בית לחם (300), יום ו' 8.11.13, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אפרת ב., קלר אורן
08/11/2013
|
בוקר

8:40 – 10:45

 

בתחילת המשמרת עומס גדול: תור ארוך של פלסטינים ממתינים. רק שתי עמדות פתוחות.

טלפון למוקד ההומניטרי ותוך דקות נפתחת עמדה נוספת. גם מפקד המחסום יוצא, נעמד בין שתי העמדות ומעביר אנשים בזריזות.

מתנדבת בינלאומית מגיעה מהצד הפלסטיני של המחסום ומספרת שהמצב שם נורא. צפיפות גדולה ורק עמדת בידוק אחת.

ארבעה מתנדבים אקומניםinfo-icon חדשים ניגשים אלינו ושואלים אם הכל בסדר(!!!)

- לא!!!

פלסטיני מגיע עם בנו בן ה- 10 ללא אישור עבור הילד. אין מעבר. החייל מסביר לו שמגיל 7 ילד פלסטיני זקוק לאישור כדי לעבור לישראל. מעניין, לא מזמן דובר על גיל 5.

מצבים אלה יותר נדירים עכשיו: כולם מאולפים, יודעים שצריך להוציא אישור, גם אנחנו פחות מתרגזות כשלא נותנים לעבור למי שבא עם ילד ללא אישור, כאילו מובן מאליו שילד קטן מהווה איום וחייב לקבל אישור מיוחד. ומהו האישור הזה חוץ מטרטור נוסף להורים? האם הוא מבטיח שהילד הזה, שמתמלא כעס ושנאה, לא יגיע יום אחד עם כיסים מלאים בחומר נפץ?

כמה מתישה תחושת ההתקרנפות וכמה מייאש חוסר הנכונות של "הציבור" להסתכל אל המציאות ולהבין עד כמה ימיו ספורים!