עופר - החזקה וסחר באמל"ח, הארכת מעצר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נורה אורלוב, חגית שלונסקי (מדווחת)
29/05/2008
|
בוקר

10 בבוקר, המקום שקט ושומם מפלסטינים ומלובשי מדים. מתקיימים היום דיונים רק באולם הערעורים ובאולם המנהליים (בו אנו מנועות מצפיה). דיונים אחרים אינם מתקיימים בגלל סיור/טיול/חופש(?) לצוותות העובדים.


אולם 3 :ערעורים


השופט: סגן נשיא ביהמ"ש נתנאל בנישו      

התובע: שלומי שניידר


ברשימת הדיונים 24 שמות ללא ציון קטגורית האישום. עד הפסקת הצהריים שמענו דיון בחמישה מקרים ששלושה מהם לא נכללו ברשימה. להלן דיווח אחד על ערעור על פסק דין. שלושה דיווחים על עררים על מעצר.

 

חסן יוסף דאוד דאר חליל - ת.ז.909927956 - תיק מס' 3335/07
הנאשם מואשם ב"נשיאת משרה בארגון בלתי מותר" - הוא שימש כדובר החמאס וידוע כאיש מתון בדיעותיו. אנו עוקבות אחר משפטו מתחילת 2007 (ר' דו"חות קודמים  מביהמ"ש בעופר בתאריכים: 20.2.07 - 26.3.07 - 6.12.07 - 13.12.).

2 קרובות משפחה נוכחות בדיון (אישתו ובתו?).


ההגנה הגישה ערעור על פסק הדין באמצעות הסנגורים אחמד ספיה וג'וואד בולוס שנכחו באולם.
ללמדנו על החשיבות של הנאשם - בעת הדיון נכנס לאולם גם האחראי על התביעה ארז חסון והתיישב ליד התובע.

השופט סיכם סוגיות משפטיות שונות שעלו בדיוני הערכאה הראשונה:

מתן עדות (חוקרי שב"כ ועדים אחרים) בדלתיים סגורות, מאחורי פרגוד, כנגד העקרונות של מידתיות ופומביות; הגדרת תפקיד הנאשם המערער - מה היה היקף וסוג פעולתו; מהי משרת "דוברות" שבה שימש, ועוד.

מסקנת השופט : ...אין מנוס מקביעה שהנאשם הוא עבריין מובהק ...לא נרתע מעונשים קודמים בעבר...ויש לקבל את החלטת הערכאה הראשונה שקבעה את עונשו ל 6 שנות מאסר ועוד שנתיים מאסר על-תנאי.


אחמד סעדאת
- תיק מס' 2958/06

רקע:

מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין. לתפקידו כמזכ"ל החזית התמנה בעקבות ההתנקשות הישראלית בחיי קודמו, אבו עלי מוסטפא. כפעולת נקם, התנקשו אנשי הארגון בשר רחבעם זאבי ב 7.10.01. הוא וחבריו נעצרו בידי הרשות הפלסטינית ותחת לחץ האמריקנים נכלא גם הוא, בסופו של דבר בכלא הרשות ביריחו.
ב 14.3.06 נחטף במבצע  בידי כוחות צה"ל, יחד עם חבריו, והועבר למעצר בישראל.

הוא מואשם בתכנון רצח זאבי.


באולם נוכחים אשתו ובנו של הנאשם.


הדיון אמור להיות בבקשת התביעה להאריך ב 6 חודשים את המעצר שנמשך כבר שנתיים. (לפי הדין בבית המשפט הצבאי התקופה מיום המעצר ועד מתן פסק הדין לא תעלה על שנתיים. יש לקבל היתר להאריך את תקופת המעצר מעבר לשנתיים. בישראל התקופה מיום המעצר ועד תום ההליכים מוגבלת לתשעה חודשים).

מתחילת המשפט הודיע סעאדאת שאינו מכיר בסמכותו של בית המשפט הצבאי לשופטו.

גם הפעם לא קם כשהורה לו השופט לקום. השופט הורה על הוצאתו מהאולם וכך נעשה.

הסנגור, עו"ד מחמוד חסאן (מארגון "אדמיר"), הודיע שהוא מנוע מלטעון בשמו של הנאשם. על כך העיר לו השופט (בביקורת, ח.ש.) שיכול היה להודיע על כך בכתב .


עאלב עבד אלגליל עיסא אדעיס -
ת.ז.900076654 ; תיק מס' 2963/08

הנאשם הוא יצרן וסוחר נעליים מחברון, בן 32 .

אמו ואחיו נוכחים באולם.

הוא נאשם בסחר באמל"ח. ע"פ כתב האישום העבירה נעברה לפני שנתיים. נתפס בגשר אלנבי כשברשותו אקדח,  אך הופלל לאחרונה . ביהמ"ש בערכאה הראשונה החליט לשחררו בתנאים מגבילים. על כך מגישה התביעה ערר.

הסנגור, עו"ד שאדי ג'אבר מבקש לדחות את הערר. "אין לו עבר", הקנייה של הנשק הייתה לפני שנתיים , תנאים מגבילים יבטיחו את התייצבותו למשפט לכשיזומן.

השופט יודיע על החלטתו מאוחר יותר.


חסן חליל מוחמד אל עוידאת  - ת.ז.  850122367  ;  2951/08

נער בן 18 וחצי מביר נבאלה -  נעצר ב 14.5.08 .

מואשם בפריצת גדר ההפרדה ושהייה ללא היתר בישראל.

אביו ואמו נוכחים באולם.

הערר הוגש בידי התביעה לאחר החלטת ביהמ"ש לשחררו ממעצר בערבות של 3500 ₪. 

התביעה מתבססת על עדות של תצפיתנית ועל סרט וידיאו שמתאר את האירוע שבו שני נערים (העציר ואחיו ששוחרר במשטרה מיד לאחר מעצרו) רועים עדר כבשים ליד הגדר בליווית חמור שנראה נוגח את הגדר. בסרט נראה אדם מחזיר את החמור מצדה הישראלי

של הגדר לעבר הצד הפלסטיני. לא ניתן לזהות את פניו של אותו אדם, אך הנחת התביעה היא שהנער חסן עוידאת הוא המצולם.     

הסנגורית, עביר מע'אר, טוענת שאין ראיות לכך שהנער פרץ את הגדר (פרט האישום הראשון), ואשר לפרט האישום השני: שהייה ללא היתר בישראל - יש ראיות אך אין עילא: הנערים גרים בסמוך לגדר ובעת שרעו את הכבשים והחמורים עברו האחרונים לשטח הישראלי (דרך פירצה שהייתה בגדר), והנערים עברו בעקבותיהם על מנת להחזירם.

הם תפסו את החמורים במרחק  6 -10 מטרים והחזירו אותם מבלי לשהות בשטח הישראלי ומבלי להוות סכנה כלשהי. עוד טוענת הסנגורית שקלטת הווידיאו הובאה לביהמ"ש אחרי שהחליט השופט על השחרור בערבות ולא הובאה כלל לידיעתה.