דרום הר חברון, חברון
כביש 35
בצומת שיוך-סעיר שיירה קטנה זוחלת - החיילים מעכבים - ההסבר של החייל: מחפשים מבוקש.
חברון
על בית המריבה תלו שלט ענק: "בית השלום. חזרנו"
במורד לכיוון מערת המכפלה משפצים את ההריסות שכבר 10 שנים הכרנו כעדות לחורבן ועזובה.למדנו כאן שהרחוב הזה נקרא דרך סליימה.
ילדי בי"ס ומורותיהם בבגדי חג חוצים לכיוון מחסום בית המרקחת. חזרו כנראה מיום-מוסלמים במערת המכפלה.
עלינו לבי"ס קורדובה, קבלנו הסברים מהשומר והמזכירה - המנהלת לא נמצאת היום - השומר הראה לנו את כל הגדרות והסורגים שביה"ס מוקף בהם, את חלקת האדמה שנאסר עליהם להשתמש בה עד שיקבלו אישור - כבר חצי שנה מחכים לו.
ראינו חדר מחשבים - עדיין לא מחובר לאינטרנט.
שאלנו במה אפשר לעזור והתשובה: שענת כהן לא תבוא לכאן. ואכן ראינו כתובות על קיר שלדבריהם ענת כהן 
מחקה (משמאל), דלת חסרה שענת כהן חשודה כמי שגנבה בלילה, וגם עניין חלקת האדמה קשור אליה, כי "היא פה שולטת ועל פיה יישק דבר, וגם הצבא והמשטרה מפחדים ממנה".
בכניסה לביה"ס תלויה תמונת א"י (מימין) - וכל אחד יכול לנסות לפרש מה משמעותה לפי הבנתו.
נפגשנו עם תושב ותיק, אידריס - שהוא גם תושב ירושלים - היחידי שענת כהן מפחדת ממנו. הוא שוחר טוב, מפגיש אותנו עם מי שחי כאן לידו ויחסיהם מצוינים: זוג מתנחלים, יושבים כחום היום תחת עץ זית עתיק מעל מעין אברהם, עם זקן ארוך לבן וגיטרה, ושמח "לשמח" אותנו עם מוזיקת ראפ ופזמון חוזר/מנטרה: "יותר טוב". הכירו, זהו "דויד יותר טוב", אשתו יורדת לתוך מעין אברהם לטבילה, תוך שהיא מתרגשת מכך ש"במים האלה התרחצו דוד המלך ואברהם אבינו". סיפור השכנות הטובה שלהם מזכיר את חברון לפני מאורעות תרפ"ט?
אל-טוואני
עברנו בא-טוואני לאסוף רשימות בשביל יום-ים שמתארגן עכשיו, והמשכנו לאום פקרא כדי להביא למשפחת פאדל בגדים שנאספו עבורם ושוקולד לילדים. מ' נהגנו מנסה להסדיר את רישום ילדי המשפחה ליום-ים שהובטח להם.
לכבוד יום העצמאות שחלף - דגלי ישראל מתנופפים בגאון על עמודי חשמל, גם באזור הכפרים.