עופר - שחרור בערבות, יידוי אבנים

אולם מס. 7. בפני השופט שלמה כץ (מילואים)

בעיקר הארכות מעצר ובדיקת ערבות

ברשימת הדיונים באולם 7 יש 56 שמות. על פי חישוב מאוד מפרגן, בית המשפט יושב כ-7 שעות. הסיכום המתקבל הוא 8 דקות לכל תיק שיש מאחוריו אדם שחרותו נשללה ממנו (ולא רק חירותו כפי שנראה מיד. גם הרבה כסף). מה-8 דקות הללו צריך להפחית את הזמן של כניסת ויציאת האסירים, כניסת עורכי הדין, המשפחות ושאר הבלגן הרגיל. כשאומרים רגיל כאילו מפחיתים מחומרת הבלגן אבל תאמינו לי, זה ממש לא דומה למה שרואים בסרטים אמריקאיים או בבית המשפט העליון.

רוב העצירים שנכחנו במשפטם נתפסו בגלל הפרת הוראה על סגירת שטח, כניסה לישראל ללא היתר או שימוש בתעודה מזויפת – בקיצור שב"חים.

טארק נאזר  ת.ז. מס. 855012266 

סנגורית: עביר מראר

הדיון נפתח בידיעה ש"יש עיסקה".  האישום הוא הפרת הוראה בדבר שטח סגור. הוא נכנס לישראל בלי אישור והוא גם הציג תעודת זהות מזויפת. כל מי שזה מזכיר לה גטו או דברים כאלה, זה על אחריותה.

על פי תנאי העיסקה – ימי מאסרו יהיו כימי מעצרו, ומאסר על תנאי של 4 חודשי מאסר למשך שנתיים. ז"א שהוא יכול ללכת הביתה ממש עכשיו לאחר שהוא או מי מטעמו ישלם 1000 ₪ קנס ואם לא – יישאר במאסר חודש נוסף.

אנחנו כבר מכירות את הנוסחה הזו שלפיה חודש של פלסטיני שווה 1000 ₪ - ובמשך היום דבק השופט בנוסחה זו גם לגבי הנשפטים האחרים.

מוחמד עדנאן שיחה -  ת.ז. 860053016 

עו"ד אברהים נובאני

נושא הדיון הוא בדיקת גובה הערבות

נעצר ב 3.10.13 ומואשם בזריקת אבנים ב-3 הזדמנויות. עוה"ד ביקש להפחית מסכום הערבות בגלל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, שהוא או משפחתו מוכנים לשלם 1500 ₪ ערבות. כאן הפתיעה התובעת, ואמרה: זריקת אבנים מקיימת עילת מסוכנות שאינה מצדיקה הקלה בתנאי השחרור. ובעניין המצב הכלכלי אמרה ממש כך: אין מסמכים שתומכים בטענה שמצבו הכלכלי קשה. חשבתי לי איזה מן מסמכים היא רוצה.

בכל אופן, על הקלישאה המשפטית הריקה הזו אמר השופט: יש כבר החלטה קודמת על שחרורו של מוחמד. אני מסכים עם הסנגור שהמצב הכלכלי הקשה באזור הנו עובדה ואין צורך בראיות נוספות בשלב זה. יודגש כי הערובה אינה אמצעי ענישה אלא היא באה לאזן בין האינטרס הציבורי להבטחת התייצבותו של הנאשם לבין חירותו בטרם הורשע. לאחר ששמעתי את הדברים ובהתייחס להחלטה קודמת של ביהמ"ש, אני מאשר את הפחתת הקנס.

עם שני הדיונים הראשונים הגענו ל-2500 ₪ לקופת בית המשפט.

היתם מוחמד חלילך - ת.ז. 854413978       

עו"ד אברהים נובאני

לא קלטתי במה הוא נאשם או חשוד. גם אותו שיחרר בית המשפט הקודם בערבות שאינו יכול לשלם. עורך דינו אמר שהמשפחה גייסה 2500 ₪ והם מבקשים להעמיד את סכום דמי הערבות ל- 2500.

השופט קיבל את הבקשה. עד עכשיו נכנסו לקופת בית המשפט 5000 ₪ רק בדמי ערבות.

זידאן רשיד - ת.ז. 850428137  

עו"ד ג'מאל אחמד

זידאן, תושב יאטא, נעצר משום שהציג אישור (כניסה לישראל) מזויף. כלשון התביעה הפרת הוראה בדבר סגירת שטח ושימוש בתיעוד מזויף, והסיפור הוא כזה: הוא עבד אצל מעסיק בבית שמש. מסיבה שאינה ידועה לנו וגם לא לבית המשפט ביטל המעסיק את האישור באמצע התקופה. לכן, אמר עורך הדין, המסמך (האישור) אינו מזויף אלא הוא אינו תקף. אי אפשר להאשים את מרשי בשימוש בתיעוד מזויף. נוסף על כך אמר העו"ד, הכניסה הלא חוקית לישראל היא תופעה, כולם יודעים על כך, וכל הנכנסים ללא אישור עושים זאת כדי  לפרנס את המשפחה. בשטחים אין עבודה, המצב הכלכלי בגדה קשה מאוד. אם זידאן לא יוכל לעבוד בישראל הוא עלול להידרדר למעשים יותר חמורים, לגניבה או מעשים אלימים.

התובעת הצבאית הציגה את טיעוניה: אומנם עברו של זידאן נקי וזו לו העבירה הראשונה, אבל זה לא משנה את חזקת המסוכנות והחשש מהימלטות מהדין, ולכן היא מבקשת מעצר עד תום ההליכים..

כאן הזכיר העו"ד תקדים שקוראים לו הלכת פראג'ין.הוא עוסק בשאלת העונש הראוי לשב"חים ואני העתקתי כאן (מגוגל) למען קוראותינו החרוצות סעיף אחד מתוך פסק הדין המלומד שכתב השופט רובינשטיין. כפי שתראו הוא שומר כאן על עמימות אופיינית  לגבי שאלות כמו "שערים וגבולות" או "מציאות הנטועה במצב הגיאו-אסטרטגי של מדינת ישראל" או "מטעמים ידועים שלא ניכנס אליהם" אבל כיבוש - הס מלהזכיר.

           הסוגיה המועלית בתיק זה אינה פשוטה. מצויים אנו, במקרה זה בגדרי הדין הפלילי, בדילמה שבין זכותה וחובתה של מדינה לשמור על שעריה וגבולותיה מפני כניסת הזולת אליה ושהייתו בה שלא כחוק, והרי אלה זכות וחובה שעליהן לא יתכן חולק, בתחום הבטחוני ומעבר לו, לבין מציאות הנטועה במצב הגיאו-אסטרטגי של מדינת ישראל בשכנות לאוכלוסיה שמטעמים ידועים, שלא ניכנס אליהם, מצויה במצב סוציואקונומי בעייתי, ולא אחת במצוקת אבטלה ועוני. כאמור, החלטנו ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור, ולקבלו חלקית.

על פי הלכת פראג'ין יש להטיל עונש מאסר על שב"ח שנתפס בפעם השנייה.  הנאשם שהיה לפנינו נתפס בפעם הראשונה, אין בו שום מסוכנות, יש לו משפחה גדולה ואב זקן וכו'.

אבל על התובעת המצב הכלכלי הקשה לא עשה שום רושם והיא טענה בהיפוך פנטסטי של סיבה ותוצאה ששימוש במסמכים המזויפים מקשה על כוחות הביטחון, וגם זו סיבה להארכת המעצר עד תום ההליכים.

החלטה: ערבות בסך 3000 ₪, 2 עריבים צד ג' שיתחייבו על 5000 ₪ כל אחד ושישולמו תוך 6 ימים.

אחר כך שאלנו את העו"ד למה המעסיק הפסיק או ביטל את האישור. שוב אמר שמדובר בתופעה. אולי, אמר בזהירות, מעסיק שאינו רוצה לשלם לעובד שלו או שאולי הוא אפילו חייב לו כמה משכורות, פשוט מפסיק את האישור. פה, אנחנו יודעות את זה,נכנסנו לתחום האפור של היחסים בין הצבא, מעסיקים ישראלים, מאכערים פלסטיניים וישראליים והאוכלוסייה בשטחים הכבושים שיש בה ללא ספק שחיתות וניצול.

סאמר עמר - ת.ז. 404349417

שב"ח. הוא שילם למישהו אחר 3000 ₪ כדי שיזייף עבורו אישור כניסה לישראל ונתפס ב-1.9.13. יש הסדר והוא ישלם 1500 ₪ קנס או חודש וחצי מאסר תמורתם, 31 ימי

מאסר (זה הזמן מאז שהוא נעצר).

עד עכשיו נכנסו לנגד עינינו 9500 ₪ לקופת בית המשפט.

נשאלת השאלה, הרי המאכערים האלה אינם סודיים. הצבא יודע על קיומם ועל מעשיהם. למה אף פעם לא ראינו שמאכער כזה הובא לבית המשפט? האם למישהו נוח שהם ימשיכו לזייף תעודות ואישורים? ואולי התשובה היא שהם, בעקיפין, מכניסים הרבה כסף לקופת צה"ל בדרך שראינו היום ופעמים רבות קודם".

הפרוטוקול ממשפטו של מוהנד עריקאת מובא בצרופה. אנחנו ממליצות מאוד לקרוא אותו וכל מלה נוספת מיותרת. רק צריך להוסיף לסכום הערבויות עוד 3500 ₪, יחד 10,500 ₪.

אבל צריך לזכור שהלכנו בערך ב-12:00 ונשארו עוד כ-50 תיקים לדיון.