בית לחם (300), יום ו' 15.4.11, בוקר
09:00 – 11:00
מחסום בית לחם
תקציר: מלחמה של מ"צ נגד הילדים
היום המון אנשים עוברים ורבים מהם באים עם ילדים קטנים. 4 עמדות פתוחות, החיילים מדברים ערבית
, מבקשים מהפלסטינים להכין את הכרטיס המגנטי. לרבים אין כמובן ואז מסתפקים באישורים אבל מאוד מעוניינים במגנטי: זה מפשט את ה"עבודה".
בשלב מסוים נגמר התור. בתום כמה דקות אחת החיילות מכריזה בקשר: "אפשר להמשיך להזרים!", ואז מגיעים שוב אנשים רבים וצובאים על העמדות. [כך קרה שלוש פעמים במשמרת שלנו: שיטה חדשה להפחית את העומס בצד הישראלי!..] עוברים יחסית מהר, מאות אנשים מתחילת המשמרת שלנו.
פתאום מגיעה חיילת מהמשטרה הצבאית ומתחיל סיפור מניעת כניסת הילדים. שמענו פעמים רבות שפלסטיני המצויד באישור עבודה – לא מרשים לו להביא ילדים. לגבי התפילה זו הפעם הראשונה שאנחנו עדות לכך. חשוב להבהיר: מדובר בילדים שהוריהם מציגים קושאן מקורי. ובכל זאת הילדים מנועים מלהיכנס.
פנייה לחיילית-שוטרת.
תשובתה: אף אחד לא יכול לעבור ללא היתר.
- גם ילדים קטנים?
- רק אם זה מקרה חירום או ביקור בבית חולים.
אנחנו מתקשרות למוקד ההומניטארי, שם מקשיבים ומעבירים אותנו למת"ק. ההסבר של המת"ק הוא שעל פי המנהל האזרחי כל פלסטיני חייב להיות מצויד באישור על מנת לעבור, וזאת מגיל 0. אם המשטרה הצבאית מחליטה לא להעביר ילד ללא היתר, זו סמכותה.
עוד כמה ילדים נדחים. השוטרת לא מוכנה לדבר איתנו. לחייל היא אומרת: "אל תתייחס אליהן".
מגיע פלסטיני עם בנו הקטן. הוא מסביר שהוא חייב לעבור. החיילת-שוטרת מתחילה לחנך אותו ולהסביר לו איך הוא יכול לחזור הביתה, לקחת את כל הניירת שהוא צריך ולחזור למחסום ועדיין יישאר לו מספיק זמן כדי לעשות את מה שהוא צריך.
היא כל הזמן עומדת עם פחית קולה ביד, מדברת ביהירות ובתוקפנות ולא מקשיבה. התקשרנו שוב למוקד כדי להגיש עליה תלונה. הבטיחו לבדוק ולטפל.