דרום הר חברון, חברון, יום ד' 1.6.11, בוקר

כבר במעבר עכבו אותנו שוטרים ל-5 דקות כשלקחו את רשיון הנהיגה של מ' נהגנו- תופעה שלא נתקלנו בה עד כה.

כביש 35 רגוע, במחסום ההומניטרי עומד רכב צבאי ו-5 חיילים עוצרים לבדיקה רכבים פלסטיניים שיצרו כבר שיירה קטנה, אבל לנו מסמנים לעקוף ולעבור.

 

בכניסה לקרית ארבע עוצר אותנו בצד השוער, שוב בודק רשיון נהיגה. קרית ארבע מלאה היום ברוכבי אופניים צעירים עם חולצות ועליהן כתובת: "בדרכו של יצחק" - מסתבר שזה מסע מסורתי שנתי לזכרו של מישהו מוערך.

 

"גבעת אביחי תמיד עונה" - שוב ספרנו 5-6 מבנים ומכונית, ובדרכנו חזרה בצהריים היה שם בולדוזר צבאי וגם טרקטור עם מנוף וכדו' (פינוי?). עוד לא שעת צהריים ובכ"ז יש הרבה ילדים ברחובות (עונת המבחנים? זה ההסבר של מ'.)

בתל רומיידה חייל בודד עוצר אותנו ודורש ת"ז של מ', לא מוכן לענות לרעיה שמברכת ב"שלום". 

לבקשתה שיענה בנימוס: "סתמי את הפה". מתקשר בטלפון (לברר את "כשרותו" של מ'?) 

השיחה בין רעיה  לחייל:

- אתה מיצג אותנו פה.

-אני לא מיצג אתכם

בהמשך יורק מספר פעמים, ויותר מאוחר גם מאיים שיירק לה בפנים כתגובה על ניסיון שלה לדבר אליו.

לשאלה מה שמו אמר  "אריאל יהודה".

אנחנו מעוכבים, תעודת הזהות של מ' נהגנו בידי החייל, והוא בינתיים בודק עוברים ושבים פלסטינים - בודק תיקים ות"ז, מתקשר ומשחרר מיד.

לבקשתנו -קראה מיכל צדיק למשטרה וזו הגיעה ונסתה להרגיע, ולומר שהחייל עושה את תפקידו. אחרי מס' דקות השוטרים עוזבים ומשאירים לנו מס' טלפון למקרה הצורך. מיכל גם התקשרה לחטמ"ר וללשכת מג"ד גבעתי, אבל אנחנו לא הבחנו בפעולתם.

החייל: "לכו לשבת באוטו, תדליקו מזגן, כי יש לכם הרבה זמן לחכות."

ועוד ציטוטים מפיו: "אני מתבייש שאני מיצג אותך"; "לא טוב לכם בחברון? אז אל תבואו!"  

שוב התקשרנו למשטרה ולא קבלנו שום עזרה. אחרי 40 דקות קרא למ' ומסר לו את התעודה.

 

הרושם שלנו הוא שהחייל ה"אוהד", החליט ליבש אותנו ורק כש"נכנענו" והלכנו אחרי 40 דקות למכולת הסמוכה הוא בא על סיפוקו והחזיר את התעודה.

  

במסגריה פגשנו את יעקב, חברוני שהתחתן עם יהודיה והתגייר, ונראה שהוא חבר של כולם, לקחנו בשעה טובה את השולחנון שהזמנו מזמן.