עופר - יידוי אבנים, גזר דין

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חוה הלוי, נורה אורלוב (מדווחות) + אורחת ג'ני ל.
23/11/2011
|
בוקר

בוקר + אחה"צ

דיווחה של נורה:

כיוון שהיו היום כמה וכמה דיונים שעניינו אותנו, התפצלנו חלק מהזמן.

אדווח על הדיונים ששמעתי באולם 5 ובאולם 7.

אולם 5

שופט: רס"ן שמואל פלישמן

תובע: סרן אבישי קפלן

סנגור: עו"ד לימור גולדשטיין

דיונים שבהם נכחתי באולם הזה:

סלימאן סאלם עיסא עדרה, ת.ז. 850883216 – תיק 2267/08

תושב טוואני בדר' הר חברון

ר' דח"ות קודמים בעניינו: 7.6.10  /  3.11.10

זהו תיק ישן משנת 2008. וכך כתבה חברה שלנו שנכחה באחד הדיונים:

"כל השומע יצחק אבל מר עדרה מואשם בתקיפת גדליה, רכז הביטחון של האזור, בפריצה לג'יפ שלו ובשבירת משקפיו. תארו לעצמכן חברות את מר עדרה, רועה צאן מטוואני, מתנפל בידיים חשופות על הג'יפ של רכז הביטחון , בנוכחות רכז הביטחון עצמו ועוד שוטרים וחיילים ומתנחלים מסוגים שונים שהיו שם מסיבות שעוד נתוודע אליהן.  מר עדרה אומר שהוא עצמו הותקף, נפצע ונזקק לטיפול רפואי. עכשיו, לאחר שהחלים הואשם כאמור. הוא לא עצור עד תום ההליכים ובא למשפט מהבית. הוא העיד על מהלך האירועים באותו יום..."

ובכן, היום הודיע השופט: " על זיכויו של הנאשם מן הספק מכל המיוחס לו בכתב האישום."

לאור הזיכוי הורה גם על החזרת 3,000 ₪ לעדרה שהפקיד סכום זה ב 2008 כערבון שנועד לצורך התייצבותו בביהמ"ש.

כיוון שלתביעה זכות לערער תוך 30 יום, ביקש התובע לעכב את החזרת הערבות מתוך חשש שעדרה עלול לא להופיע לשמיעת הערעור.

הסנגור התנגד בטענה שמרשו התייצב לכל הדיונים, והשופט הסכים אתו והורה על החזרת הכסף.

(ר' פרוטוקול הדיון בצרופה)

הדיונים הנוספים אצל השופט פלישמן התנהלו באווירה שונה לחלוטין.

כשהוכנסו 4 בחורים מהכפר קרוואת בני זיד לאולם לשמיעת הכרעת דינם, החל מסע הקנטות והשפלות מתמשכות מצד השופט. הוא שם לעצמו למטרה להטיף מוסר לארבעת הצעירים וללמד אותם לקח על שחזרו על אותה העבירה שעליה כבר נשפטו קודם לכן (יידוי אבנים), אך בעיקר, כך התרשמתי, בשל ישיבתם הלא כנועה בעיניו על ספסל הנאשמים. הם פטפטו עם קרובי המשפחה ששהו באולם, חייכו וצחקו, ספק מתוך מבוכה, ספק כי כך מתנהגים בחורים בגילם כשהם יושבים יחדיו.

יש לציין שגם השופט לא הסיר חיוך ציני מפניו לאורך כל הדיון, גם כשניהל שיחת מוטיבציה עם כל אחד מהנאשמים.

הנה כמה מהפנינים ששמענו מפיו:

"ככה תבלה בין כלא לבימ"ש... תקבל 14 חודשים. תגיד לי, למה לא יותר? למה שלא ארשום לך 4 שנים?

"מה אתה צוחק כל הזמן? אולי תפסיק לצחוק כשתשב זמן רב בכלא...

"דיברת כל הזמן... עכשיו אני אדבר ואתה תשמע אותי...

"הנאשם עומד לו באולם ביהמ"ש, מחייך כאילו אין דינו נגזר היום, ואני כלל לא בטוח שהוא מפנים את חומרת המעשים שלו, ואינני בטוח שלא ישוב ויבצע שוב ושוב עבירות כנגד בטחון האזור. בנסיבות אלה יש להרתיע את הנאשם... ולכן אחמיר איתו בעניין מאסר על תנאי."

[וכך גם עשה. מעניין מה היה גוזר על הנער בן ה 17 אילו זה היה נופל על ברכיו, פורץ בבכי, ובכך מרצה את השופט הנקמן].

לנאשם אחר שסיפר שהוא ארוס אמר: "תרצה להתחתן, אה? קודם כל תחשוב על הילדים שיהיו לך... "

ועוד: "אולי אתן לך שנתיים אם אתה כל כך אוהב את הכלא...."

כאמור, כל זה נאמר תוך כדי חיוך זחוח שלא ירד אף רגע מפני השופט.

בסוף האולם ישבו בני משפחה רבים (של 4 הנאשמים), ואיש השב"ס הוסיף את שלו לאווירה העכורה כשהשליט שם סדר, או יותר נכון טרור, בסגנון של קלגס, תוך כדי דיבור גס [בעברית!] וניסיונות חוזרים להוציא את האנשים מהאולם, כי ניסו לשוחח עם בניהם הנאשמים שאותם לא זוכים לראות במשך חודשים רבים. גסות הרוח של האיש הייתה מקוממת ביותר, אך השופט לא טרח להתערב (כפי שלעתים שופטים אחרים נוהגים לעשות במקרים כאלה).

שמות הנאשמים:

עלאא עבדאללה סעיד סלימאן, ת.ז.852242833 – תיק 2698/11 – בן 21

מוחמד קאסם סאמי מחמוד עראר, ת.ז. 853401792 – תיק 2754

נאג'י מאג'ד רבחי עראר, ת.ז. 853401743 – תיק 2546/11 – בן 19

פתחי חמדאללה שירף עראר, ת.ז. 854732617 -  תיק 2753/11 – בן 17

( ר' דו"חות קודמים: 10.4.11 / 28.4.11 / 18.5.11)

כיוון שהצדדים הגיעו להסדר טיעון, הוצג כתב אישום מתוקן שנותרו בו שני סעיפים:

-חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת [החזית העממית לשחרור פלסטין]

-זריקת חפצים [אבנים] לעבר כלי תחבורה נוסע.

אצל עלאא סלימאן אין אישום של זריקת אבנים.

נגזרו עליו: 10 חודשי מאסר מיום מעצרו + 12 חודשי מאסר על תנאי + קנסinfo-icon של 2000 ₪.

על מוחמד עראר נגזרו: 12 חודשי מאסר + 12 חודשי מאסר על תנאי + קנס של 2000 ₪

על נאג'י עראר נגזרו: 12 חודשי מאסר + 14 חודשי מאסר על תנאי (כולל הפעלה של 60 יום ממאסר ע"ת קודם – כך שסה"כ ירצה 14 חודשים בפועל מיום מעצרו) + קנס של 2000 ₪

גם במקרה של פתחי עראר הפעיל השופט מאסר על תנאי קודם, כך שהמאסר בפועל יסתכם ב 14 חודשים מיום מעצרו + 12 חודשי מאסר על תנאי ל 3 שנים בנוגע לעבירה 'חברות בהתאחדות בלתי מותרת', 18 חודשי מאסר על תנאי במשך 3 שנים על 'זריקת חפצים' + קנס של 4000 ₪.

השופט איים להחמיר בעונשו וגם קיים.

(ר' פרוטוקול בצרופה)

 

אולם 7

שופט: רס"ן מאיר ויגיסר

תובע: ?

סנגור: עו"ד לימור גולדשטיין

הנאשם: מוצטפא מוחמד יוסף עודה, ת.ז. 976862854 – תיק 5406/11

בן 50 - תושב וואלג'ה – מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בית לחם

נעצר ב 13.11.11 בהפגנה שנערכה בוואלג'ה בה ניסו התושבים למנוע את הרחבת תוואי הגדר שנבנית במקום [ותכתר את הכפר]. מוצטפא עודה מואשם שבעימות עם הצבא דחף חייל לתהום של 2.5 מ'. כתוצאה מהנפילה נשברה רגלו של החייל.

הסנגור טען שאין ראיות המוכיחות שהנאשם דחף את המתלונן בכוונה כפי שסרטון שצולם בעת האירוע מלמד. כמו כן טען שמרשו מופלה לרעה: אדם אחר שנעצר יחד אתו שוחרר, ואחרים כלל לא נעצרו. מרשו אינו מפגין סדרתי ונקלע להפגנה במקרה..

השופט שוכנע שהסרטון מציג תמונה שונה מתיאור התביעה ושלל את הטענה לפיה דחף הנאשם את המתלונן בכוונה. גם הנאשם נפל כנגד רצונו כשגבו למדרון התלול.

יחד עם זאת קבע שהנאשם התפרע ונטל חלק פעיל בעימות שגרם לנפילה ובהתקהלות אסורה.

בהחלטתו קבע השופט שבהתחשב בגילו של הנאשם ובעובדה שאין בעברו הרשעות בעבירות אלימות או בהפרת סדר, הוא מוכן להסתפק בחלופת מעצר והטיל על הנאשם מעצר בית חלקי, כך שיותר לו לצאת מביתו לצורך הוראה באוניברסיטת בית לחם בלבד.

כמו כן הוטל עליו להפקיד 5,000 ₪ .

בעקבות בקשתו של התובע עיכב השופט את ביצוע החלטתו למשך 72 שעות, כדי לאפשר לתביעה לשקול הגשת ערר.

(ר' פרוטוקול בצרופה)

 

דיווחה של חוה:

אולם 1:

שופטת: רס"ן אתי אדר

תובע: סרן מיכאל אביטן

סנגור: עו"ד לביב חביב

הנאשם: באסם  מוחמד עבד אלרחמאן תמימי, ת.ז. 959225640 – תיק 2058/11

 מדריך למלחמת גרילה

על ספסל הנאשמים באסם תמימי ועל ספסלי הקהל הקבוצה הקבועה של האנרכיסטים נגד הגדר, כמה דיפלומטים אירופיים שכבר מכירים את המקום ואת הסיפור, אשתו של באסם נרימאן עם בת דודתה ושתי המשקיפות של צוות בתי המשפט.

שוב חוקרים את החיילים שהיו בשטח. התובע מנסה להראות שההפגנות לא היו ספונטניות אלא מאורגנות מלמעלה. הפעם שמענו שני עדי תביעה. היות והדברים די חזרו על עצמם, אספר רק על עדותו של עד התביעה מס. 6 ברשימת העדים, סרן יוני גרינשטיין והוא סיפר ותיאר איך מתנהלת מלחמת גרילה כנגד כוח כובש בכפר קטן במזרח התיכון:

... מבחינת הארגון של כל הדברים האלה... היו שם מעין חוליות שהיו מנסות לתעל את הכוח שלי  (הכוח שלי!!!)לאזור של מטעים שנמצא מתחת למגרש הכדורגל ולאזור החממות בכפר. זה היה סוג של כוח הטעיה כזה. ברגע שכוח הטעיה היה מגיע, היו מושכים אותנו אליהם. הם היו זורקים עלינו אבנים. ברגע שזרקו עלינו אבנים התקדמנו לכיוון שלהם לתוך שטח נחות מתחת למגרש הכדורגל.. היו זורקים עלינו אבנים, מושכים אותנו לתוך המטעים וברגע שהיינו בפנים היו מגיעים עוד חברה שזורקים עלינו אבנים מלמעלה מהמגרש כדורגל....  המשך ההפגנות היו כמו איזה משחק של חתול ועכבר שמנסים כל הזמן למשוך אותנו למקומות בכפר. היינו רודפים אחריהם עד שעות הערב ובערב ממש לקראת חושך היו מתפזרים כולם לתוך הבתים והעסק היה נגמר".

התובע שאל: מה איפיין את הנשק הקר שהמתפרעים (המתפרעים) השתמשו בו?

- היו אבנים, בנוסף קלע דוד שזה רצועות בד או עור שתחתית שלהן יש מנשא לאבן... עוד היו זורקים עלינו גז מדמיע שהוא היה בעיקר נפלים שלנו... וכדוריות מתוך דבר שקוראים לו ררנ"ג וזה גם נפל שלנו. אלה כדוריות ברזל עטופות בגופי וזה היה נזרק עלינו גם על ידי קלע דוד".

אז מהתיאור הזה אפשר היה להבין שהצבא נמצא שם כדי לעצור את התהלוכה מלהגיע אל התנחלות חלמיש, ולא היא. היו להם עוד ענינים לענות בהם ומשימות למלא:

"עוד אירוע שארע לא במהלך הפגנה אלא במהלך לילה שהייתי בתוך הכפר. התקדמתי לכיוון סמטה, בזמן שהייתי באותה סמטה הסמטה נחסמה על ידי שני פחי אשפה גדולים מברזל שהיו מלאים סלעים שהוכנו מראש. כשהסתובבתי לצאת מתוך הסמטה נתקלתי באותו חסם שחסם את הציר... שם קבוצה של נערים חיכו לי ונזרקו לעברי אבנים וסלעים..."

ומה החייל הזה עשה שם, על פי עדותו בסביבות 01:30 בלילה? זה נודע לנו רק בחקירה הנגדית של הסנגור.

ש.  תסביר לנו מה זה צילום התמונות שהזכרת.

ת. היו עוברים מבית לבית וממפים את התושבים.

ש. מה זאת אומרת?

ת. מצלמים אותם, רושמים מה מספר הבית ומי גר.

ש. כלומר נכנסים, דופקים בדלת?

ת. כן, דופקים בדלת. באחת וחצי בלילה!!!

ש אז איך מסדרים אותם לצילום?

ת. מבקשים מבעל הבית להביא את מי שבבית.

ואחר כך נודע לנו שהפחים מלאי האבנים והסלעים היו בוערים, והג'יפ נתקל בסלע והתקלקל, ואי אפשר היה לצאת מהסמטה החסומה על ידי כל הדברים הבוערים הללו. ועוד היו שם חוליות וכוחות ואיגופים וצילומים ותפיסת בתים  וגרירות – ממש מדריך למלחמת גרילה אבל כמעט לקראת הסוף נאמרו המשפטים שהבהירו לנו מה זאת התנגדות עממית:

ש. את הבתים האלה שתפסתם תפסתם בתחילת הפעילות שלכם?

ת. כן

ש. אבל ההפגנות נמשכו?

ת. כן.

ש. עד סוף השירות שלך שם... באותם מאפיינים של ההפגנה?

ת. נכון.

המשפט יימשך ביום 28.11.11.