בית משפט השלום - חקירת עד

בית משפט השלום, ירושלים.

תביעת נזיקים

מס' התיק: 15992-01-13

עו"ד מטעם הנתבע: איתמר בן גביר

עו"ד מטעם התובע: איתי מק

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס

דיון בתביעה של יוסף הרש, רועה צאן מכפר א-ריחיה, שליד יאטה.

לדיון הגיעו כעשרה עדים פלסטינים, מר אורי פינקרפלד (שהכין חוות דעת ליוסף לגבי שווי העזים שנגנבו) והנתבע, מתנחל מבית חגי.

התביעת נגד המתנחל מבית חגי שגנב ליוסף 13 עזים ומכר אותן לפלסטיני אחר.

באולם בית המשפט נכח גם עובד ממשרדו של עו"ד בן גביר, לבוש בקפוצון, הנושא את המילים: "מורשת כהנא חי".

בתחילת הדיון התברר כי השופטת, מרים ליפשיץ-פריבס, הקציבה שעתיים בלבד לחקירתם של 13 העדים. עו"ד מק שאל אותה מדוע קצבה זמן כה קצר ומדוע החלטתה לא ניתנה מראש. השופטת טענה כי היא נתנה על כך החלטה והציגה אותה לעו"ד מק; התברר שהחלטה זו נוגעת לדיון אחר.

עו"ד בן גביר ניצל את המצב וחקר שלושה עדים פלסטינים בכל משך השעתיים שהוקצבו לדיון מבלי שהשופטת ניסתה לזרז אותו.

בהמשך התברר, שלאחר הדיון היה על השופטת להשתתף בדיון אחר שארך כרבע שעה. עו"ד מק ביקש ממנה לחזור ולשמוע את יתר העדים הפלסטינים שהגיעו להעיד בעניינו של יוסף, אך היא סרבה. עו"ד מק אמר לשופטת שהוא עבד חודש לשם השגת אישורי כניסה לכל העדים הפלסטינים, ואף לא ישן בלילה הקודם כדי לטפל באחד האישורים. השופטת אמרה לעו"ד מק שהערותיו אינן מקובלות עליה, דלת בית המשפט פתוחה תמיד בפני הפלסטינים, ולכל פלסטיני שרוצה בכך, יש גישה לדיונים בבית המשפט.

אחד העדים הפלסטינים שעו"ד מק הזמין לדיון, באישורה של השופטת, הגיע באמבולנס מבי"ח מוקאסד. נהג האמבולנס  נכנס לדיון ואמר לשופטת כי המעלית קטנה מדי ואי אפשר להכניס את העד עם האלונקה. השופטת אמרה שהיא יכולה לחקור אותו בקומה למטה וגם למטה יש חדר מעצרים, לא נוח שם והיא תזמין אותו לדיון נוסף. עו"ד מק אמר לה שמדובר בחולה סרטן סופני ולא בטוח שיישאר בחיים עד לדיון הנוסף. השופטת: "אין קוצבים חייו של אדם".

פעמים רבות במהלך החקירה התפרץ בן-גביר לדברי העדים, נוצר חשש שהקלדנית לא רשמה את דבריהם במלואם. עו"ד מק היה צריך לוודא עם השופטת, שהכל אכן נרשם בפרוטוקול.

במהלך החקירה הפנה עו"ד בן גביר הערות אישיות לשופטת לגבי אמינותם של העדים הפלסטינים, והיא הנהנה. בשלב מסוים עו"ד מק קם על רגליו ואמר לשניהם, "מהן ההערות ביניכם כל הזמן, למה אתם מדברים ביניכם?". השופטת השיבה כי הערותיו של עו"ד בן גביר לא נרשמו בפרוטוקול. עו"ד בן גביר התקרב לעיתים אל העדים הפלסטינים, אותם חקר, בעשיית תנועות אדנותיות, עו"ד מק ביקש ממנו לשמור מהם מרחק סביר.

השופטת קבעה דיון נוסף לשמיעת יתר העדים ל 10 בספטמבר 2015. מדוע נקבע תאריך לעודתשעה חודשים? מדוע לא לחקור מיד את העדים ולשחררם? השופטת אמרה: הם הגיעו הפעם ויגיעו גם בפעם הבאה. האם כבוד השופטת יודעת איזו ויאה דולורוזה עובר פלסטיני שרוצה להגיע לירושלים? עו"ד מק הזכיר שהעד הפלסטיני שהגיע לדיון באמבולנס, הוא חולה סופני ולא בטוח שיחיה עד מועד הדיון החדש שנקבע, וגם מר אורי פינקרפלד כבר בן 87 ואינו במיטבו. השופטת שוב השיבה שאין קוצבים חייו של אדם, ועו"ד בן גביר הוסיף כי אולי יהיה זה סימן לחיים ארוכים.

במהלך חקירת שלושת העדים הפלסטינים, ביקש עו"ד בן גביר מן העדים לשרטט את השתלשלות האירוע. ביצוע השרטוטים ארך זמן רב. לאחר תום הדיון השופטת אמרה שאחד השרטוטים שהוכנו במהלך הדיון אבד לה.

הצדק יחכה עוד תשעה חודשים, ופלסטינים יטורטרו שוב, באיבוד ימי עבודה ובבילוי שעות ארוכות, מורטות עצבים במשרדי המת"ק בתקווה לקבל אישור מעבר.