א-ראם, קלנדיה, יום א' 25.11.07, אחה"צ
א-ראם,
קלנדיה
בעודנו בבית
חנינא, הודיעו לתמר שמחסום קלנדיה סגור. מהמוקד נמסר כי יש התראה
"חמורה" בדבר "מפגע", כך שכל הגדה חסומה (יותר מבדרך כלל).
א-ראם 15:00
יחידה חדשה
של מג"ב מחליפה זמנית את הקודמת. כמעט ואין תנועה במחסום (ולמי בעצם כבר מותר
לעבור שם?)
ממשיכות
לקלנדיה. השער בחומה סגור ואנחנו נוסעות דרך א-ראם עצמה.
קלנדיה 15:20
בהגיענו
לקלנדיה, עדיין מהצד השני של החומה, על הכביש מא-ראם, השארנו את הרכב בצד הדרך
וצעדנו בין מאות כלי הרכב והאנשים. הגענו לצומת ונמסר לנו על ידי החיילים שיש שאין
מעבר לאיש לאף כיוון. ילדים עם ילקוטים שממתינים כבר מספר שעות, אמבולנסים שחלקם
הובילו חולים, אנשים בדרכם... כולם עוצרים. לכל כיוון ומכל כיוון. עצירה מלאה של
התנועה.
בשעה 15:30
החיילים איפשרו את מעבר הילדים עם הילקוטים (לא להורים עם ילדים, אלא רק אלה ששבו
מביה"ס והמתינו שם מספר שעות).
בשעה 15:40
החיילים אפשרו להולכי רגל לצעוד לכיוון רמאללה מצד אחד של הכביש, תוך בידוק
ת"ז.
בשעה 15:50
איפשרו לאמבולנסים לנסוע ולהולכי רגל מעבר לכל הכיוונים.
בשעה 17:30
הדרך נפתחה לגמרי ולא היו כלל בדוקים. "נפתחה" = התאפשרה תנועה. עכשיו
התחילו הפקקים.
צעדנו ברגל
למחסום קלנדיה, בו המעבר היה מהיר כפי שלא זכור היה לנו מעולם גם להולכי הרגל וגם
לכלי הרכב. ועוד בהתחשב ב"התראה החמורה".
חזרנו אל
הרכב ובמשך שעה עמדנו בפקק בדרך למחסום ג'אבה. אחרי המחסום הדרך נפתחה לחלוטין.
בסביבות השעה
20:00, הגענו חזרה לבית חנינא.