מחסוםWatch מתריע – פברואר 2004 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע – פברואר 2004

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
שבת, 28 פברואר, 2004

 

חודש פברואר בסימן של "שגרה"

 

אלימות, התעללות, התעמרות, קשיחות, שרירותיות וזלזול - אלה מאפיינים את חיי היומיום של הפלסטינים בגדה.

 

אלימות

מחסום בית איבא:

עימות בין חייל לרופא בגיל העמידה שהחל במכות ובהפלתו של הרופא ארצה, הסתיים בכך שהחייל נגח את ראשו החבוש בקסדה בראש הרופא. אמבולנס שהוזעק למקום טיפל ברופא הפצוע וזב הדם. כל האירוע נמשך כשלוש שעות ורק אז הגיעו למקום איש המת"ק והמג"ד (דוח 19.2). נוכחותנו במקום והתערבותנו בנעשה לא אפשרה לטייח את המקרה והחייל ומפקדו נשפטו והושמו במחבוש.

 

 

מחסום קלנדיה:

נמשכים קרבות-הירי בין ילדים מיידי-אבנים לבין חיילים המגיבים להתגרויות בגז מדמיע ובכדורי גומי (דוחות 4.2, 10.2). מקרה חד פעמי שבו החיילים התעלמו מריטואל ההתגרות הסתיים בכך שהילדים עייפו והסתלקו להם (דוח 17.2). אך מספר ימים אחר כך שוב החל העימות: הפעם הצליחו נשות מחסוםWatch לשכנע את הילדים לוותר על הקרב (דוח 24.2).

האין האפשרות הפשוטה של התעלמות החיילים מהילדים מרמזת על פתרון פחות אלים ומסוכן?

 

 

התעמרות

עיכובים ממושכים בבדיקת תעודות:

מחודש לחודש מחמירה בעיית עיכובם של נושאי תעודות ואישורים תקינים. אנשים אלה אינם שבח"ים (שוהים בלתי חוקיים), אינם עוקפי מחסומים ואינם מפירי חוק. אלה אנשים שצריכים להגיע יומיום לעבודה או ללימודים. התעודות נלקחות באופן אקראי לבדיקה שגרתית והאנשים מעוכביםinfo-icon למשך שעות רבות. מילת הקסם "שב"כ" היא שמשמשת הצדקה למשך העיכוב הבלתי נסבל. רק לאחר שעות רבות של המתנה משוחררים הנבדקים והם מורשים להמשיך בדרכם.

 

 

מחסום הקונטיינר בואדי נאר:

עיכוב של כשעתיים לבדיקה אקראית בגשם שוטף (לא הורשו לתפוס מחסה, דוח 1.2); עיכוב של שעתיים לבדיקה בשמש יוקדת (דוח 16.2).

 

 

מחסום בית איבא:

עיכוב של כשלוש שעות של מורה וסטודנטים (דוח 14.2); עיכוב של כשעתיים של 30 איש (דוח 7.2) ושל 20 איש (דוחות 19.2, 11.2); סטודנטים אינם מורשים לחזור לבתיהם לסוף שבוע (ביום ד') והם עוכבו במחסום למשך שעות רבות (דוח 9.2) או שהם מנועים כלל ממעבר (דוח 26.2).

 

 

מחסום ג'וברה:

עיכוב של כשעתיים ביום חם במיוחד, של נשים וגברים רבים (דוח 28.2); מקרים רבים נוספים של עיכובים ממושכים (דוחות חווארה 3.2, 9.2, 19.2; זעאתרה ,8.2 , 21.2).

 

 

קשיחות ושרירותיות לב

(א) ילדים

שער הילדים בג'וברה: אמור להיפתח פעמיים ביום למשך חצי שעה בכל פעם. רבים המקרים של איחורים בפתיחת השער, לעתים מכיוון שהחיילים פשוט החליטו שטוב יותר שהילדים ימתינו עד שכולם יגיעו (דוחות 7.2, 9.2, 12.2, 18.2, 23.2). כמו כן נרשמו אירועים של אלימות מילולית ושל דריכת רובים כלפי הילדים (דוחות 7.2, 12.2, 24.2).

 

 

(ב) חולה

נהג מונית מרמאללה אשר הסיע אדם מבוגר, חולה ומשותק חלקית, לניחום אבלים בטול כרם לא הורשה לצאת בחזרה (גם לא במחסום חמרה שבו נכנס): "בעיה שלו", אמרו החיילים. רק לאחר פנייתנו למת"ק הופעל שיקול-דעת והמונית על נוסעה הורשו לחזור לביתם.

 

 

(ג) זקן בן 90

המתין שלוש שעות וחצי כדי שיורשה לעבור לחתונת בתו בטייבה. הצליח לעבור רק עם חילופי משמרות החיילים. (מחסום ג'וברה, דוח 28.2).

 

 

(ד) עגלה וסוסה

של חקלאי הוחרמו בידי חיילי המחסום מאחר שלא היה לבעלים אישור נפרד לסוס ולעגלה. לאחר התערבות המוקד ההומניטרי הם שוחררו והתברר שכלל אינם צריכים אישור שכזה (לא ביחד ולא לחוד)…. החקלאי עוכב למשך חמש שעות מיותרות. (מחסום ג'וברה, דוח 28.2).

 

 

(ה) אישה בהריון מתקדם,

שנשלחה מביה"ח ברמאללה חזרה לביתה בחיזמה, לא הורשתה לעבור במחסום. רק לאחר פנייתנו למת"ק אפשרו לה לעבור (מחסום קלנדיה, דוח 12.2).

 

 

(ו) אישה עם תינוק בן 12 יום

מבית נבאללה לא הורשתה לעבור במחסום ונשלחה לסורדא (מחסום קלנדיה, דוח 3.2).

 

 

ולסיום, סיפור מהחיים:

אנשי דיר שאראף ערכו מבצע ניקיון לכבוד חג הקורבן. הטרקטור העוסק בריכוז ובפינוי האשפה בכפר הסיט את אחת מאבני החסימה כדי שיוכל להשליך את האשפה מעבר לה. מיד הגיעו כוחות צה"ל והחרימו את הטרקטור הפורץ למשך שבועיים. כל הניסיונות למציאת פשרה בין ראש המועצה לצבא לא הועילו. האשפה נשארה בתוך הכפר גם בימי החג. ביום המיוחל לשחרור הטרקטור הופיעו במחסום ראש המועצה ובעל הטרקטור עם פתק ההחרמה שקבלו מהצבא. בו במקום וללא היסוס שינה אחד החיילים את התאריך לשחרור הטרקטור מ-14.02.04 ל- 14.02.05……. (הפתק המקורי עם התיקון שנעשה בו נמצא בידינו). רק לאחר התערבותנו הפעילה שוחרר הטרקטור.