דרום הר חברון, הכפר אום אל חיר, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ג' 25.1.11, בוקר
מעבר מיתר
השעה 6:45. כל הפועלים עברו. שני אוטובוסים של משפחות אסירים הגיעו. המשפחות ממתינות בסככה.
כביש 60
בכביש 60 תנועה רגילה של מכוניות.
הצבא הוריד פרופיל. אין מחסומי פתע בשום מקום ואין עיכובים.
ג'יפים צבאיים חולפים פה ושם. מעט תלמידים בצידי הדרכים.
רק בצומת הכבשים עומדים חיילים בתוך שוק הצאן ובכניסה לאזור התעשייה של חברון בודקים תעודות.
הבלון באוויר.
חברון
בכניסה לקריית ארבע חייל בתוך בודקה צופה אל הכביש.
כמעט גמרו את הריצוף של דרך הבנים. בשבוע הבא כבר יהיו אולי גינות. שכונת נופי ממרא גם היא כבר נראית מוכנה לאכלוס.
חברון מנומנמת עדיין. חופשת הסמסטר החלה היום ורק בחלק מבתי הספר יש לימודים. אין כמעט עוברים ושבים. בכל המחסומים שקט. גם אין נוכחות של אנשי ארגון C.P.T.
חיילי גבעתי התמקמו גם בכיכר גרוס ובכניסה לרובע היהודי. שממה ושקט גם באזור מערת המכפלה.
הלכנו לחברינו שקנו בעבורנו תנור גז ואביזריו לחימום ילדי הגן של הודא ונסענו אל עיד באום אלחיר כדי שיקח אותנו לחשאם אל דארג', לגן ולילדים.
אום אל חיר: אנשים של אף אחד
מיום שבת נמשכות חגיגות טו בשבט. המתנחלים מכרמל ירדו לשטחי המרעה של הפלסטינים, ניסו לגרש את האנשים ונטעו שם עצים. מתנדבים מחו"ל הוכוע"י המתנחלים בשבת.
מיום ראשון באו אנשי תאעיוש לעזרתם וגםהיום, כמו בכל הימים מאז, היו שם עימותים בין הרועים היורדים לשטחיהםובין המתנחלים שמנסים בשתילת העצים להרחיב את שטחיהם ו"להעיף את אנשי אוםאל חיר".
והצבא? ומשמר הגבול? מחכים בצד לא מתערבים. רק ערבים נפגעים שם – למי אכפת??
למטה בואדי מהומה. לנו אין איך לגשת ועיד מבטיח שהכל בשליטה וכי יש לו עזרה.
החלטנו עם הודא להביא את התנור לגן מחר.