עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 19.11.07, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נטע ג. אנה נ.ש. (מדווחת)
19/11/2007
|
בוקר

0600 - 0910 

0600 עאנין
היוצאים אומרים שבמחסום ממתינים יותר ממאה איש ואשה. חיילים עומדים במורד המחסום ממול כך שאיננו יכולות לעקוב אחרי ההתנהלות. העוברים מרוצים מאד. היום לא רושמים את מספרי הת"ז. אנשים יוצאים עם מיכלי שמן צהובים ( 16 ליטר), יוצא טרקטור נושא מספר מיכלים וחמור גם כן .

נ' ממתין  עם  בנו  הצעיר שעדיין אין לו ת"ז ולכן נדרש למלווה מבוגר. הנער יצא לבית הספר אך חוזר הביתה, אמו אמורה  להגיע לאסוף אותו. נ' מתוח. הוא ממהר לעבודה, מחכים לו. מאידך הוא חושש להשאיר את הילד ללא השגחה מול החיילים. לבסוף, לאחר שהבטיח שאשתו בדרך הוא עוזב. הולך .. מציץ לאחור..
 

07.00  אנשים אומרים שנותרו כ-20  אנשים במחסום. החיילים ממשיכים להעביר. אשתו של נ. הגיעה היא מדברת עם בן זוגה. היא מחלקת עוגיות לכבוד הלידה האחרונה, אחר כך מתיישבת על תלולית עפר, ממתינה לאחרון העוברים למרחב התפר כדי לחזור עם הילד לעאנין. אנו עוזבות.

07.10  שקד  
מצד הגדה ממתינים כ-20 אנשים. רובם לעבודה  במרחב התפר, בעיקר תלמידים/ות ומורים/ות. 

שגרה: מוניות עוצרות בכניסה למחסום. אנשים יוצאים, עומדים בכניסה ממתינים. המונית ממשיכה לבדיקה, אחרי זה נקראים נוסעיה, נבדקים, נכנסים למונית, וממשיכים לגדה.  תלמידים חוצים את המחסום ומראים לחיילים את תיקיהם הפתוחים. המעבר איטי ומסורבל. נאמר לנו שחייל אחד בלבד בביתן  מפקח על המעבר משני צידי הכניסות  וגם רושם. 

ילדי הבית הבודד מגיעים למחסום בעגלה רתומה לחמור בדרכם לבית הספר.

נער שמחזיק תסריחinfo-icon (אישור) בלתי קריא מעוכב לברור מול המת"ק. אחרי כ 20 דקות אביו מגיע , דקות ספורות אחר כך הוא עובר לגדה ואביו חוזר לביתו בחירבת ראדייה  בדרך מתעכב לתנות את תסכוליו:

מדבר במרמור  על  הבטחות ישנות של חיבור שלושה הכפרים : חירבת ראדייה, דהר אל מאלכ, ואום אל ריחן , למערכת חשמל טרם קוימו : ראש המת"ק בביקורו האחרון הבטיח בלצון :" עד שנעזוב יהיה לך חשמל" והאיש מבין שאין הרבה סיכוי שהדבר יקרה  בזמן הקורב.

את  ( התנחלות ) שקד, הוא אומר, חיברו לרשת החשמל כבר ביומה הראשון , אנחנו  – ותיקי המקום

1000 איש בשלושה כפרים חיים שנים ללא חשמל , כך, הוא מוסיף,  שקד  על כמה עשרות מתנחליה , מקבלת מיםinfo-icon בצינור ב-י6.5 צול ואילו 1000 איש חיים מצינור מים  בין 2 צול. עכשיו מחברים את הבית הבודד ואלו אותם שכחו.

לא די שהקיפו אותנו בגדר סביב סביב , הוא אומר, כמו חיותinfo-icon בכלוב , ופותחים לנו פעמיים ביום  את השער , גם חשמל ומים  לא נותנים…

8.10- 9.10  מחסום  ברטעה החדש ( ריחן) 
    6-11 טנדרים עמוסי מזון  ממתינים לבדיקה השגרתית . כך גם  מוכוניות. ישנו תאום רגיל של מזון , ללא פרוט  ותאום מיוחד של מצרכים ומוצרים שאינם שגרת קיום.  שגרת בידוק: ארבע  מכוניות/טנדרים . בידוק כלבני ואישי כשבעלי המכוניות משאירים מכונית פתוחות וממתינים בצד. חפצים אישים המוצאים מכלי הרכב עוברים שיקוף במסוע. במתחם הטנדרים , פריקת   הסחורה בעזרת מלגזה על הארץ , כלב עובר ומרחרח את המזון , אחר כך חייל סורק שוב . כל תהליך הבידוק נמשך  כ-20  דקות עד חצי שעה לארבעה כלי רכב מחוץ למתחם  ועד חצי שעה בתוך המתחם  בערך  ולטנדרים .

במחסום מבוא דותן/ 'מריחא  " היום היה בסדר", "נראה איך  יהיה כשנחזור" . בינתיים כדי לנוע בתחומי מגוריו,  מהגדה לברטעה,  על התושב המקומי לעבור מסכת של התעללויות בשני מחסומים הכוללת : רק לשם תזכורת ורענון, לאו דווקא בסדר הזה-   שאלות חטטניות  פולשניות וחצופות, תהליך של חיטוט בחפצים אישיים,  באמצעות כלב, או אדם  ,  בדיקת ת"ז  ואישורים אחרים,  ברורים טלפונים ברשויות הכיבוש הבכירות,  ברור כשירות הנוכח  לעבור במחוזותיו  באמצעות  הטבעת כף יד ,ו/או  חשיפה באמצעות עינית כל – רואה , מכונות שיקוף , בדיקת מגנומטר,  בדיקה בחדרים פנימיים  ,  כל זאת במסתרים ,הרחק  מעין האדם הסביר. ובסוף התהליך – הליכה בשביל הצר , מוגבל בין גדרות וחומות אבן מסתירות  .  במקום שהיה פעם מטע  זיתים פרטי, או שטח ציבורי פלשתיני הופך בהדרגה  לגן לאומי  פורח  שפועלים פלשתינים דואגים לטפח , ואנשים זרים עושים בו כבתוך שלהם במרכזו - כיכר ודגל ישראל מתנופף ברמה.