מחסוםWatch מתריע – אוקטובר 2004 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע – אוקטובר 2004

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
ראשון, 31 אוקטובר, 2004

 

רמדאן

מן השבוע השני של אוקטובר חוגגים המוסלמים את חג הרמדאן. למרות הבטחות חוזרות ונשנות מצד גורמים בכירים, לא הבחנו בשום התחשבות בצרכים המיוחדים של האוכלוסייה המוסלמית לרגל החג. הסגר שנמשך מאז ראש השנה ממשיך אל תוך הרמדאן: בחגים היהודיים סוגרים לאוכלוסייה הפלסטינית את המעברים כדי לאפשר לישראלים לחוג ללא הפרעה, הפלסטינים נענשים אם כן פעמיים - בחגינו ובחגיהם. למשל, ביום שישי הראשון של הרמדאן, נסגר הפשפש באבו דיס לחלוטין, ונמנע מעבר מתפללים להר הבית, למרות הבטחות פומביות. הוא נפתח מחדש רק בשעת סיום התפילות. (אבו דיס 15.10).

הקשיים האיומים במעבר במחסומים רק מתעצמים כאשר אנשים רעבים וצמאים ממהרים לבתיהם לסעודת הפסקת הצום. ברוב המחסומים הייתה התעלמות מוחלטת, ללא כל התחשבות, במוסלמים הממהרים בשעות הערב לשוב לביתם עם תום הצום.

 

התנכלויות לילדים

למרות הפרסומים בעיתונות, גם באוקטובר אין ילדי המערות של דרום הר חברון יכולים להגיע לבית ספרם בתנאים סבירים. הילדים, בגילאי 6-9, נאלצים ללכת לבית הספר מהלך של כ-8 ק"מ לכל כיוון (וזאת בניגוד משווע לסעיף 28 של האמנה הבינלאומית שנכנסה לתוקף בישראל בנובמבר1991 !). מתנחלי חוות מעון התנכלו לילדים מדי יום, וליווי של מתנדבים הסתיים בפציעתם החמורה של שני מתנדבים אמריקאים. הבטחות הצבא והסברי המשטרה נשמעו מופרכים, והעוול נמשך. ועדת הכנסת לזכויות הילד התכנסה ביוזמת מחסוםWatch לדיון ב-2.11.04. בעקבות הדיון, מלווה הצבא את קומץ הילדים, המהווים 'איום ביטחוני' על מתנחלי חוות מעון. זאת מבלי שהצבא ינקוט אמצעים נגד הפורעים. "ח'רבת טוואני - ...הילדים והאבא מכפר אום טובה מעדיפים כרגע ללכת בדרך הארוכה לבית הספר – והעיקר לא להיתקל במתנחלים מהמאחז הלא חוקי – המשוגעים מהחורשה שאתמול סתם זרקו אבנים ושיסו את הכלבים "במקרה "... הצבא שהיה במקום לא עשה כלום." (דרום הר חברון 19.10).

הקרוסלות

  • בחודש שעבר התרענו על ההכבדה האיומה שנוספה לקשיי המעבר במחסומים עקב התקנת הקרוסלות. "מאות רבות של אנשים צבאו על הקרוסלות - שלא פעלו. הילדים נמחצו בינות למבוגרים. נשים עם תינוקות על הידיים נדחפו ע"י המון האדם, ורק בנס לא קרה אסון." (חווארה 23.10).
  • החודש הותקנו על הקרוסלות זמזמי פתיחה ונעילה חשמליים, שנתנו בידי החיילים אמצעי נוסף לשליטה ולהתעללות בעוברים במעבר הצר הזה, על ידי עצירה פתאומית של הקרוסלה, ומי שנמצא בתהליך מעבר נתקע בתוכה בין הפטיש והסדן. "עושה רושם שה"פטנט" החדש, של לחיצה על כפתור לפתיחת הקרוסלה, מאוד משעשע את החיילים, זה נורא מצחיק אותם כשמישהו נלכד בתוכה עקב לחיצה כפולה." (קלנדיה 25.10).

מניעת גישה לטיפולים רפואיים

מניעת גישה לטיפולים רפואיים, שהיא פגיעה קשה ובוטה בזכויות אדם ראשוניות, הפכה למכת המחסומים.

  • החיילים אינם יכולים לקרוא ולפענח את האישורים הרפואיים, מגלים כלפיהם זלזול – "כל אחד יכול לקנות תעודה רפואית ב-15 ₪". (בית איבא 19.10)
  • נוקשות החיילים אינה מאפשרת לחולים להגיע לטיפולים ולבדיקות או לחזור.
  • חולים הנזקקים למלווה כדי להגיע לטיפול, ואבות המנסים להצטרף לילדיהם או לנשותיהם בדרך לטיפול מעוכביםinfo-icon והמעבר נמנע מהם (בית איבא 2.10, 3.10, 5.10, 7.10, 11.10)"שילך לכפר וימצא אישה שתלווה את אשתו" (בית איבא 2.10)גברים צעירים אינם מורשים ללוות את נשותיהם עם תינוקות בני יומם שהופנו לבדיקה שגרתית בבית חולים. נציג המת"ק מציע לשלוח גבר מבוגר או אישה אחרת לצורך הלווי. כל הארבעה חזרו כלעומת שבאו." (בית איבא 11.10).

שבי שומרון

מחסום קטן ונסתר, מאויש בידי מעט חיילים וחולש על הדרך משכם לג'נין וכפרי הצפון. המחסום מנוהל כשטח הפקר, והחיילים מרשים לעצמם להתנהל בניגוד גמור לנוהלי הצבא. אנשים מעוכבים בשדה פתוח, ללא צל ומים, ביניהם נשים וילדים קטנים. – "בשבי שומרון מוחזקים אנשים מהשעה 8:00 בבוקר, ובהם מונית על נוסעיה, כולל ילד בן שלוש וחצי עם אביו, נהג משאית גדולה המובילה ארגזי שום, ונהג ואן גדול. החייל שתפס אותם אמר להם שהוא שונא אותם ומתנדב במחסום רק כדי להרוג אותם. עוד אמר להם שהם יעוכבו עד שש בערב! לדברי אבי הילד הקטן, לאחר שעות עיכוב ארוכות ביקש מהחייל במחסום פרוסת לחם ומים בשביל בנו והחייל אמר לו ללכת לערפאת, שייתן להם מיםinfo-icon ואוכל. לנו אמר החייל במחסום: 'אני לא צריך לספק להם מים, זה לא תפקידי' ".(בית איבא 3.10).

הרוכלים בקלנדיה

ההטרדות, האלימות וההתנכלות לרכושם של הרוכלים במחסום הגיעו ל"שיא" חדש. כבר בתחילת החודש דיווחו הרוכלים כי: "לאחר תקופה של שקט יחסי התחלפו החיילים, והקצין החדש מפיל דוכנים ומרביץ"(קלנדיה 1.10)"בעל דוכן ירקות מספר לנו, שבשעות הבוקר המוקדמות הגיעו חיילים ושרפו את כל סחורתו. ....הוא מוביל אותנו למקום השריפה, ואכן שם ניצבת ערמה ענקית של ענבים ושאר ירקות מפוחמים לחלוטין. 60 ארגזי פרות וירקות שהועלו באש! " (קלנדיה 25.10).

פתיחת השערים החקלאים בימי המסיק

צה"ל אישר תוכניות לקיום המסיק ואבטחתו (מתוך "הערכות צה"ל לקראת עונת מסיק הזיתים" באתר האינטרנט של הצבא), אך בפועל אינו מקיים אותן. השערים אינם נפתחים בזמן, לא בבוקר בצאת החקלאים לשדות ולא אחה"צ עם שובם מהמסיק, וזאת בימי צום הרמדאן, כשהאנשים עייפים ורעבים (ריחן 16.10, 20.10; ברטעה 27.10; ג'למה 31.10)

 

התנהגות לוחמי מג"ב

מלון "כליף" באבו-דיס "הוסב" לבסיס של משמר הגבול. בתצפיותינו אנחנו רואות לעתים קרובות מעוכבים, ממתינים שעות לבדיקת תעודות הזהות שלהם, אך אין יודע מה נעשה בחדרי חדרים. לאחרונה התפרסם בתקשורת שב–11.9.04 קרתה שם מסכת התעללויות בשני פלסטינים. (הארץ, 28.9)"השוטרים הכו אותנו בכל הגוף, אחד אחרי השני. במפשעה, בבטן ובפנים. הם גם הכריחו אותי לשתות שתן. הם פתחו לי את הפה בכוח ושפכו עלי את השתן. אחר-כך הם המשיכו להרביץ לי וכיבו לי על הגוף סיגריות. בסוף הם הרימו אותי וזרקו אותי מהחלון. זחלתי אל פלשתינאים בסמוך, שלקחו אותי למרפאה ומשם לבית החולים." "הם הכריחו אותו למרוח את הסבון על פניו, 'ולשטוף' את פניו בברז שממנו לא יצאו מים. אל-בקרי הוכה, בהמשך הורו לו השוטרים לקפוץ מחלון, אל-בקרי קפץ, נחבל, וטופל גם הוא במרפאה מקומית."

דברי שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן על לוחמי מג"ב הנאשמים (מעריב, 22.10)"מעשיהם בעלי אופי נלוז ומעוררים חלחלה. אסתפק בכך שאומר שיורדים הם לשפל המדרגה של התנהגות בן אנוש כלפי זולתו." ומתוך דברי הנאשמים עצמם: "כך התעללנו בפלשתינאים: המעשה זוועתי. עוצמת אכזריותו כמעט בלתי נתפשת. קיבלנו מין אטרף כזה ונהיינו לא אנושיים", הסביר אחד הנאשמים, בחקירתו במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) . "אצלנו הכל היה כמו במערבון פרוע. המ"פ הגדיר מושג שנקרא תפוקה. היינו אמורים להביא עד סוף המשמרת תפוקה מסוימת של שב"חיםinfo-icon שהמ"פ דורש... לעבוד על פי מכסה."