עופר - חקירת עד, קטינים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
ניצה אמינוב (מדווחת)
01/09/2013
|
בוקר

 

שופט: סא"ל מנחם ליברמן

תובע: סגן ברק דביר

סנגור: איליא תיאודורי

 

נהיל אבו עיישה

 

דוח קודם מיום 18.6.13

נהיל נעצרה בבית בתאריך 14.3.13 ומאז נמצאת בכלא השרון.

גם הפעם הגיעה שוש קאן מ"נשים למען אסירות פוליטיות" לצפות במשפטה.

עו"ד תיאודורי מבקש דחייה לצורך הידברות עם התביעה לשם שינוי כתב האישום.

הדיון הבא נקבע לתאריך  1.11.13

 

 

עצמת מוחמד מחמוד קזמאר, ת.ז. 948188420 - תיק  4589/21

 

עצמת קזמאר מואשם כי היה חבר בחזית העממית בשנים 2006-2007 וביצע עבורם שירות: בתאריך 28.7.2012 נשא נאום בהיותו רעול פנים, ובנאום עודד פעילות צבאית ותקיפת חיילים.

התובע דורש 12 חודשי מאסר ויום, קנסinfo-icon בסך 6000 ₪ ו-6 חודשי מאסר על תנאי למשך חמש שנים ומוסיף כי קיים קושי ראייתי מחמת הזמן שעבר.

עו"ד תיאודורי מציין כי הקשר של עצמת קזמאר עם החזית העממית נותק מזמן, והוא יושב כבר שנה בכלא.

השופט מקבל את העונש שהוצע ומפרט למה הכוונה בסעיף המדבר על 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 5 שנים: "לא יהיה לך שום קשר עם שום דבר שקשור לחזית העממית. לדוגמא, אם מישהו ייתן לך כובע של החזית, אפשר יהיה מיד להחזיר אותך לכלא!".

 

שופט: רס"ן שמזר שגוג

תובע: סרן אבישי קפלן

סנגור: טארק ברגות

 

חליל עטא קריע, ת.ז. 402246516 - תיק  4695/13

 

חליל בן ה-16 מואשם בייצור וזריקת חפץ מבעיר.

חליל היה בביקור בירדן ונעצר בגשר אלנבי עם חזרתו.

חליל כופר באשמה, ועורך הסנגור טוען שברגע שהתביעה תמציא את דרכונו, יוכח כי לא היו דברים מעולם.

השופט מורה לתביעה להמציא את הדרכון, ונקבע תאריך לישיבת הוכחות אליה יזומנו כל עדי התביעה – ב 8.9.13.

חליל קריע חולה בסוכרת נעורים וחייב לקבל זריקות אינסולין יום יום.

שבוע לפני הדיון הנוכחי פנתה אליי בחצר אמו של חליל וסיפרה עד כמה היא מודאגת ממצבו הרפואי ומהאפשרות שאינו מקבל את הטיפול הנדרש. הפגשתי אותה עם אבי, הקצין האחראי על העצירים בעופר, והוא אמר לה שבכלא הטיפול הרפואי מעולה – חובש עומד על יד המטופל ומוודא שהוא מקבל את התרופות הנדרשות שהן תמיד החדישות ביותר. אבי אף הוסיף ואמר כי יש פלסטינים שגורמים בכוונה להיתקלות עם כוחות הביטחון רק כדי שייאסרו ויקבלו בכלא את הטיפול הרפואי המופלא. נו טוב...

 

 

סנגור: עו"ד מחמוד ג'בארין

 

ורד סאבר אטביש   ת.ז.  402811186   תיק  4040/13

 

דוח קודם מיום 18.8.13

 

בדיון הנוכחי הופיעו שני עדי תביעה וסוף סוף הצלחתי להבין מעט את נסיבות האירוע.

ורד גר עם משפחות במחנה הפליטים עין פאוואר(באזור יריחו). על יד המחנה נמצא המעיין שבמימיו משתמשים תושבי המחנה. בתקופת הרמדאן הגיעו, כמו תמיד, אנשים עם בקבוקים ומיכלים למילוי מיםinfo-icon. ביניהם היה ורד.

העד הראשון, סמ"ש חיים שמעונוב מספר על הכוח שהגיע לאזור המעיין מתוך כוונה למנוע הפרעות לציר התנועה. העד מספר שהגיעו אנשים עם בקבוקים למלא מים מהמעיין, ואחר כך הגיעו נערים וילדים בלי בקבוקים סתם מתוך כוונה לשבת על יד המעיין [שומו שמיים! נ.א.]. משראו החיילים שיש אנשים שסתם יושבים להם על יד המעיין, החליטו להרחיקם אל הכפר. לדבריו, כמה נערים החלו לזרוק אבנים, ואז הכוח החל להפעיל אלפ"ה (אמצעים לפיזור הפגנות וזאת על פי מידרג). כאן מתחיל פירוט מידרג: מתחילים ברימון הלם, אחרי כן רימון גז, מתקינים משהו על הרובה – וכן הלאה [הפירוט נמצא בפרוטוקול המצורף]

בשלב בו האנשים נהדפו לכפר ואחרים חזרו שוב למלא מים זוהה מי שקרוי בפי העד הבחור (להזכירכם ורד בן 14.5).

חקירת העדים הייתה מאוד ארוכה. פרוטוקול הדיון מצורף ומאוד מומלץ לקרוא אותו.

ובכל זאת, כמה פנינים שליקטתי:

הנער זוהה על פי מכנסי ג'ינס עם קרע בברכיים, חולצה בצבע אפור והאוזניים שלו!

שמעתי ולא האמנתי. באופן אוטומטי פניתי להסתכל שוב על ורד, אולי בכל זאת יש בצדי הראש אוזניים חריגות בצורתן - אבל לא, אוזניים רגילות.

הזיהוי, אגב, נעשה ממרחק 70 מ' בתוך עשן לבן שנוצר מירי הגז וכשורד היה חלק מקבוצה של כ-30 נערים.

העד השני, יואב סטכר שהיה מפקד הכוח, מספר על הפעילות שלהם ואומר בין השאר: "..עמדנו ממול המעיין בצד השני של הכביש כדי לא להפריע למקומיים שבאים למלא מים, כי זו זכותם ואנו שם כדי לשמור על שגרת חייהם...."

לאחר ההפסקה החלה חקירת הנאשם. מכל החקירות מהלך הדברים שהסתבר, באופן כללי, הוא כי ורד הלך למעיין למלא מים, חזר לכפר כשהחיילים גירשו את הנוכחים, ולאחר מכן חזר שוב למלא מים.

התובע מנסה לעמת אותו עם חקירתו במשטרה (ובלשון בית המשפט "האימרה").

ורד אומר שלקח לו 20 דקות להגיע מהבית למעיין, לשבת מעט על סלע ולחזור. הוא אומר שהליכה מהבית למעיין זה 10 דקות, הוא ישב בערך רבע שעה והלך 10 דקות נוספות עד הבית. במשטרה הוא אמר שהכול ביחד ארך כ-20 דקות.

התובע, בהסתמכו על החקירה במשטרה, עשה חשבון ש-10 דקות הליכה, 15 דקות ישיבה על הסלע ועוד 10 דקות הליכה הביתה הם 35 דקות. נו, ועכשיו ורד, שאינו עונד שעון, ושנעצר ונחקר מיד, צריך חודש וחצי אחרי אותו אירוע להסביר את פערי הזמן הכה משמעותיים.

אני יושבת באולם ולא מאמינה למשמע אוזניי, והלוואי והיה לי הכישרון להעביר את תחושת האבסורד.

התביעה ביקשה מבית המשפט להגיש סיכומים בכתב, דבר שעלול לקחת אפילו חודשיים. לאור זאת, עורך הדין ביקש שיקלו מעט בתנאי מעצר הבית של ורד – כיום מותר לו לצאת מהבית רק לצורך הליכה לבית הספר. סוכם כי ורד יוכל, בנוסף, ללכת למסגד ביום ששי בליווי אביו או דודו.