עופר - יידוי אבנים, החזקה וסחר באמל"ח

חוה"מ פסח

דיונים בעררים.

השופט: סג"א רונן עצמון

נאאל סמיר חביב חלבי- תיק 1531/11

מיוצג ע"י איליא תיאודורי.

האישום: חברות בארגון סטודנטים, עמד בראש וועדת הבחירות של הארגון שמארגן מסיבות, וטכסים, מוציא לאור עיתון, ויש לו קשרים עם החזית העממית (לשחרור פלסטין). הערר הוגש ע"י התביעה שדורשת מעצר עד תום ההליכים, בית המשפט קמא החליט שיש לשחררו. 

החלטת בית המשפט נסמכה על טענת טעות בזיהוי. המשיב תואר כג'ינג'י ובהיר (שערו שחור ועורו כהה), ובכל זאת התביעה מסתמכת על הזיהוי. כמו כן התביעה מסתמכת על דבריו של המפליל, אף כי הוא עזב עת הארגון בשנת 2009, לפני התקופה שלגביה מופלל המשיב, אבל השתתף בבחירות בשנת 2009 ובשנת  2010. כמו כן טענה התביעה נגד טענת השיהוי בהגשת כתב האישום (7 חודשים), וציטטה פסקי דין קודמים שפסקו שאין בשיהוי כדי להפחית מהמסוכנות. במקרה זה המסוכנות מתבססת גם על העובדה שלמשיב מאסר מותנה של 18 חודש לתקופה של 5 שנים, החל מ 12.9.2006 על עבירה זו. לכן, גם אם נפל פגם בדרך הזיהוי וגם אם יש ספק לגבי הזיהוי עצמו, יש לשנות את החלטת בית המשפט קמא לשחרר את הנאשם בשל העובדה שקיים מאסר מותנה.

עו"ד תיאודורי, בא כוחו של המשיב, העלה טענה עקרונית נגד הדרך שבה המשטרה מבצעת מסדר זיהוי, על ידי הצגת תמונה של החשוד בלבד ושואלת שאלות מנחות. לדבריו, בית המשפט לא נותן דעתו על כך, יש להראות את תמונותיהם של 24 חשודים ולא רק שבע או שמונה תמונות, ובכל מקרה צריך לשים את התמונה של החשוד בין שבע התמונות, ועורך דין צריך להיות נוכח בעת הזיהוי.                            

לגבי מקרה זה, ביקש עוה"ד לא להסתמך על עדותו של המפליל, שעזב את הארגון לפני התקופה שלגביה מואשם המשיב; המשיב אומר שלמד עיתונות בעוד שהמפליל אמר שלומד סוציולוגיה. הוא מסתמך על מקרה אחר שבו הנאשם היה חבר בארגון החזית העממית , הנאשם שוחרר ולא הוגש ערעור.  כמו כן הושת על המשיב קנס של 15.000 ₪ (?). אביו גר בירושלים ואמו בשטחים, מה שלדברי עוה"ד מבטל את סכנת ההימלטות. בשל כל אלה מבקש בא כוחו של המשיב לא לקבל את הערר.                    

(שני ההורים נכחו בדיון וניהלו "שיחה" עם בנם ממקום מושבם בירכתי האולם).

השופט לא נתן החלטה ולא אמר מתי תינתן.

נביל מוחמד עלי אבו סיפן - תיק 1477/11  

אדם מבוגר. בנו (אדם בן שלושים לפחות) ישב באולם, אך האב נמנע מליצור אתו קשר עין, רוב הזמן. הוסכם על עסקת טיעון, שבה הוסיפו 3 חודשים על תנאי לשנה, על החזקת אקדח וכדורים. ישב עד עתה 75 יום במעצר. עורך הדין פיראס, שייצג אותו בדיון לא היה חלק מעסקת הטיעון. היא נערכה עם עו"ד אחר.            

צאלח מוחמד צאלח שמאסנה - תיק 1522/11

האישום:יידוי אבנים בעשר הזדמנויות. 

התובע אומר שמלשון ההפללה ניתן לראות שמיוחסת פעילות אינטנסיבית למשיב. ומצטט פסיקה הקובעת שלגבי עבירות של הפרות סדר אלימות אין לדרוש רף הוכחות גבוה. בקשר להנמקות לשחרורו שהתייחסו לגילו ולעברו הנקי של המשיב, אמר התובע שלא מדובר באירוע חד פעמי, הדורש זהירות והתחשבות בעברו של הנאשם. התקופה שבה נעברו העבירות התפרשה על פני 5 חדשים.

עוה"ד נובאני טען בתחילה שבמשטרה לא הוזכר שמו של המשיב ברשימת המופללים, ורק אחר כך המשטרה עלתה על שמו. השופט הראה לעוה"ד את רשימת המופללים וציין ששמו של המשיב מופיע ראשון ברשימה זו. עוה"ד עיין אף הוא ברשימה ונסוג מטענתו, ואמר שרשימת  המופללים היא "רשימת מכולת".

הנאשמים האחרים טענו שאינם מכירים את המשיב, חלקם אף הכחישו את השתתפותו ביידוי האבנים. יש להתחשב בגילו הצעיר ובעברו הנקי ולאפשר לו לחזור לבית הספר, בעיקר מאחר שהופקדו 10.000 ₪.

התביעה חזרה וטענה שהמשיב הודה שהוא מכיר את המפליל, ולכן הטענה בדבר טעות בזיהוי נשללת.

לא ניתנה החלטה ולא צוין מתי תינתן.

יוסוף עווידה - תיק 1484/11

העציר ביקש לדחות את הדיון בעניינו מאחר שהוא רוצה להיות מיוצג ע"י עוה"ד אבו עמאר, שלא ידע שהיום יתקיים דיון בעניינו של העציר. העציר יודע שהדבר יאריך את מעצרו. למרבה ההפתעה התובע ביקש שהתנהלות זאת לא תחזור על עצמה, אף כי הנאשם עצור עד תום ההליכים, מאחר שהדין בעניינו של העציר נדחה כבר פעמיים. השופט נענה לבקשת הנאשם כדי שישלים את שאלת ייצוגו.

הדיון נדחה ל -1.5.11 (עד למועד זה לא יהיו דיונים בבית המשפט, יש חג לדרוזים).

ערר בעניינם של מוצעב רשדי ראשד אטרש - 15211/11

ו עטאא סעיד יעקוב אבו רמוז -1520/11

עורך הדין אחמד מונביר פותח את הדיון באמרו שמתקיימת חקירת מח"ש על תקיפת המשטרה של נערים אלה (שנאשמים בתקיפת שוטר). לדברי עוה"ד הנערים הלכו למערת המכפלה. הם הסתובבו כדי לחלק "כרטיסים" (הזמנות לחתונה של האח של מוצעב) , בשער הדרומי היו דחיפות, ובשל כך נאשמו שדחפו חייל (שלא נפגע כלל). כשהגיעו לקריית ארבע למשטרה כדי להגיש תלונה על שהם עצמם נדחפו ע"י כוחות הביטחון, קיללו אותם השוטרים בתחנה המשטרה, היכו אותם וידו של מוצעב נשברה. הגבס כבר הורד, אבל מוצעב צריך לעבור ניתוח בזרת (עורך הדין הצביע על הזרת ואמר "באצבע הזאת"). שניהם עצורים כבר כמעט 40 יום, ומוצעב החמיץ את חתונת אחיו. בא כוחם הוסיף שמקרים כאלה מסתיימים בדרך כלל בהפקדה במשטרה, אבל כאן המשטרה הפעילה כוח בלתי סביר, וגם לא הוגשו קלטות כראיות למרות שבמקום שבו היו הדחיפות יש לפחות עשרים מצלמות.  מבקש לדון בחלופת מעצר.

התובע מצהיר שהמשטרה התנהגה כדין והשתמשו בכוח סביר.

השופט שואל את התובע מה יהיה עונשם אם יורשעו, שהרי ייתכן שהעונש לא יעלה על תקופת מעצרם עד עתה. התובע לא ידע לענות על שאלה זו. אמר שיש מספר עדויות של כמה שוטרים על התנהגות הנאשמים, וטען שאפשר להסתפק בכך. ואין צורך בקלטת. טען שיש חשש למסוכנות, שכן על פי הפסיקה כל פגיעה בכוחות הביטחון נחשבת למסוכנות. למוצעב יש עבר פלילי, הוא נאשם בהחזקת סכין, ולא הגיע לאחד הדיונים שאליהם הוזמן.

עוה"ד נימק את אי הופעתו של מצעב לדיון ותיאר מה משמעות זימון לבית המשפט מדרום הר חברון, מעבר במחסומים, שעות רבות והוצאה של 100 ₪, רק כיד להגיע לבית המשפט, כשהשכר היומי הוא 50 ₪.

השופט סיכם את הדיון בבקשו מן התביעה להמציא קלטת של האירוע אם יש כזו (התובע ניסה להתמקח על בקשה זו), וכן הזכיר לתובע שעליו לברר מה תהיה הענישה במקרה שיימצאו אשמים (שכן ייתכן שהם ריצו את עונשם במהלך מעצרם).