סאלם - מעצר מנהלי, חקירת עד

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ענת מטר מהוועד למען האסירים, יהודית קשת, חוה הלוי (מדווחת)
25/08/2008
|
אחה"צ

באנו כדי לצפות במשפטו של רסאן שריף חאלד - מרצה למשפטים מאוניברסיטת א-נג'אח.

(ר' דו"ח קודם: בג"צ - 22.5.08)


עו"ד - מוחמד עאבד.

התובע: סגן זאהר פלח

שופט: יריב נבון.


תקציר:
ד"ר חאלד נעצר לפני כמה חודשים בביתו בג'יוס. כתב האישום נגדו הכיל שני סעיפים - פרסום מאמר בעתון הסטודנטים
של הכותלא אל איסלמיה - ארגון הסטודנטים של החמאס, ומתן סיוע כספי לסטודנטים מטעם החמאס. בבית המשפט הצבאי בעופר החליט השופט עזריאל לוי, כי אין סכנה באישומים אלה ושחררו עד למשפט בערבות של 30 אלף ש"ח. לאחר שבועיים פרצו חיילים לביתו באישון לילה ועצרוהו שנית, הפעם ישר למעצר מינהלי. עורך דינו ערער על כך בבית המשפט הגבוה לצדק. שופטי הבג"ץ הוציאו את כל הנוכחים מהאולם חוץ מאשר את אנשי התביעה הצבאית, ולנוכח הראיות שהובאו בפניהם (ושלא ניתנה לנו הזכות להקשיב להן), אישרו את ההחלטה להשאירו במעצר מינהלי. למרות כל אלה נמשך משפטו בבית המשפט הצבאי.  קשה להסביר את פיצול האישיות הזה. במשפט שצפינו בו הוא בחזקת משוחרר. אבל הוא בכל זאת עצור במעצר מינהלי.

המשפט התנהל כמובן בעברית למרות שהנאשם, התובע, העד ועורך הדין - כולם מדברים ערביתinfo-icon מהבית. היה קצת מגוחך. בקשתו של עורך הדין לחקור את העד בערבית, נדחתה.


העד, נאסר א-דין עבאס עבד אל חליל חראז נכנס לאולם לבוש בבגדי השב"ס והשרשרת סביב קרסוליו מצלצלת ומתחככת ברצפה. השופט הסביר לו, כי ישנן שאלות העלולות להפליל אותו וזכותו לא להשיב להן, משום שמשפטו שלו עוד לא הסתיים. אחר כך הסביר לו התובע - נפוליאונצ'יק בקומתו והתנהגותו - בדיוק את ההפך, כי כל מה שיאמר היום בפני בית המשפט לא ישמש כראיה נגדו מאחר והוא מעיד במשפט של מישהו אחר.


אחר כך, לאורך ארבעה עמודי פרוטוקול משמימים התפתלו התובע הצבאי והעד זה סביב קרסוליו של זה בנסיון להוכיח (התובע) או להפריך (העד) את העובדה שהוא - נאסר א-דין חראז הינו או היה חבר בחמאס. אחרי בערך חצי שעה של חקירה שלא העלתה הרבה שאל התובע: בשנת 2006, כשהיה השם שלך מופיע בשם הכותלא איסלמיה במועצת הסטודנטים - מה עשית אחרי המועמדות שלך? מה היו התוכניות שלך? (נו, באמת. לאיזו מן תשובה הוא ציפה? אולי תכנן העד, סטודנט להנדסה, להשלים תואר בפיזיקה גרעינית ולהצטרף לתוכנית הגרעין האיראנית? אולי הוא תכנן להשתלט על מועצת הסטודנטים ולהוביל אותה לתמיכה ביזמת השלום הערבית)? משלא עלה בידי התובע לחלץ מן העד הצהרה ברורה, ביקש להכריז על העד כעד עוין משום ש"העד מאכזב את התביעה וסותר את עצמו באופן מהותי".
השופט קיבל את הבקשה, הכריז על העד כעד עוין, וחוץ מזה נמשכה החקירה כמו קודם.  התובע ניסה להוכיח כי לעד היה תפקיד בכותלא אלאיסלמיה, אך באמצע ההתנצחות בין תובע צבאי נחוש במדים ודרגות, לבין עד בכפכפים ואזוק בשרשרת, קם עוה"ד והזכיר לשופט, כי במשך כל אותו הזמן לא נשמעה שום שאלה הנוגעת לכתב האישום, דהיינו שד"ר חאלד העביר סיוע כספי לסטודנטים מטעם החמאס.

אז התברר לנו שהסעיף השני בכתב האישום, זה של פרסום מאמר בעתון הסטודנטים של הכותלא אלאיסלמיה, הושמט מכתב האישום ונשאר רק סעיף אישום אחד, זה של הסיוע הכספי.


בחקירה הנגדית
חקר עו"ד עאבד את העד על הכרותו עם ד"ר חאלד הנאשם במשפט זה, והתברר סיפור כזה: בסוף יוני 2007 בעקבות סכסוכים, נהרג אחד הסטודנטים באוניברסיטת א-נג'אח.

הנהלת האוניברסיטה הדיחה מספר סטודנטים מהלימודים. הם ערערו על כך, ולכן מינתה הנהלת האוניברסיטה ועדת חקירה לברר את טענותיהם נגד ההדחה. ד"ר חאלד, המשפטן, היה חבר בוועדה, ובמסגרת זאת נפגש כמה פעמים עם העד, נאסר חראז, כדי לשמוע את טענותיו. עד כאן העובדות המוסכמות על כולם, ובמסגרת ההתנהגות המותרת לפלסטינים תחת כיבוש (שזה באמת לא הרבה), אין בה כדי לבסס שום אשמה. אבל הסנגור הוסיף ושאל: מייחסים לנאשם שבאמצע שנת 2007 הגעת אתה למשרדו באוניברסיטה, וקיבלת ממנו סיוע כספי בסך 10.000 דולר לצורך סיוע

לכותלא אל איסלמיה. מה אתה אומר?

(בראבו! סוף סוף שאלה הנוגעת לכתב האישום).

העד אמר שלא. הוא לא נפגש עם הנאשם חוץ מאשר בענין ההדחה, ולא קיבל ממנו שום סיוע, לא כספי ולא אחר.

אבל אז קם התובע ואמר: אני אתן לך עוד הזדמנות.  מה יש לדבר, לבי פרפר בקרבי מעוצם הנדיבות. עוד הזדמנות? מהתובע הצבאי? הזדמנות למה?

והנה ההזדמנות על פי התובע הצבאי: בזכ"ד של חקירתך בשב"כ כתוב כי "העד מוסר כי באחת הפעמים קיבל הודעת SMS. ובה היה כתוב ... שבתחילת כל סמסטר יש להגיש סיוע כספי וסיוע זה ניתן ע"י מרצה האוניברסיטה בשם דוקטור רסאן אבו נאצר מג'יוס..... לדבריו הלך למשרדו של אבו נאצר וקיבל ממנו סכום כסף במזומן של 10,00- דולר...
הקשר של הנדון מול אבו נאצר היה קשר חשאי ואף חבריו למועצת אל שורה לא היו מודעים לקשר זה"
מה אתה אומר? למה מסרת את זה לחוקר?

העד: אני לא אמרתי דברים כאלה מול החוקר.

ואכן, מתברר כי העד לא חתם על זיכרון הדברים הזה שנכתב על ידי החוקר "דורון", אבל דורון עצמו,

וכן חבריו למקצוע, שלושה חוקרי שב"כ או משטרה, יעידו בישיבה הבאה של בית המשפט

ב-16.10.08 בשעה 09:30.