סיור בכפרים: אום אל ח'יר, דרום הר חברון

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נתניה ג. ומיכל צ. (מדווחת)
03/12/2013
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?

מעבר בית יתיר

החלטנו לבקר בישובים  לאורך כביש 317 . נסענו למחסום מצדות יהודה כי מזמן לא ראינו מה קורה שם, בעיקר לגבי ילדי אימנזיל העוברים פעמיים ביום את המחסום כי בית ספרם נמצא מעברה השני של הגדר. בשל שביתה כללית בבתי הספר של הרשות הכל היה שומם. איש לא יודע מתי תסתיים השביתה. הכל תלוי במשכורות, אם ישולמו.

 

אום אל ח'יר (בצילום משמאל ילדי המקום)

אז נסענו לאום אל ח'יר להביע תמיכתנו במאבקם הבלתי פוסק ברוע ובטפשות של כל הגורמים.

עיד לקח אותנו לראות את הטאבון הראשי שלהם שהושחת שלשום בפעם המי יודע כמה.

30  שנה אופים שם לחם לכל הישוב הקטן. שלושים שנות שכנות עם ההתנחלות כרמל. 

לשמחתנו הוא שוב פעל: הביאו גללים יבשים, החליפו את כל תכולת הבור הזה והבעירו אותם מחדש.

עשן קל מיתמר ממנו ועיד מסביר לנו שלפעמים, כשיש רוח מזרחית, מגיע ריחו של עשן הגללים אל אפם האנין של מתנחלי כרמל בשכונה החדשה, הגרים מאה מטר משם, מעבר לגדר. הם אינם יכולים לסבול את הריח אז כל פעם באים ושופכים מיםinfo-icon לכבותו ומשחיתים אותו.

כל הזמן היישוב  נמצא תחת צווי הריסה ועיניינם נדון עכשיו בבית הדין. אז המתנחלים ביקשו להוציא צוו הריסה גם לטבון. אומר להם השופט: איך אפשר להרוס מבנה שלא קיים? טאבון זה מבנה? בינתיים "אנחנו צריכים לאכול לחם "אומר עיד. הגיעו כל מכובדי הרשויות לבדוק מה ניתן לעשות .

 

אבי ביטון מפקד החטמ"ר מוזכר לטוב כי ביקש לפתור את הבעיה באמת ובתמים. הוא הציע לבנות מבנה עם תנור שדולק על גז. "האם תספקו לנו גז תמיד ותממנו גם?" שואלים אנשי המקום. הרי הטבון חייב להיות חם כל הזמן, והוא מוזן מגללי העיזים בחינם. זה מסובך לשלטונות.

אז עיד אומר להם "תספקו לנו לחם. כל יום מגיעה מכונית המביאה לחם לכרמל, מה הבעיה להביא גם לנו? זה הרי ממש מעבר לגדר ,שכנים"  זה גם כן מסובך מסתבר.

שלשום, כשהרסו את הטבון הגיע הצבא אפילו עם גשש וגילה שהעקבות הובילו לביתו של המתנחל הקרוב.  "אז מה קרה?" אני שואלת. עיד צוחק ומושך בכתפיו, "כלום כמו תמיד".

"את יודעת?" הוא אומר לי "הוותיקים של כרמל הם שכנים טובים, הסתדרנו איתם. משנת 1980 הם פה ומתנהגים בסדר, גם עזרו לנו לפתור בעיות. אבל הדור הצעיר בשכונה החדשה הם איומים."

 

בגבעה המרוחקת כקילומטר  מזרחה מאום אלח'יר אנחנו מבחינות בסככה, 'נדנדה ודגל ישראל מתנופף. מסתבר שהסככה הוקמה לפני כשנה, ובימי  שישי שבת הולכים המתנחלים לשם להתפלל. המגמה ברורה - להמשיך לבנות עוד  שכונה שתכתר את אום אל ח'יר ותחבור בבוא היום  אל כרמל.

 

בתווך, בין בתי השכונה החדשה לבין הדבר המוזר הזה, שתלו אנשי אום אל חיר בסיוע  אנשי אונ"רא [בתמונה משמאל שלט של אונר"א] כרם זיתים חדש וגידרו אותו יפה בתקווה שלא ייהרס על ידי המתנחלים.

ככלל, כל מה שמאפשר להם קיום סביר - קולטי שמש לחשמל, בתי שימוש וכו' - קיים בזכות אנשי קבוצת הכפרים ותרומות מארגונים שונים. לפתור את בעיית הלחם - זה פרוייקט מסובך לממשלת ישראל.