הכיר את דפנה לאחר שבנו הוכה במחסום. דפנה הביאה עיתונאי, הסיפור התפרסם, ואף היה תלוי במחסום. הוא סיפר שהוא בדואי, נולד בשנת 1969. למשפחתו יש 90 דונם (רשומים בטאבו) באזור שמצפון לכביש, חלקם נטוע בזיתים. בשנת 1979 בחודש מרץ (שהיה מאוד גשום), לאחר שנבנה הבסיס בחמדת, באימון צבאי שבמהלכו נורו פגזי טנקים לעבר ההרים, אביו ואחיו נפצעו קשה. לאחר מכן הם עזבו את האזור וקנו אדמה בתיאסיר. בעבר הרשו להם ליום-יומיים למסוק את הזיתים.

14:30 בזק    - נסיעה טובה. כל טוב.