עופר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חגית שלונסקי, חוה הלוי
30/04/2008
|
אחה"צ

אחה"צ

אולם 4:


השופט: סג"א שמואל קידר


הסנגור: עו"ד חאלד אל אערג'


הנאשמת, פלסטין סבאח , על דוכן העדים. בחורה צעירה בגדי אסירה וכיסוי ראש, חייכנית ושאננה. נעצרה ב-20.8.06, כלומר היא כבר כ-20 חודש במעצר. ההאשמה, כרגיל, חברות ופעילות בג'אמעה איסלמיה (תא הסטודנטים של הג'יהאד האיסלמי) ואנחנו חוזרות ומדגישות את הדבר: רוב הפלסטינים שאנו רואות בתצפיותינו על ספסל החשודים והנאשמים, נעצרים, ובסופו של דבר נענשים, בגלל מה שבית המשפט חושב, בצדק כנראה, שהם חושבים: דעות בהן הם מחזיקים .

עוה"ד חאלד אל אערג' חוקר את הנאשמת, ומתורגמן מתרגם מעברית לערבית ומערבית לעברית.

קורא לה את כתב האישום ושואל:


שאלה: האם את חברה בג'יהאד האיסלמי?

תשובה: לא נכון. אני רק סטודנטית. מעולם לא השתייכתי לשום ארגון.

ש. מה הקשר שלך לאשה ששמה היבא?

ת. אין קשר מיוחד. עבדנו באותו משרד כפקידות.

ש. באימרתך במשטרה סיפרת שהשתתפתן במסיבות לאסירות משתחררות. האם זה נכון?

ת. כן, זה מקובל ולגיטימי לערוך מסיבות לאסירות שהשתחררו. קבלתי הזמנה ובאתי.


אז הסיפור הוא כזה: הבחורה ששמה פלסטין והיא בת 23, ריצתה כבר עונש מאסר של חמישה חודשים לפני שנתיים. מאז היא לומדת באוניברסיטה הפתוחה, גרה במחנה הפליטים ג'לזון ועבדה במשרד ששמו משכאת אל אסיר והוא מקיים קשר ותומך במשפחות האסירים. כשביקשה להתקבל לעבודה היא מסרה קורות חיים ופרטי חשבון בנק (לשם תשולם משכורתה). יום אחד התבקשה לגשת לבנק ולהוציא כסף שהופקד בחשבונה על ידי חברת ווסטרן יוניון. היא הוציאה 400 דולר ומסרה אותם להיבא, הממונה עליה, תמורת עמלה של 100 דולר. לאחר זמן היא חזרה על הפעולה הזו והוציאה 300 דולר אותם מסרה במשרד, לאדם בשל אחמד דררה. גם על פעולה זו קבלה עמלה וכאן מתחילה הדרמה.

קודם כל הפקיד בבנק, שכבר ראה אותה מקודם, אמר לה שהכסף הזה מגיע מלבנון ויש עליו ביקורת ופיקוח ו"לא כדאי לך שהוא יופקד על שמך". ואם לא די בכך, כשמסרה את הכסף לאחמד הוא כעס, התעצבן, איים לשבור את המשרד וטען שהכסף אינו מספיק לפעילות שלשמה נועד. פלסטין שלנו הבינה עם מי ועם מה יש לה עסק והודיעה לממונה עליה שאיננה מוכנה לחזור ולמשוך את הכסף.


בחקירה נגדית על ידי התובעת חוזר סיפור דומה. התקבלה לעבודה באמצעות הכרות שיצרה במסיבה לאסירות משוחררות, התבקשה במסגרת עבודתה למשוך כסף כנ"ל, לאחר ששמעה מפי פקיד הבנק שמשיכת הכספים עלולה לסבך אותה, הבינה פלסטין שהכסף מיועד לפעילות "הארגונים" ולא רצתה חלק בדבר וגם לא קשר עם אותו אחמד דררה שהשתולל לה במשרד . התביעה מנסה להוכיח שפלסטין משקרת משום סתירות בין העדות שנתנה במשטרה לבין עדותה בבית המשפט בשני עניינים:

במעורבותה בארגון האסירים ובמתן שרות לג'יהד האיסלמי:


-השתתפת בתהלוכות ועצרות של הג'יהאד האיסלמי? ( כן, גם של הג'יהאד וגם של ארגונים אחרים).

-האם בקשת והשגת תמונות של אסירים ושהידים? (כן, גם של הג'יהאד וגם של ארגונים אחרים.

המשרד כולו עוסק בקשר עם משפחות האסירים).

-אז למה ואדחה אומרת ........ ולמה לא אמרת קודם........ ולמה לא הזכרת את...... ולמה קבלת עמלה?...
מאין את מכירה אותה?


המשפט של פלסטין מתנהל במקביל למשפטם של האחרים המוזכרים לעיל: היבא - האחראית

על "משכאת אל אסיר"ועוד אשה בשם ואדחה - כולם עצורים ומחכים למשפטם, ואחמד דררה מספר בחקירות המתנהלות נגדו שהיא, פלסטין, גייסה אותו לג'יהאד האיסלמי וגם שתי הנשים מפלילות אותה. כשחוקרים את הנאשמים האחרים באותה פרשה, כנראה גם להם אומרים שהם משקרים ומעמתים אותם עם מפלילים אחרים בטחנת הצדק הזו הטוחנת את הפלסטינים עד עפר. טרם נקבע תאריך לדיון הבא.                     


במהלך החקירה הפטירה העדה משפט מהיר בערבית אל עורך הדין שלה והמתורגמן לא תרגם אותו. הו!! התובעת דרשה לדעת מה היא אמרה. אמרו לה: לא כדאי. היא דרשה לתרגם לה מיד את המשפט החסר. אמרו לה: לא כדאי. כאן היא קמה מלוא קומתה ועלי הזית על דרגות הסרן שלה כמעט מתנפנפים מעוצמת דרישת הצדק, ואמרה: העדה דברה עם העורך דין שלה, ואני דורשת לדעת מה היא אמרה.

אמרו לה: עדיף שלא. היא עמדה על דעתה, אז בלית ברירה תרגם המתורגמן. היא אמרה לעורך הדין שלה שהשופט נרדם. זה נכון, השופט באמת נרדם.