חברון, יום ב' 2.4.12, בוקר
בית המכפלה
היינו שם הבוקר, בבית המריבה החדש, שם כבר מיתגו את עצמם:משתכני בית המכפלה. באמת, המדרגות למערת המכפלה נמצאות ממש ממול, בקצה המגרש הגדול שמשני צדיו בתי ספר: אחד לבנים ואחד לבנות.
כל האזור הפך לאזור צבאי סגור. הבית אליו פלשו הוא הבית שצמוד לביה"ס לבנות, שממילא מגיעות אליו דרך מחסום בית המרקחת. זהו הבית שיהפוך לעוד מבצר ממוגן בלב מרקם החיים הפלסטיניים ולא יאפשר שום נורמליזציה לילדי ביה"ס ולתושבים פלסטינים שעדיין מתגוררים באזור.
הבית נמכר למתנחלים ע"י א.א.ר., שעצור עכשיו ברמאללה. המתנחלים שבבית הם אזרחים שומרי חוק ממש, איש מהם לא נעצר ולא סולק. לעומתם, פלסטינים ופעילי שלום שניסו לפלוש לבית ליד בית רומנו אמש - אולי גם הוא כבר נמכר – נעצרו כמובן. הבית יכול כהרף עין להפוך למוקד התלקחות שסופה מי יישורנו.
הכל תוסס מסביב. הפלסטינים שגרים ליד חוששים מה ילד יום. ארגוני שלום ועיתונאים מכל העולם מסתובבים שם ומצלמים.הצבא והמשטרה מזיזים מחסומים מצד אל צד, מנסים ליצור אווירה שיש מי שיודע מה הוא עושה. גם אנחנו לא ידענו את נפשנו מבושה.
הזעקנו את אנשי בצלם, הם נתנו מצלמות לשכנים. שוחחנו עם אנשים, ניסינו להבין מאנשי הצבא והמשטרה מה קורה, מה יקרה, למה שופכים עפר במגרש. קיבלנו תשובות מתחמקות. "לבית", מסבירים לנו, "נכנס רק מי שמופיע ברשימות של השוטר הניצב שם". ובאמת, כל רגע נכנסים לשם. פעם אישה, פעם ילדים ושוב מבוגרים. כל אנשי הביטחון מחכים לרגע שנסתלק ולא נצלם עוד. הם מסבירים לנו שהכל חוקי, חסר רק אישור קטן של שר הביטחון. "חוקי", אני אומרת לו, "אבל לא מוסרי". "למה לא מוסרי?"החייל שואל. הוא בכלל לא מבין על מה אני מדברת.
בכל זאת הצלחנו בזוויות מסוימות לצלם את המקום. זה באמת כל כך קרוב למערת המכפלה, אבל עוד יותר קרוב לבתי ספר, לדרך שהולכים בה כל בוקר כל כך הרבה ילדים.
מאוחר יותר, ברדיו, מדבר לוינגר הצעיר שארגן את כל האירוע. לדבריו יושבים שם כ-60 איש. הוא לא מבין למה הצבא דורש מהם להתפנות עד מחר בצהריים. מה הם בסך הכל עשו? קנו בית להתגורר בו ולא נותנים להם.
הקוזק הזה משווה את מהלכיו לאלה הבאים בתמימות להיכנס לבית שרכשו ולא נותנים להם להיכנס כי הם מפריעים לסדר הציבורי. "היעלה על הדעת?!" הוא שואל. גם שר החינוך ואריה אלדד זועמים, ואיש לא עונה להם את התשובה שהם צריכים לשמוע: אין פה רכישה תמימה. אין שום דמיון לכזאת. יש פה ניסיון נוסף לגרום לאנשים לקום וללכת מביתם. יש פה רצון נוסף למרר חיים של אנשים ולהתיישב במקומם, בידיעה ברורה שברגע שיהיושם מתנחלים יקימו עוד נקודות שמירה עליהם, עוד מחסום, עוד בדיקות כאלה ממש בשער ביה"ס, שלא יוכלו להיות שם לימודים בכלל. מה חושבים השלטונות שיעשו אזרחי העיר האחרים?! אז איך אפשר לקרוא לזה: "אנשים קנו בית ולא נותנים להם לחיות בו" איך אפשר להשוות זאת לרצון תמים של בני אדם לחיות בשלום עם שכניהם?! אין גבול להיתממות ולציניות.
שמישהו יעיר את הפוליטיקאים שלנו ויצעק: מתנחלי חברון מסכנים את מדינת ישראל הרבה לפני אחמדינג'אד.