דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום א' 18.3.12, בוקר

 

6.45-9.00

הצפיפות מתרכזת במגרש החנייה בצד הישראלי, הצד הפלסטיני ריק מפועלים. יותר ויותר מכוניות פרטיות חונות שם.

 

כל המעברים פתוחים ושקטים, ילדים הולכים בנחת לבית הספר לאורך הכביש. רכב צבאי משגיח על הכניסה לבני נעים.

חיילי גדוד כפיר נכנסו לשמור על העיר. הם מאיישים את כל העמדות במספרים רבים יותר מאשר היינו רגילים להם.

בראש רחוב השוהאדה אומרות לנו שתי המתנדבות הבינלאומיות כי נראה שהם לא קשוחים מדי בבדיקות.

במחסום בית המרקחת ובמחסום תרפ"ט הם אכן מעבירים מהר את כל הילדים והמורות.

חיילי טיפ בשלשות עומדים ליד המחסומים כשמכוניותיהם חונות לאורך הרחוב.

בעמדה שמול בית הדסה אחד החיילים מבצע בדיקה גופנית מדוקדקת לכל צעיר שעובר, חבריו בנתיים בודקים את התעודות מול המנהל האזרחי. אנחנו מתעכבות לשיחה עם חיילי העמדה כאשר ענת כהן מגיעה בזריזות לחיילים היא פוקדת שיגרשו אותנו, וכלפינו פיה שופע מרגליות.

משוריין המשטרה מגיע, מברר מי אנחנו ומודיע לנו שאסור לנו לעמוד שם כי זאת עמדת צה"ל. מסתבר כי כוונתו שכל הרחוב הוא עמדה והוא ממש מגרש אותנו ועוקב אחרינו עד הירידה לשוק. כמובן שלענת מותר להכנס לעמדת צה"ל.

כשאנו עוברות ליד בית אהרונסון כל הדיירים יוצאים בדיוק למכוניותיהם והם מרבים בקללות ובברכות "עופו מכאן". התחושה היא שההקצנה רק מתחדדת.

אז עפנו, בתחושה של אלימות קשה שמתאימה לקור העז השורר בעיר האבות.

חזרה דרך צומת זיף מעון וכרמל - שקט וירוק מרגיע.