סאלם - גזר דין

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ציונה אור, (אורח: עקיבא א'), יהודית הרמט (מדווחת)
28/07/2009
|
בוקר

שופט: אחסאן חלבי

סנגור: איאד מחמיד

תובעת: מאיה הדר

נאשם: פאיז מאהר זכארנה ת.ז : 910754423

הנאשם הוחזר לכלא לאחר כ 17 חודשים שהיה משוחרר לאחר ערעור של בית המשפט על קולת עונשו . הנאשם ריצה עונש מאסר של 15 חודשים בכלא מגידו.  ב 28.2.08 זוכה הנאשם ושוחרר. לדברי התובעת גזר הדין היה מקל ולכן התביעה ערערה עליו. השחרור והזיכוי היו שגויים.

כתב האישום המקורי ייחס לו הנחת פצצה יחד עם מספר חברים. התובעת טוענת כי משקל הפצצה היה 35 ק"ג, ואילו הסנגור טוען כי משקלה היה 9 ק"ג בלבד.

(כדוגמה מביאה התובעת את המקרה של שר האוצר הפלסטיני אשר הוחזר להמשך ריצוי מאסר לאחר שסיים את ריצוי עונשו).

השופט חוזר ואומר  כי מדובר במקרה חריג.

על דוכן העדים עולה אביו של הנאשם ומספר כי לאחר שחרור הבן, נדהמו כל בני המשפחה שהוא נעצר בשנית מאחר והוא למד שירותי כיבוי והצלה ברשות הפלסטינית, הוא התארס ואמור להתחתן

ב 15.8.09 .הוא חי חיים נורמטיבים,ואינו מהווה שום סכנה לביטחון באזור. לכן הוא מקווה שבית המשפט ישחרר את בנו כדי שיוכל להמשיך בחיים נורמטיבים.

דברי הסנגור היו ארוכים במיוחד. אנסה לתמצת את הדברים העיקריים שבהם:

במהלך תקופת שחרורו שיקם הנאשם את חייו ולמד לקח מהמאסר שריצה, לא עירב את עצמו בכל עניין שיש בו כדי לפגוע בביטחון האזור.

בפרטי האישום המקוריים, לא צוין שהנאשם היה מעורב בתכנון ולא צוין כיצד נהייה מעורב. הוא אומנם נכנס לתמונה, אבל חלקו מתגמד לעומת חלקם של האחרים בביצוע העבירה. מבחינת הנאשם מדובר באירוע חד פעמי של מעורבות בסיוע להנחת בפצצה.  לא נגרם כל נזק מהנחת הפצצה. יש לאפשר לנאשם לשקם את חייו,  להטיל עליו קנסinfo-icon, ובלבד שהדבר יביא להחזרת הנאשם למסלול חיים טבעיים ונורמטיביים.

בית המשפט יצא להפסקה  וגזר הדין יינתן לאחריה.

גזר הדין:

א. 24 חודשי מאסר בפועל. מהתקופה תנוכה תקופת מעצרו של הנאשם החל מיום  9.12.06 ועד ליום 28.2.08. יתרת התקופה תחל מיום 15.7.09 יום מעצרו האחרון של הנאשם.

ב. 24 חודשי מאסר על תנאי למשך 4 שנים מיום צאתו מן הכלא, והתנאי שלא יעבור את אחת העברות בהן הורשע.


(יש לציין כי פרוטוקולי הדיונים נכתבים בעברית. ביהמ"ש אינו מספק תרגום לערבית, דבר שהיה מאפשר לנאשמים ולבני משפחתם לקראו אותם ולהבינם.)