עופר - עסקת טיעון, הארכת מעצר

בבואנו מצאנו את בית המשפט שומם-משהו – מעט מאוד קרובי משפחה ואולמות שרובם נעולים.

נכנסנו לאולם מס' 6 שבו התנהלו דיונים בהארכות מעצר.

השופטת: רס"ן שרון ריבלין-אחאי

ברשימת הדיונים: 19 שמות להארכת מעצר. נדווח על 4 דיונים שבהם נכחנו.

1. העציר: ממשפחת ג'עברי (אסמעיל ג'עברי? מוחמד עאמר ג'עברי?)

סנגור: עו"ד נאצר נובאני

על פי החשד, השניים (בבית המשפט נכח רק אחד) ישבו ברכב. משניגשו אליהם חיילים וביקשו לפתוח את החלון, סירב נהג הרכב (מוחמד), ולפי עדות החיילים ניסה לדרוס אותם. החיילים ירו לעבר הרכב ופצעו את שני החשודים. הרכב התברר כגנוב ונמצאה בו סכין קומנדו. החשודים בחקירתם הכחישו את המיוחס להם וטענו שלא ניסו להימלט ולא ניסו לדרוס את החיילים. החומר הראיתי מורכב בעיקר מעדויות החיילים.

הסנגור טען כי הרכב נקנה כחוק, הגם שהתברר כגנוב.

השופטת ביקשה מן התביעה להעמיד לרשות הסנגור את חומר הראיות בטרם הדיון בהארכת המעצר עד תום ההליכים והאריכה את מעצר החשוד ב-6 ימים.

2. העציר: בלאל בני ג'אבר, ת"ז 903907459 - תיק מס': 5375/10

סנגור: עו"ד נאצר נובאני

החשוד, אב לשלושה ילדים קטנים במשפחה הסובלת מקשיים כלכליים קשים, נכנס לישראל שלא כדין. בדרך כלל הוא עובד ברמאללה, אך משהוצעה לו עבודה תמורת 500 ש"ח בבית חנינה בסוף השבוע, בימים שהוא ממילא לא עובד, הוא התפתה לקבל את ההצעה ("בגלל המצוקה שנקלעתי אליה הייתי חייב").

בעסקת טיעון שאושרה על ידי בית המשפט נגזרו עליו 35 ימי מאסר, 2 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך 800 ש"ח או שבוע מאסר תמורתו.

3. בחור מאזור חברון

סנגורים: עו"ד זחלקה ועו"ד רשיד

הבחור חשוד ביבוא סמים מסוכנים מירדן דרך גשר אלנבי תוך הסתייעות באשתו, סחר בסמים במספר הזדמנויות והעברת התמורה לירדן (אל אחיו), החזקה ושימוש בסמים ושיבוש הליכי משפט.

השופטת לא קיבלה את טענות הסנגורים, שההודאות נגבו מן הנאשם תחת לחץ מעצרן של אשתו וגיסתו, שהחשוד לא היה מודע לתוכן השקיות שהעביר, ושעבירות ההחזקה, הסחר והשימוש נעברו בשטח הרשות הפלסטינית, ולכן אין לבית משפט זה זכות לדון בהן.

על החשוד נגזר מעצר עד תום ההליכים.

התיק נקבע להקראה בפני סא"ל עצמון ל-24.1.10

4. העציר: סאאד מחמוד עבד אלחמיד בחר, ת"ז 999681620 - תיק מס': 5377/10

סנגור: עו"ד מונזר אבו אחמד

החשוד, בן 22 מבית אומר. כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו שתי עבירות של חברות – האחת בחולייה צבאית ששייכת לפת"ח, שבמסגרתה הנאשם וחבריו נכחו במצעדים צבאיים, כשהם רעולי פנים ונושאים נשק; השנייה – בקבוצה הנושאת נשק אשר תכננה ביצוע פיגועים. אחד מפרטי האישום מייחס לנאשם מעורבות בפיגוע שבמהלכו הנאשם וחבריו הניחו מטען על דלת של מגדל שמירה וניסו להפעילו במטרה לפגוע בחיילים.

לדברי הסנגור, מעורבותו של הנאשם בפיגוע הייתה שולית, והוא שימש כתצפיתן בלבד. כמו כן החברוּת בארגונים הופסקה כאשר הנאשם נעצר בידי הרשות הפלסטינית בפברואר 2010 וריצה 11 חודשי מאסר, ומכאן שמעצרו הנוכחי הוא למעשה מעצר שני בגין אותה עבירה.

השופטת ייחסה לנאשם פעילות בחולייה ושותפות מלאה בתכנון ובביצוע הפיגוע, שאותו הגדירה מתוחכם יחסית, אף שהסתיים מבלי שנגרם נזק. טענת הפסקת החברוּת לא התקבלה, שכן לא נעשתה ביוזמתו, וגם לא טענת כפל המעצרים, שעשויה להקל על הנאשם בשלב גזירת הדין.

החלטה: הנאשם יישאר במעצר עד תום ההליכים.

התיק נקבע להקראה בפני סא"ל עצמון ל-24.1.10

אולם מס' 1

הרכב השופטים: סג"א רונן עצמון, רס"ן הילית בראון, רס"ן אמיר דהאן.

1. הנאשם: חאלד

הסנגור: עו"ד חאלד אל עראג'

הישיבה נועדה להקראת גזר דין, על פי הסדר טיעון, לאחר שהוכנס שינוי באחד מסעיפי האישום.

מדובר באישום בחטיפה בנסיבות מחמירות, לאחר שבנובמבר 2002 פנה אל הנאשם אחיו, נאצר, וביקש ממנו לעקוב אחר מי שבינואר 2003 נחטף בידי נאצר, ובחור נוסף ששמו מוחמד, הובל באיומי נשק למרכז הכפר, ולאחר שהודה בשיתוף פעולה עם ישראל, נקשר לעמוד ונורה.

הנאשם הודה בפרטים המתוקנים וחזר והודה בפרטים שכבר הודה בהם בעבר.

נגזרו עליו 10 שנות מאסר.

באולם ישבה אמו של הנאשם ומיררה בבכי. בנה עזב את האולם מבלי להסב אליה את פניו.

2. עוד כשהיינו בחצר בית המשפט פנה אלינו גבר ירושלמי לבוש בקפידה וסיפר בעברית רהוטה כי דודו, תושב רמאללה, עצור מאז 2006, והיום עומד להיגזר דינו.

מדובר במחמוד עווד תאופיק דמרה, ת.ז.410076806 – תיק מס' 5997/06 –

מפקד כוח 17, ולימים שומר הראש והאחראי על אבטחתו של אבו-מאזן.

אין בידינו פרטים מלאים על סעיפי האישום והתנהלות המשפט, אך משיחה עם עו"ד אריה יצחקי ממשרדו של עו"ד אביגדור פלדמן, אשר ייצג את דמרה, עולה כי מדובר בביצוע של הוראות הממונים עליו לפתיחה באש כנגד כוחות צה"ל בעת הפלישה למוקטעה תוך כדי מבצע "חומת מגן". מבחינה זו ניתן לגזור גזירה שווה בינו לבין כל מפקד של כוחות מזוינים במצבי עימות.

מר דמרה, בן 52, נמוך קומה, חמור סבר ובעל פנים חתומות, הוגדר על ידי אבו מאזן כמי שיוכל לסייע למאמצי השלום, אם ישוחרר, ומכתב בנוסח זה אף הועבר באמצעות סאיב עריקאת לבית המשפט.

בית המשפט דחה את מתן הנימוקים לעונש, אך גזר את דינו של דמרה על סמך כללים הנקוטים במקרים של פערים בין דעותיהם של השופטים. השופט דהאן קבע 11 שנות מאסר, השופט עצמון – 15 שנות מאסר, והשופטת בראון – 18 שנות מאסר.

גזר הדין: 15 שנות מאסר ו-3 שנות מאסר על תנאי למשך 5 שנים.

הסנגוריה מתכוונת להגיש ערעור על גזה"ד, וכן כנראה התביעה (על קלות העונש), כפי שנודע לנו.