ג'בע (ליל), קלנדיה, יום א' 8.1.12, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רוני המרמן ותמר פלישמן (מדווחת). אורחת: מיכל
08/01/2012
|
אחה"צ

קלנדיה:
בשטח ההפקר' שאין רשות הלוקחת עליו אחריות מוניציפאלית, במקום שהוא:  "No mans` land", שעל פי המפות שייך לעיריית ירושלים ועליה חלה חובת מתן שירותים שפינוי זבל היא רק אחת הדוגמאות להם, הובערו ערימות אשפה בסמוך לחומה התוחמת את המתחם, כי זו האופציה היחידה של תושבי מחנה הפליטים להיפטר מהמפגע התברואתי המצטבר לכדי הרים של זבל.

הטענה שעובדי העירייה מדירים רגלם מהמקום מהחשש שיותקפו, לא תופסת מיםinfo-icon נוכח פשיטות הפקחים על הרוכלים קשי היום ומבצעי ציד האדם, ילדים כבוגרים, שהם מעשה יום ביומו באותו מקום עצמו.

על החומה, בשחור על כחול נכתבה דרישת שלום מברלין: "Freedom, Peace & justice for Palastine! Tabea from Berlin" ובין מאות הרכבים התקועים בפקק האין-סופי שאין לראות את זנבו, הילד מוחמד מוכר תורמוסים ארוזים בשקיות ניילוןinfo-icon קשורות בגומייה.

מחסום ג'בע
לאחרונה (מספרים נהגי המוניות), תוגברו השוטרים המונעים נסיעה חופשית ורציפה של היוצאים מרמאללה/קלנדיה בדרכם לכביש 60 ובהמשך למחסום חיזמה בחיילים. צריך כנראה כוח משולב לעבודה הזאת שנועדה לשירותם ורווחתם של המתנחלים.

בצד המחסום עמדו ארבעה פלסטינים מעוכביםinfo-icon, מביטים בכלב וכלבנית פוסעים לעבר רכבם, שבו – במעטפת החיצונית ובחללו הפנימי אומן הכלב בהוראת אדוניתו. 
כשסיים הצמד מיחידת עוקץ את מלאכתו וכשהנהג הפלסטיני שרכבו "ארח" את הכלב (שלפי דת האילם מטמא כל חפץ שהבל פיו בא עמו במגע), כדרכם של פלסטינים שניסיון עשרות שנות כיבוש לימד אותם להודות בקול גדול בכל פעם שהם נחלצים ללא פגע מלועו של הארי, קרא בקול גדול לעבר החייל שהשיב לו את צרור רישיונותיו: "תודה רבה לך!"