קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חנה ש. ופיליס ו. (מדווחת)
24/08/2015
|
אחה"צ

הגענו לקלנדיה באיחור קל.  חיילים היו נוכחים בשלושה מעברים, אבל רק השלט מעל מעבר מס' 1 הודיע על מעבר פתוח ולכן רק במעבר זה נעמדו האנשים שרצו לחצות לירושלים.  הפנינו כמה מהממתינים למעברים הפתוחים האחרים כדי להקל על העומס אבל לא היתה הודעה במערכת הכריזה.  דווקא במעברים 2 ו-4 עבדו חיילות שהרבו לקלס ולריב עם הפלשתינים העוברים, וכמה פעמים במשך המשמרת שמענו צעקות רמות ממעברים אלה.  משפחה הכוללת אימא ועוד אישה בוגרת ו-4 ילדים קטנים ניסתה לעבור במעבר 2.  האימא החזיקה את הקטן ביותר על הידיים וכל הילדים סחבו אתם חבילות.  זו היתה כנראה הפעם הראשונה שעברו במחסום ולא ידעו מה רוצים מהם.  החיילת דרשה מהם להעביר את החבילות במכונת השיקוף והם אמנם עשו כמבוקשה, אבל רק אחרי שאיבדה את העשתונות וצרחה עליהם.  אח"כ היא דרשה מהם לפרק את החבילות אחת אחת מול החלון שלה.  אני מניחה שדרישות החיילת היו מוצדקות, אבל מן הצד התקבלה תמונה של התעללות ממש.

במעבר מספר 4 היו כמה מקרים יוצאי דופן.  ילד פלשתיני כבן 12 או פחות ניסה לחזור לביתו בירושלים והציג צילום של קושאן.  החיילת סירבה להעבירו ודרשה שיציג את המסמך האורגינלי.  דברנו עם הילד אחרי שיצא מהעימות ושאלנו אותו מה יעשה, כיצד יגיע לביתו.  הוא אמר שינסה במעבר אחר אחרי שיתקשר הביתה ויספר מה קורה אתו ואיפה הוא נמצא.  מה רוצים השלטונות מילד בן 12?  איך יחזור הביתה?  האין מי שיוכל לעזור במקרה כזה?  מבוגר אחראי שיוכל לקחת אחריות ולסדר את העניינים?

עוד היה שם בחור פלשתיני תושב שיקאגו ומחזיק דרכון אמריקאי.  הוא היה ברמאללה ואיבד את הויזה שהיה על נייר נפרד בתוך דרכונו.  הוא רצה להגיע למשפחתו שהתאכסנה במלון בירושלים.  בלי ויזה החיילת כמובן לא הייתה מוכנה להעבירו במחסום, אבל הבחור טען שניתן לבדוק במחשב אם לנושא דרכון ספציפי יש ויזה בתוקף.  אם כן, למה החיילת לא ביצעה את הבדיקה?

ואחרון "חביב" היה סיפור של בחור פלשתיני שאחיו היה בסכסוך עסקי והלך להגיש תלונה במשטרת מורייה בטלפיות ביום א'.  האח לא חזר הביתה ורק ביום ב' התקשרו (בעילום שם ועילום מספר טלפון) מהמשטרה והודיעו למיודענו מ' שאחיו מוחזק במשטרה ויובא למשפט ביום ב'.  נאמר למ' (שלא החזיק היתר) שילך למחסום הקרוב למקומו ושם יוכל לעבור כדי להגיע לתחנת מוריה.  לא דובים ולא יער – אף אחד במחסום לא שמע ולא ידע.  עשינו כמה טלפונים ובסוף הגענו לתחנת המשטרה הנכונה. הם סדרו כניסה לישראל למ' והוא גילה שהאח עצור ומוחזק במגרש הרוסים ויובא למשפט ביום ג'.  סיפור קפקאי!!!  אחד הולך להגיש תלונה במשטרה ומוצא את עצמו כלוא ועומד למשפט.  איזה עולם! איך מתמודדים?