עופר - חקירת עד, גדר הפרדה

הנאשם: צלאח מוחמד תאיה חוואג'ה ת.ז. 907891097 איננו עצור ובא למשפטו מהבית.

בלשון בית המשפט קוראים לזה משוחרר נוכח.

עו"ד: גבי לסקי ונרי רמתי

השופט: אמיר דהאן

התובע: ניר קידר
דיון הוכחות

המכבסה של מיקי

מיקי הוא העד שהתביעה זימנה כדי להעיד על הארועים בזמן ההפגנה שאחריה נעצר צלאח חוואג'ה. הוא סיפר על תפקידו ותפקודו כקצין מבצעים "בגיזרה", או בלשון התובע "על התמודדותו" עם הפגנות באזור נעלין ובלעין - אלה שהצבא קורא להן "הפרות סדר". ברוב האירועים, כך העיד הקמב"צ, הוא היה נוכח גם בעת הדו שיח המילולי וגם בדו שיח הפיזי. הקוראות מוזמנות לתאר לעצמן את הדו שיח המילולי  - הבולדוזרים מחממים מנועים ומחכים להתחיל בעבודות לבניית החומה, חייל דובר ערבית מראה לתושבים צו סגירת שטח ומבקש "בצורה מכובדת" לעזוב את המקום.

הדו שיח הפיזי: כשהפנייה המכובדת לא עוזרת, נאלצו הכוחות בשטח להדוף את התושבים חזרה לכפר בעזרת רימוני גז, רימוני הלם, ובמקרים מסוימים כדורי גומי מכל הסוגים, כדי לאפשר לעבודות להתנהל כסדרן.  התושבים זורקים אבנים, מטפסים על הבאגר ומסרבים להתפנות מהמקום. החיילים משתמשים באמצעים לפיזור הפגנות - רימוני הלם, רימוני גז וכדורי גומי. במהלך הדו שיח האמור נפצעו כמה חיילים פציעות קלות מיידוי אבנים. ותושבי הכפר? את זה ראינו בחדשות וקראנו בעיתונים פעמים רבות, ובבית המשפט מיקי בדרך כלל לא זוכר דברים כאלה.

הנאשם, צאלח חוואג'ה הוא חובש, ולדברי ההגנה היה במקום כדי להגיש עזרה רפואית.
 

המשפט שלפנינו מתמקד בשני תאריכים: 9.7.09 ו 14.7.09.  מיקי הקמב"צ היה נוכח בשניהםן ומסר אימרה על כך במשטרת בנימין. באימרה מיום 9.7 הוא מסר שאדם בשם אחמד נאפע עלה על הבאגר, פגע במפעיל ושבר את השמשות של "הכלי". באימרתו אחרי שבוע באותו מקום מסר שהאדם שעלה על הבאגר... וכו'.. הוא צאלח חוואג'ה.  מה פשר הסתירה?

- מיקי לא זוכר.

- הסנגורית מתעקשת על הבהרות: למה נעצר צאלח חוואג'ה? בעדותו במשטרה הוא לא אמר שצאלח זרק אבנים. עכשיו, בבית המשפט הוא אומר שצאלח כן זרק אבנים אבל הוא לא זוכר בדיוק. הוא, לדבריו, לא כל כך טוב בתאריכים.

כאן חל מפנה בעלילה. צאלח לא חש בטוב והגיע יחד עם מיקי למשטרה באמבולנס. למה הוא לא חש בטוב? כי הוא הבין שכוחות צה"ל רוצים לעצור אותו. לשם כך, אמר מיקי,  הובא למקום אמבולנס צבאי כדי לאפשר טיפול רפואי תוך כדי מעצר.

מתשובותיו של החיל לשאלותיה של הסנגורית עולה כי צאלח לפתע לא חש בטוב בגלל כל אותם רימוני הלם ורימוני עשן וכדורי גומי מסוגים שונים שהוזכרו למעלה. איך בדיוק פגש הארסנל הזה את צאלח ובאיזו עצמה לא נודע לבית המשפט, אבל היה  צריך להכניסו לאמבולנס והוא "לא שיתף פעולה" והאמבולנס עם האיש שלא חש בטוב אחרי הצהריים הגיע למשטרה אחרי חצות.

• - למה? שואלת הסנגורית.
• - משום שהוא קיבל טיפול רפואי בבסיס הצבאי על יד רופא הגדוד.
• - האם אתה או אחד מחייליך הכה את הנאשם בשטח, בבסיס, בדרך למשטרה
• - באותו אירוע?
• - כן.

מיקי לא זוכר שאחד מחיליו היכה, אבל מסביר שנעשה שימוש בכוח אך ורק כתוצאה מלהכניס ולהוציא את הנאשם לאמבולנס מכיוון שהוא לא שיתף פעולה... ואחר כך שמענו שהיו בעיטות, דחיפות, והאלונקה נפלה ועוד אלימות גסה ואדנותית אבל כל זה, אמר מיקי, נבע רק מזה שהנאשם לא שיתף פעולה. והרי טיפל בו רופא בחדר ממוזג!! פעמיים הוא הדגיש את זה.

עוד התעכבה הסנגוריה על הספק שהביע מיקי, אם צאלח הוא בכלל חובש או שהוא מתחזה. הוא עצמו אין לו דעה על כך אבל הוא יודע על כך משיחות מפקדים שהיו בחדר, שם נאמר שייתכן שצאלח הוא לא חובש.

צאלח עצמו הגיש תלונה למצ"ח נגד מיקי ונגד מפקדו הישיר סא"ל עמרי בורברג, זה שהורה לחייל לירות כדור גומי במפגין כפות וקשור עיניים, ושהיה נוכח באירוע שנדון היום במשפט -וגם רוחו, רוח המפקד הידועה נכחה שם ואולי יש לה קשר עם הסיבות שהביאו את החובש צאלח חוואג'ה מוכה ופצוע עד מטה משטרת בנימין.

המשך משפטו של אדיב אבו רחמה -תיק 3336/09, תושב בלעין

השופט: רס"ן אריה דורני

התובע: עדי נוי

סנגורים: גבי לסקי ונרי רמתי

אדיב אבו רחמה הוא נהג מונית, נשוי ואב ל-9 ילדים . עצור למעלה מארבעה חדשים. (מידע נוסף על מעצרו אפשר לראות באתר מחסוםווטש בדוחות 'עופר' מ 23.8.09, 15.9.09,  17.9.09).  הסנגוריה מנסה לשנות את האישום של הסתה לזריקת אבנים.

העד ארנון סמואל שפיגל היה חייל בגזרת בלעין והעיד על נסיבות מעצרו של אבו רחמה. הסנגוריה, למיטב הבנתנו, מנסה להוכיח כי המעצרים הללו בבלעין נועדו לשבור את ההתנגדות לגדר ההפרדה.
 

והרי קטע מחקירת הסנגוריה העוסק בדיסק עם צילומי וידיאו שמצלם הצבא בעת ההפגנות ובאימרתו של שפיגל הנ"ל במשטרה לאחר שעצר את אדיב אבו רחמה.

ש: איך ידעה התצפיתנית להוציא לך דיסק שקשור לנאשם?

ת: אני לא התצפיתנית.

ש. איך היא ידעה את שמו?

ת. תשאלי אותה.

ש. איך אתה ידעת לומר למשטרה את השם שלו?

ת. הוא הזדהה כשאמרו לו שהוא עצור.

ש. ואתה זכרת את מספר תעודת הזהות שלו בעל פה?

ת. לא.

ש. אז איך ידעת להגיד אותו לשוטר?

ת. על פי המסמכים שקיבלתי.

ש. זאת אומרת שתעודת הזהות שלו לא הייתה בפניך?

ת. היא כן הייתה עליי.

ש. מה עשית עם תעודת הזהות?

ת. אני לא זוכר.

ש. ומה אם אומר לך שהנאשם בכלל לא היה עם תעודת זהות באותו אירוע?

ת. אין לי תשובה.

אחר כך העיד עימאד בורנאט, צלם תושב בלעין שצילם את האירוע ומקרין סרטים על בלעין בארץ ובעולם, אבל אנחנו בשלב הזה נאלצנו לעזוב.