עופר - עסקת טיעון, שוהים בלתי חוקיים
"ענינו עד מאוד, שודדנו לבלי עוד,
לא תואר לנו, בת, ולא הדר.
באלה הפנים האפורים משוד
עלי עפר ליום דיננו נעמוד..."(על ארץ-אבנים ,שמחת עניים, נתן אלתרמן)
השחקן הראשי על בימת המשפט בעופר היה הפעם העוני המשפיל והאכזר של הפלסטינים. לנגד עינינו קרם עור וגידים הפסוק מהמקורות " עני חשוב כמת". פרצופו של העוני ניבט מפניהם של שישה אחים, שב"חים
, שישבו כדבוקה בתא הנאשמים, וקולו - גא וציני - נשמע מפי ג'מאל עמירה, אביה של סלאם מנעלין, הנערה שצילמה את הירי באשרף אבו רחמה הכפות (שהוא אחיהם של המנוחים ג'וואהר ובאסאם מבילעין). ג'מאל תאר שנתיים וחצי קשות מנשוא ללא פרנסה.האם לא מדובר פה בנקמה אכזרית על הצילום?
( ר' כתבה של גדעון לוי ב"הארץ" מ 28.8.08 )
שופט: סא"ל שמואל קידר
תובע: סגן אשחר ארז
סנגור: עו"ד מחמוד ג'בארין
נאשמים: 6 האחים גנימאת, בני 20-35, מונזר, מודר, מוצטפא, מואמן, מוחמד, מען.
תיקים: 5400/10 - 5405/10.
ששת האחים הם מהכפר צוריף ועצורים כשלושה שבועות בעוון "יציאה מן האזור ללא היתר". איש מבני המשפחה לא נכח באולם. הם ישבו כבויים ושקטים, לא החליפו מילה ביניהם. הסנגור הציג מכתב של ראש עיריית צוריף המתאר את המצוקה הכלכלית של משפחת גנימאת, שהחמירה עם מות אבי המשפחה לפני שנה וחצי. הם 13 אחים ואחיות, חלקם נשואים עם ילדים, חלקם תלמידים וסטודנטים, ואת כולם מפרנסים ששת האחים, שעם מות האב החלו לעבוד בבניין בישראל.
האחים עבדו בבית שמש והתגוררו באתר הבנייה. מידי שבועיים היו יוצאים לסוף שבוע הביתה. לפני כשלושה שבועות הם נתפשו ונעצרו ע"י המשטרה כשהבריחו את הגבול ב"עוקף" מחסום אל-ג'בעה (ע"י חוסאן). התובע ביקש להחמיר עימם בשל העבירה המתמשכת, ועל מנת להרתיע. הסנגור חזר והדגיש את הנסיבות הכלכליות הקשות. בנוסף הוא טען ש 60 איש נתפשו עימם, אך משום מה רק הם נעצרו. כמו כן המשטרה לא עשתה כל ניסיון לתפוש ולהעניש את המעסיק שהוא שותף לעבירה. והעיקר- כל העולם, ומתברר שגם השופט , יודע על הברחת הגבול ההמונית של פלסטינים במסלול זה שקיבל את השם "דרך הפועלים". המשטרה והצבא מעלימים עין, ועל כך העיד השופט עצמו בגזר הדין, מניסיון אישי של מי ש"מכיר את האזור" - כל אלה מצביעים על התנהגות סלקטיבית ושרירותית של המשטרה.
לפיכך השופט לא נשמע הפעם לדרישתו הדורסנית של התובע שטען: "בעיה תעסוקתית אינה מצדיקה ביצוע עבירה". נראה לי שגם לו היה קשה לשאת את מראה הנכאים של 6 האחים ואולי הנחה אותו בסתר עקרון "הגנת הצורך" (סעיף 34 י"א לחוק העונשין). הוא נעזר בטענה ש"לא הייתה להם כל כוונה פח"עית", וגזר עליהם עונש אחיד של 30 ימי מאסר בפועל, 3 חודשים על תנאי לשנה -ללא קנס. השופט הסביר במאור פנים לנאשמים, שפניהם היו חתומות, שהוא גוזר עליהם עונש קל, שהתובע "אולי" יערער, וביקש שלא יעברו על החוק בעתיד. התובע, בתגובה פאבלובית , קפץ מכיסאו וביקש לערער.
שופט: סא"ל שמואל קידר
תובע: סגן אשחר ארז
סנגורית: גבי לסקי
הנאשם: ג'מאל עמירה - תיק 3767/08.
הוא משוחרר בערבות של 7,500 ₪ לאחר מעצר של חודש לפני שנתיים וחצי. הוא נאשם ב"תקיפה והפרעה לחייל". פגשנו אותו בהמתנה לדיון. אדם מבוגר, נאה ומכובד במראהו ובדיבורו .130 דונאם נגזלו ממנו לצורך "גדר ההפרדה", ובכך נמנעה ממנו פרנסתו הראשונה כחקלאי. הוא נגזל בשנית, כנקמה על הצילום הסנסציוני של בתו, כשנשלל ממנו אישור הכניסה לישראל עם מעצרו. כסוחר אלומיניום וזכוכית פרנסתו תלויה באישור הכניסה לישראל. התוצאה היא שבמשך 28 חודשים לא נכנסת משכורת הביתה (11 נפשות).
העוני הכניע את ג'מאל, והוא, שנאבק על חפותו במשך שנתיים וחצי, אולץ להודות באישום במסגרת עסקת טיעון.
לפי העסקה: מאסרו כימי מעצרו. במקום מאסר על תנאי הוטל עליו קנס על תנאי, וכן קנס של 4500 ₪. בנוסף המליץ השופט בפני "הרשויות המתאימות" על ביטול המניעה המשטרתית, כדי שג'מאל יזכה באישור הכניסה המיוחל לישראל. יש לקוות שכך יהיה.
ג'מאל הוא בן אדם היכול להישיר מבט אל בני משפחתו, אל חבריו ואל עצמו בראי. האם המערכת שכך מתעללת ומשפילה יכולה לעשות כן? ומה יאמרו צאצאיה של אותה מערכת על אבות אבותיהם?
שופט: סא"ל ערן לאופמן
תובע: סרן מיכאל אביטן
סנגורית: עו"ד גבי לסקי
הנאשם: צלאח חואג'א,החובש מניעלין - תיק 4590/08.
הואמשוחרר בערבות. משפטו מתנהל כשנתיים, והסוף לא נראה באופק, כיהדיון נדחה, משום שהשופט דהאן "כבול לתיק" והוא נעדר. עד תביעה מספר 5 "נעצר הלילה", לפי התובע, ולנוכח הדחייה הוא ישוחרר בתנאים מגבילים.
( ר' דו"ח קודם )
פגשנו בבואנו שני נאשמים משוחררים בערבות שהגיעו מביתם. הם סיפרו לנו על נסיבות מעצרם ועל המשפט שלהם,אךסרבו בתוקף שנפרסם את עניינם מחשש שיבולע להם ולמשפחתם. חשוב לנו מאוד להדגיש, מבלי יכולת לפרט, את אווירת הפחד מנקמת בעלי השררה – פחד אמיתי.