מת"ק עציון

מדיניות של התעללות שיטתית באמצעים אדמיניסטרטיביים

דוח אודות דרכי פעולתו ותפקודו של המנהל האזרחי בשטחים הכבושים

 

- על סמך תצפיות שערכנו במת"ק עציון
- על סמך מעקב בנושא אישורי תפילה לחג הרמדאן ותצפיות במחסומים

נכתב ע"י צילי גולדנברג

 

• תצפית מת"ק ומחסום עציון מיום א' 9.11.03 - מיה בלום, מיכל זופן, תמר גולדשמיד, צילי גולדנברג

• תצפית מחסום בית לחם מיום ו' 21.11.03 -יהודית אלקנה, חיה אופק, צילי גולדנברג
• תצפית מחסום ואדי נאר מיום ו' 21.11.03 - מיכל זופן, ריטה מנדס-פלור
• תצפית מחסום קלנדיה מיום ו'21.11.03 - ברברה שמוצלר
• תצפית מת"ק עציון מיום א' 23.11.03 - מיה בלום, תמר גולדשמיד, צילי גולדנברג
• הודעת דובר צה"ל 20.11.03 - "צה"ל והמנהל האזרחי יאפשרו יציאת פלסטינים לתפילות בהר הבית"www.idf.il/newsite/hebrew/main.stm
• נספחים: מכתבנו לראש הממשלה ושר הביטחון

 

אישורי תפילה לחג הרמדאן

דו"ח זה נכתב בעקבות הוראה חדשה שיצאה ממשרד הביטחון "לכבוד" חג הרמדאן שהסתיים זה עתה. בעבר, הורשו פלסטינים מהשטחים הכבושים להיכנס לירושלים לתפילת ארבעת ימי השישי של החג על בסיס בדיקה במחסומים, כאשר מדובר רק באנשים מבוגרים ובעלי משפחות. ההוראה החדשה [דובר צה"ל מה - 20.11.03], מתנה את זכות התפילה במסגד אל אקצה בהצגת אישור מיוחד בכניסה לירושלים, והיא מהווה הרעה משמעותית לכלל האוכלוסייה הפלסטינית [שרוב רובה אנשים דתיים], והפרה נוספת של זכויות האדם בשטחים. בהוראה נאמר: צה"ל והמנהל האזרחי נערכים לאפשר את חופש הפולחן לאזרחים פלסטינים המבקשים לצאת לתפילת "ליילת אל קדר" ולתפילת יום שישי האחרון של חודש הרמדאן". לפי הוראה זו, היציאה להר הבית היא על בסיס היתר מיוחד שיונפק ע"י המת"ק המקומי עבור גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 35, בעלי משפחות. דרישה זו התבררה כקנטרנית וצינית לאור העובדה שרק 5000 אישורים ניתנו לכל תושבי השטחים הכבושים - כלומר לשני פרומיל מהאוכלוסייה המונה שלושה מיליון איש בקרוב. חופש פולחן, מבחינת צה"ל והמנהל האזרחי, פירושו לדרוש מהפלסטינים עוד אישור ולתת אותו למספר זעום של אנשים. במקביל, נשמעו, בכלי התקשורת, הכרזות ראש הממשלה בדבר "הקלות לאוכלוסייה התמימה, שאינה מעורבת בטרור". הכרזות אלו הן הטעייה מכוונת והולכת שולל. על סמך מה שראינו בשטח, אין ביניהן לבין המציאות היום יומית של הפלסטינים כל קשר. להפך, ככל שמתרבות ההכרזות בדבר ההקלות, כך מתרבות הדרישות והגבלות חופש התנועה, הפולחן והדת על הפלסטינים בשטחים. מצאנו שההוראה החדשה לא נועדה לאפשר לפלסטינים להגיע לתפילה בהר הבית אלא למנוע מהם את המעבר לשם. [ראו מכתבינו לראש הממשלה בנושא זה, בנספח].

 

 

ההוראה להציג במחסומים "היתר מיוחד לצורך תפילה" היא רק אחת מעשרות או מאות הדרישות, הפקודות, הצווים ונהלים המופעלים על תושבי השטחים במטרה להגביל את המעבר שלהם ממקום למקום. בעקבות ההגבלות שיצאו לחג הרמדאן החלטנו לבדוק כיצד ניתן להשיג את האישורים הנדרשים. ערכנו תצפיות במחסומים ובמת"ק עציון כדי ללמוד מקרוב כיצד פועל המינהל האזרחי.

 

המנהל האזרחי

מת"ק עציון הוא אחד מתוך 8 משרדי התיאום והקישור הישראליים הפועלים בגדה המערבית ושייכים למנהל האזרחי בראשותו של אילן פז. "המינהל" כפוף למשרד הביטחון ומופעל ע"י המדינה. תפקידו לשרת ולנהל את חיי האוכלוסייה הכבושה באזורי הגדה המערבית. הוא משמש כ"משרד הפנים" ואחראי על כל ההיבטים האדמיניסטרטיביים של התושבים. חובתה של מדינת ישראל ככובש לנהל באופן סביר את חיי התושבים בשטח הכבוש. המדינה מסבירה את ההגבלות על חופש התנועה של הפלסטינים כצורך ביטחוני אך היא פוגעת דווקא באוכלוסייה שאינה מעורבת בטרור כאשר היא מונעת כניסה לתוך שטח ישראל מאנשים המבקשים לעבוד, ללמוד, לקבל טיפול רפואי או להתפלל, כמו במקרה אישורי תתפילה לחג הרמדאן. חמורה עוד יותר היא הדרישה שהמדינה מעמידה בפני הפלסטינים להשיג אישורי מעבר בתוך שטח הגדה המערבית. זוהי דרישה לא חוקית ע"פ כל האמנות הבינלאומיות ורמיסה גסה של זכויות האדם הבסיסיות שאין לה שום הסבר ביטחוני מתקבל על הדעת. מדיניות הממשלה - מדיניות הסגר, הכתר, העוצר, המחסומים, המכשולים וגדרות ההפרדה - מביאה לידי כך שכל אחד ואחד מתושבי הגדה תלוי באישור המעבר המונפק לו ע"י המשרד המקומי של המנהל האזרחי [המת"ק]. רוב רובם של תושבי השטחים אינם קשורים בטרור ורצונם היחיד הוא לחיות את חייהם בצורה סבירה, אך התלות המוחלטת באישורים הופכת את חייהם לסיוט. המנהל הוא המאשר אם תוכל לצאת מביתך, לבקר את הורייך, ללכת לעבודתך או לימודך, לעבד את אדמתך הנמצאת מעבר לשער גדר ההפרדה, לקבל טיפול רפואי או לאו, ללדת בבית החולים או ללדת במחסום. משום שמדובר פה בשאלות חיים ומוות, בשאלות של הישרדות פיזית וכלכלית של אוכלוסייה כל כך רחבה , אנו מביאות כאן את העובדות הקשות אודות אי תפקודו המוחלט של המנהל האזרחי כפי שצפינו בהן במו עיננו במת"ק עציון.

 

 

 

מת"ק עציון [23.11.03], [9.11.03]

קהל יעד:
המת"ק משרת אוכלוסייה של 80,000 פלסטינים מאזור בית לחם וסביבותיה כפי שנמסר לנו ע"י מח"ט עציון.
המיקום:
המת"ק נמצא דרומית לבית לחם בתוך אזור צפוף של התנחלויות סמוך למחסום גוש עציון.
הגישה:
הגישה אל המת"ק היא דרך כביש 60 שהוא כביש לישראלים בלבד ואסור בד"כ לפלסטינים לעבור בו אלא בכלי תחבורה ציבורית הרשומים ברשימה מיוחדת. בתצפיות שערכנו, ראינו שלעיתים, [דווקא בזמן תפילת הרמדאן], מפסיקים אפילו את תנועת האוטובוסים המורשים, במחסום עציון. נוסעים שהורדו מהאוטובוס אינם מורשים ללכת לכיוון המת"ק. חלק מהפונים המגיעים מכיוון ירושלים צריכים להציג אישורים במחסומים הנייחים ובמחסומי הפתע שבדרך. כדי להגיע למת"ק לקבל אישור - צריך אישור {?!} כאשר בית לחם וסביבותיה מצויים בעוצר או תחת כתר אין להם שום גישה למת"ק. מי שנתקע ללא אישור לאחר סגירת הדלפקים מסכן את נפשו בהליכה בדרכים היות והמת"ק מרוחק מהישובים הערביים ונמצא בלב אזור של התנחלויות יהודיות.
המבנה:
מבנה טרומי בעל קומה אחת בפאתי הבסיס הצבאי עציון סמוך לשער. על המבנה ניצב חייל חמוש. לפני המבנה הטרומי הוקמה סככה המשמשת בקושי רב את המוני בני האדם הממתינים במקום.

הדלפקים:
בחזית המבנה 5 דלפקים לקבלת קהל. 5 דלפקים בלבד משמשים אוכלוסייה של 80,000 איש.
איוש הדלפקים:
מתוך חמשת הדלפקים 2 משמשים את המשטרה בענייני דוחות ואישורי נהיגה. נותרנו עם 3 אשנבים. מתוך השלושה 1 משמש להגשת טפסי בקשה ולקבלת כרטיסים מגנטיים. כרטיסים אלו הם תנאי לקבלת אישורי מעבר אחרים. נותרנו עם 2 אשנבים בלבד. אחד מהם אמור להיות מאויש ע"י קצין אבל זה כנראה כבר לא התקן. במקרה הטוב רק שני אשנבים לקבלת אישורים מאוישים. במקרה הרע - אין שם אף אחד. לעיתים נסגר החלון ללא שום סיבה והחייל המטפל נעלם ללא הסבר לזמן לא ידוע. אם יש התגודדות מול האשנבים מיד סוגרים את החלונות "עד שהם ילמדו איך להתנהג".
זמני פתיחה:
החלון נפתח בסביבות 8:30 .יש אנשים שמגיעים כבר ב-06:00 כדי ל"תפוס תור". עשרות אולי מאות אנשים מגיעים במהלך היום, חלקם מתייאשים וחוזרים על עקבותיהם כלעומת שבאו. כאמור, ישנן הפסקות, במהלך היום [לעיתים של שעה ויותר], בקבלת הקהל בדלפק. זמן הסגירה הוא 17:30. [כשאנחנו היינו במקום ב-9.11 ,סגרו כבר ב-17:15].
אופן הפנייה וההתקשרות בין הקהל והחייל המטפל:
בגלל הפיגוע שהיה במת"ק טול כרם לפני כחודשיים, הורה אילן פז להחליף את חלונות האשנבים בזכוכית משוריינת. [מת"ק אדומים עדיין סגור לקהל כי טרם שיפצו אותו. מת"ק זה משרת גם הוא עשרות אלפי פלסטינים]. במת"ק [המשופץ] של עציון החלונות אינם נפתחים, הם סגורים הרמטית. העומד לפני החלון הסגור נחסם ע"י מוט ברזל וצריך למתוח את כל גופו כדי להעביר ולקבל את הניירות דרך חריץ צר. כדי לדבר עם החייל שמאחורי האשנב יש מתקן "אינטרקום" שדרכו אפשר לדבר ולשמוע תוך כדי לחיצת כפתור. מתקן זה פגום. הקולות היוצאים דרכו מעוותים ובלתי מובנים. אנו כדוברות עברית לא הבנו אף מילה מהדברים שאמרו לנו החיילים מתוך האשנב. איך יוכל פלסטיני להבין את החייל ? ועוד בעברית? 
לא מדברים ערבית:
אחד משני החיילים שבדלפק לא דיבר ערבית. הוא גם לא קורא ערבית. כאשר היינו במקום, התבקש אחד הפלסטינים שהגיע לדלפק לחזור שוב ולהביא את המסמך שנדרש לו כשהוא מתורגם לעברית. מדובר במסמך ממעביד פלסטיני לצורך קבלת אישור מעבר בתוך השטח הפנימי של הגדה ולא לתוך שטח ישראל. "אם המסמך לא יהיה בעברית, לא נוכל לטפל בך" אמר לו החייל המטפל. תאורה:
בשעה 17:00, עם רדת החשיכה. יורדת עלטה על חזית המבנה והקהל מחוץ לדלפקים שרוי בחשכה. על גג המבנה יש דווקא תאורה חזקה שאינה משמשת אלא להאיר ולחשוף את השומר החמוש.

 

 

תצפית 23.11.03, 12:15 - 16:00
[רוב האנשים במקום נמצאים בצום הרמדאן ואינם מעשנים, ה - 23.11 הוא יום לפני חג עיד אל פיטר]

הגענו למת"ק עציון בשעה 12:15. במקום היו כ - 70 פלסטינים. שני דלפקים היו פתוחים : דלפק מס' 1 של האישורים המגנטיים, ודלפק מס' 2 של אישורי מעבר. הפלסטינים אמרו לנו "שמאות אנשים הגיעו מהבוקר", רובם התייאשו ועזבו לאחר שראו את התור. שאלנו כמה אנשים התקבלו עד עכשיו. נאמר לנו שמשעה 8:30 עד עכשיו התקבלו רק תשעה אנשים בדלפק אישורי המעבר. מספר עשר עמד רכון מעבר לדלפק. סביב דלפק מס' 1 הייתה התגודדות של אנשים.

 

למה עומדים בתור? - סיפורים אישיים

במקום שאלך לעבודה - אני עומד פה סתם כך אישור מעבר בתוך שטח הגדה המערבית נ. פלסטיני כבן 30, זקוק לאישור מעבר בזמן סגר ממקום מגוריו, על יד ההתנחלות אפרת ,למקום עבודתו ,על יד זעתרה- ישוב פלסטיני הנושק לבית לחם. אין מדובר כאן על אישור כניסה לתוך שטח ישראל. המרחק אינו רב אבל בגלל ההתנחלויות הנמצאות בשטחי C, עליו לעבור במחסומים הפנימיים של הגדה ולהציג שם אישור מעבר. גם אם בידך אישור תקף, אין הדבר אומר שתעבור. לעיתים קרובות מתקבלת הוראה במחסום לא להעביר אף אחד. אבל, עדיין עדיף אישור ביד מלא כלום. בחג הרמדאן, ובמיוחד בחג עיד אל פיטר, כאשר נשבר הצום, נוהגים המוסלמים לבקר זה את זה, לחגוג יחד, להעניק מתנות לנזקקים ולערוך סעודות חגיגיות בקרב המשפחות. כאשר פגשנו בו, נ. עמד בתור במת"ק במקום ללכת לעבודה ולהתכונן לחג שלמחרת היום. הוא כבר היה מספר פעמים במת"ק ובכל פעם נדרש להביא מסמך אחר. הוא הראה לנו את כל המסמכים שנדרש להביא. הוא קיווה מאד שהפעם יקבל את האישור המיוחל- אישור שאולי יקל עליו מעט להגיע מביתו למקום עבודתו. הנה דבריו: אתמול, חיכיתי בדרך חזרה מהעבודה במחסום זעתרה, משעה 14:00 עד שעה 17:00 בערב. את יודעת, יש לנו רמדאן עכשיו. מפסיקים לצום ב - 16:50. חיכינו כל היום, רציתי לחזור הביתה מבית לחם. בקשתי מהחיילים ואמרתי להם: אין לנו זמן. הם לא ענו כלום. החייל יכול להחליט לבד, הוא קובע אם עוברים במחסום או לא. אני מחכה כאן להגיע לתור. אני מבקש אישור, אולי יתנו לי אולי לא יתנו לי. אולי יש 1 אחוז שאני אקבל את האישור. אנחנו: אם לא תקבל את האישור היום, תבוא שוב? נ. : כן, כל השבוע אני אבוא. אין לנו ילדים בבית? אנחנו רוצים לעבוד, אנחנו רוצים לחיות. תסתכלו, במקום שאני אלך לעבודה אני עומד פה סתם כך. בשביל לקבל חתיכת נייר. [מצביע על הדלפק ואומר]: אני לא נגד הממשלה, אני לא נגד אף אחד. אנחנו רוצים לעבור במחסומים הפנימיים [בתוך הגדה, בשטח שלנו] בלי אישורים. [בפנים מיואשות] כל זה לא יעזור. זה שטויות. אתן יודעות, יש לנו עכשיו רמדאן, אנשים רוצים ללכת לבקר את המשפחות שלהם. הם לא רוצים לעבור את המחסום "בבלאגן". [הכוונה שהם לא רוצים לעקוף את המחסומים בדרך לא דרך]. כעבור שעה, הגיע נ. סוף סוף אל הדלפק. הוא לא קיבל את האישור שייחל לו. בקשו ממנו להביא עוד מסמכים להצדקת הבקשה שלו. נ. עזב את המקום בתסכול ובכעס נוראי.

 

מסקנות

 

לאור כל אלו אין מנוס ממסקנה אחת והיא שממשלת ישראל מתעללת במכוון באוכלוסייה הפלסטינית ומפעילה מדיניות של עינויים בירוקרטיים, תוך התעלמות מוחלטת מתפקידה כאחראית לניהול חייהם של תושבי השטחים הכבושים. היות ואין הצדקה ביטחונית להתעללות זו ברור שמדיניות זו נועדה לשבור את החברה הפלסטינית עד היסוד.

 

---

נספח 1

 

12.11.03

לכבוד
מר אריאל שרון - ראש הממשלה פקס: 6705475 - 02
מר שאול מופז - שר הביטחון פקס: 6976218 - 03
דר' אליעזר גולדברג - מבקר המדינה פקס: 6665204 - 02

הנידון: מניעת מעבר ושלילת זכויות חופש הדת והפולחן ממתפללים מוסלמים בזמן הרמדאן
מס. 127

לאחר בירור, נאמר לנו אתמול {11.11.03} שפלסטינים מהשטחים יורשו לצאת לתפילת הרמדאן בהר הבית רק על בסיס היתר מיוחד המונפק ע"י המת"קים המקומיים. לפי דוברת ראש המנהל האזרחי, ההיתר יינתן רק לגברים מעל גיל 45 ולנשים מעל גיל 35 וזאת לאחר בדיקה של גורמי הביטחון. דרישה זו תחול על מתפללי יום שישי הקרוב{14.11.03} ויום שישי האחרון של חג הרמדאן. לדבריה ההחלטה הגיעה מהגורמים הבכירים במדינה.

כארגון זכויות אדם המשקיף יום יום, מזה שנתיים, על המחסומים שסביב ירושלים, אנו מכירות היטב את השטח ואת הקשיים בהם נתקל כל פלסטיני המבקש לקבל אישור כניסה לתוך ישראל. לכן, ברצוננו להזהיר ולהתריע על כך שדרישתכם אינה סבירה ועלולות להיות לה השלכות חמורות ביותר בשטח. לדעתנו, החלטתכם להתנות את תפילת הרמדאן על בסיס היתר מיוחד פירושה שלילה בפועל של חופש הדת והפולחן מעשרות, אולי מאות אלפי מוסלמים, בחג הקדוש להם ביותר. זוהי החלטה צינית, לאור הכרזותיו של ראש הממשלה, שאמר אתמול בכלי התקשורת שהוא "אינו מרוצה מקצב יישום ההקלות בשטח" ולאור אמירתו "שאין שום כוונה לפגוע באוכלוסייה תמימה". הדרישה להיתרי תפילה מראה שההפך הוא הנכון.

מהיותכם אחראיים לניהול תקין של חיי האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, אנו מבקשות להביא לתשומת לבכם את הדברים שבנידון כדי שתסירו את הדרישה בדבר היתרי המעבר למתפללים באופן מיידי . אין אפשרות ליישם דרישה זו והיא הפרה בפועל של זכויות אדם בסיסיות, סותרת את מדיניות ההקלות עליה הכרזתם ואכיפתה עלולה להביא להתלקחויות מסוכנות והתפרצויות אלימות של עשרות אלפי אנשים תמימים המבקשים לממש את זכותם להגיע לתפילת הרמדאן ביום חגם.

לאור דחיפות הנושא, אבקש תשובה מיידית לשאלות שהצבנו במכתב,

בכבוד רב
מיכאלה רהט 
בשם מחסום Watch

העתקים:
תא"ל אילן פז - ראש המנהל האזרחי, פקס: 9977341
מר דייוויד שירר ראש המחלקה ההומניטרית של האו"ם, OCHA, פקס: 5825841

 

---

נספח 2

 

12.11.03

לכבוד
מר אריאל שרון - ראש הממשלה פקס: 6705475 - 02
מר שאול מופז - שר הביטחון פקס: 6976218 - 03
דר' אליעזר גולדברג - מבקר המדינה פקס: 6665204 - 02

הנידון: מניעת מעבר ושלילת זכויות חופש הדת והפולחן ממתפללים מוסלמים בזמן הרמדאן
מס. 130 בהמשך למכתבנו מיום 12.11.03

ההוראה לאפשר כניסת מתפללים לירושלים בזמן הרמדאן על בסיס היתרים מיוחדים הנה הוראה לא סבירה ולא חוקית. זוהי הפרה בפועל של זכות חופש הדת והפולחן, זכות הניתנת לכל אדם גם אם הוא נתין באזור כבוש. התרענו בפניכם במכתב שבנידון אודות התוצאות החמורות הנגזרות מהוראה זו. לא קבלנו מכם כל תשובה ולא חל שינוי בהוראה עצמה. בדיעבד, על סמך התצפיות שלנו ועל סמך הנתונים שפרסמתם, ברור לנו שלא הייתה לכם כל כוונה להנפיק את האישורים מלכתחילה אלא למספר זעום של פונים. ע"פ הפרסומים שלכם הונפקו ליום שישי זה סך של 5000 אישורים בלבד עבור כל תושבי השטחים, כלומר עבור אוכלוסייה המונה כ - 3 מיליוני בני אדם. האם זה סביר?

עצם הדרישה לקבל אישור כדי להתפלל נוגדת את המוסר, את האמנה לזכויות האדם ואת החוק הבינלאומי. אך אם כבר העמדתם דרישה כזו לפחות תעמדו בה. אם לא הייתה לכם כוונה ויכולת לתת את האישורים בצורה הולמת {ע"פ אמות המידה שאתם קבעתם} הרי שהדרישה לאישורים היא תרמית ומעשה הונאה, שאינה עומדת בשום מבחן של מנהל תקין. התנהגות הממשלה הופכת את ישראל למדינה חשוכה המתייחסת לנתיניה באכזריות ובכוחניות תוך התעלמות מוחלטת מכבודם ומזכויותיהם הבסיסיות.

בתצפית שערכנו היום במחסום 300 ראינו קרוב לאלף אנשים, לבושים בבגדי חג מסורתיים, אנשים שהגיעו מכל הכפרים שבדרום הגדה. הם באו כדי להתפלל במסגד אל אקסה ביום חגם. רובם לא ידעו שהם צריכים אישורים כדי להתפלל. גם אנשים בעלי אישורים לא הצליחו לעבור את המחסום בגלל הצפיפות האיומה. כוח עצום של חיילי גדוד הנח"ל, חיילי חטיבת עציון, ושוטרי מג"ב של פלוגת ירושלים מנעו מהם לעבור. כוחות המשטרה הכחולה הקימו מחסומים ועצרו את התנועה בצומת גילה. שוטרי מג"ב עמדו ברובים מכוונים על קירות המוסד הדתי טנטור.

בשעה 11:30 כרעו מאות פלסטינים מול גדר תיל שנפרסה לרוחב הכביש של המחסום והתפללו את תפילת יום שישי האחרון של הרמדאן מול הג'יפים, ומול הצבא הישראלי. מצלמות הטלוויזיות הזרות תיעדו את המחזה הנורא. נמסר לנו שבצד הפלסטיני של המחסום מצויים עוד אלף מתפללים. ודאי עמדו עוד רבים מאחורי מחסומים נוספים לכל רוחב ולכל אורך הגדה המערבית. האם זוהי ישראל?

נותרו עוד ארבעה ימים לסיום חג הרמדאן.
הסירו מייד את ההוראה והתירו למתפללים לממש את זכותם החוקית.

בכבוד רב
מיכאלה רהט 
בשם מחסום Watch

העתקים:
תא"ל אילן פז - ראש המנהל האזרחי, פקס: 9977341
מר דייוויד שירר ראש המחלקה ההומניטרית של האו"ם, OCHA, פקס: 5825841

 

• 12:25 - החיילת בדלפק 1 סגרה את החלון כי "התור לא היה מסודר". לאחר שהאנשים התרחקו מהדלפק היא פתחה אותו שוב כל הזמן יש עצבנות רבה בקהל, אנשים מרוטי עצבים ומיואשים,

• 12:30 - חלון מס' 1 נסגר שוב.
• 12:40 - חלון מס' 2 נסגר. [שוב כעונש על ההתקהלות סביב הדלפק]
• 12:44 - חלון מס' 1 נפתח אחרי שאנשים הסתדרו בשורה. חלון מס' 2 עדיין סגור.
• 13:15 - עברה שעה מאז הגענו למקום, חלון מס' 2 עדיין סגור. אנשים מסתובבים בתסכול ובזעם.

מס' 10 עדיין ממתין לתורו. התקשרנו למפקד המת"ק אבי שליו. הפקידה שענתה לטלפון אמרה שהוא בארוחת הצהרים. לאחר כמה דקות, הצלחנו להשיג את אבי שליו והוא טיפל במצב.

• 13:20 - שני "החלונות", [האשנבים], פתוחים ונפתח חלון נוסף לאישורי מעבר. התור מתחיל לזוז.

• 13:50 - בחלון מס' 2 התקבל מספר 27
• 14:15 - החלון הנוסף שנפתח לקבלת אישורי מעבר- נסגר. הוא נפתח שוב רק בשעה 15:50
• 16:00 - התור מתקדם בעצלתיים. חלק מהאנשים עוזבים ביאוש. חלקם ממהרים הביתה להתכונן לשבירת הצום ולהכנות לקראת החג.אני שמח כשאני מקבל אישור לשבוע אישור ללווי מושתל כליה לטיפול רפואי בישראל ג.מ הוא בעל תעודה כחולה [פלסטיני תושב מזרח ירושלים] , אשתו היא מבית לחם. היות ואין יותר שינוי סטטוס על בסיס איחוד משפחות, אשתו נותרה עם תעודת זהות מהשטחים. בניגוד לבעלה, עליה לקבל אישור ממת"ק עציון להיכנס לתוך שטח ישראל למרות שהם גרים בתוך השטח המוניציפלי של ירושלים בבית חנינה. ג.מ הוא מושתל כליה שעבר טיפולים אינטנסיביים בבי"ח איכילוב בת"א. ניתוח כזה, לא ניתן לקבל בגדה המערבית. כאשר נהרג אחיו של ג.מ, תרמה המשפחה את איבריו לחולים ישראלים. מצבו הבריאותי של ג. מ אינו טוב. ההשתלה לא נקלטה היטב והוא זקוק לטיפולים קשים נוספים כל הזמן. בידו מכתב החתום ע"י רופא מבי"ח איכילוב המזמין אותו לטיפול מדי שבוע. ג.מ זקוק ללווי של אשתו בעת הטיפולים הקשים, ולכן עליו לבוא מדי שבוע למת"ק עציון כדי לקבל עבורה אישור מעבר לישראל. כאשר פגשנו בו הוא חש ברע. השעה הייתה 13:50, הוא היה מספר 64 בתור לקבלת אישורי מעבר. כאשר עזבנו, עדיין לא הגיע תורו. הוא סיפר לנו שהמת"ק נותן אישור למשך שבוע בלבד. פעם אחת , כשאשתו הייתה בהריון, קיבל אישור למשך חודש. כשחזר וביקש שוב אישור לחודש אמרו לו " יש לנו חוק שמקבלים אישורים רק לשבוע". לו אשתו הייתה באה, הייתה נדרשת להציג אישור מעבר לישראל, במחסומים וביקורות הפתע הרבים שהצבא עורך בדרך הארוכה בין צפון ירושלים ועד מחסום עציון. לכן, ג. מ נאלץ לבוא בעצמו לבקש את האישור עבור אשתו. הוא נאלץ לבזבז ימים על ימים בהמתנה מול הדלפק. הרבה פעמים הוא חיכה לאישור עד שעה 17:00, זמן סגירת האשנב, אך תורו לא הגיע . היה עליו לחזור שוב למחרת היום. "אני שמח כשאני מקבל אישור לשבוע", אמר כשנפרדנו.בידינו מאות עדויות וסיפורים דומים. צר המקום מלהכיל את הבושה והכאב. כל הסיפורים מדברים על השפלה וטרטור סתמי, על סבל לא יתואר של חברה שלמה המבקשת לחיות את חייה בכבוד ואינה יכולה. מדיניות המחסום והמת"ק המשולבים זה בזה מעמידים את החברה הפלסטינית בפני שבר טוטלי. אי אפשר לנוע, אי אפשר להתפרנס, אי אפשר לקבל טיפול רפואי - איך אפשר לחיות כך? ברור לכל מי שעומד במת"ק עציון וצופה בנעשה שם, שחלום הבלהות של ההמתנה האין סופית והטרטור, והדרישות חסרות ההגיון להביא עוד מסמך ואח"כ עוד מסמך ,כדי לקבל אישור שרק בעזרתו אתה יכול לקבל אישור אחר- כל המסכת הזו אין לה שום קשר עם ביטחון אזרחי ישראל. אם בכלל - הרי ההפך הוא הנכון. ממשלת ישראל דוחקת דווקא את התושבים הפלסטינים התמימים, אלו העומדים בתור ורוצים לקבל אישורי מעבר מסודרים, למקום שאין ממנו מוצא אלא להתאבד. כשעמדנו וצפינו [רק 4 שעות] בהמתנה חסרת התוחלת הזו, גם אנו רצינו כבר להתפוצץ. מהנתונים שהבאנו עולה שמת"ק עציון פשוט אינו מתפקד. במקום לשרת את האוכלוסייה שהוא אחראי לה הוא גורם לה לנזק ולסבל מיותרים שאין לתרצם ע"י שיקולים "ביטחוניים". המת"ק בנוי פיזית ומתוכנן כך שלא יוכל לתפקד: 1. המת"ק אינו נגיש לקהל האנשים אותו הוא אמור לשרת. 2. אין שום אפשרות בעולם לתת מענה לאוכלוסייה בת 80,000 מתוך חמישה אשנבים לקבלת קהל, לא כל שכן להנפיק אישורי מעבר מתוך 2 אשנבים בלבד! 3. המחדל גדול עוד פי אלף מונים, לאור העובדה שאפילו שני הדלפקים הללו אינם מאוישים בצורה מסודרת, שהיחס של החיילים הוא מבזה ומשפיל, שאינם דוברים ערבית, שהם נעלמים מדי פעם ללא הסבר ושאין דרך נאותה לתקשר אתם. על גבי המנגנון הקורס של המנהל האזרחי הממשלה מפעילה מדיניות של הכבדה בירוקרטית ההולכת ומתעצמת בחודשים האחרונים: אישורים לרמדאן, אישורים "לחיות בביתך" אם אתה חי בקו התפר, אישורים לעבור את גדר ההפרדה, אישורים לצאת מהמובלעות ולהיכנס אליהן, [הוראות קפלינסקי מאוקטובר], אישורים לעבור בתוך הגדה בין ההתנחלויות וכך הלאה והלאה. לא רק שהדרישות להצגת אישורי מעבר החמירו אלא כך גם כל מסכת הטפסים הנדרשים בעת הגשת הבקשה לאישור. טופס מהמעביד, טופס מביה"ס, טופס מיוחד לרכב, טופס מביה"ח וכן הלאה וכן הלאה. בד בבד, גוברת מדיניות תפיסת השבח"ים, - "שוהים בלתי חוקיים", [לא מדובר רק בתפיסת פועלים בתוך שטחי ישראל אלא גם בתפיסת פלסטינים הנעים בתוך הגדה המערבית]. תמונה דומה לזו של מת"ק עציון, עולה מתצפיות נוספות שערכנו במת"ק בית אל. אנו נמשיך לעקוב, להתריע ולדווח אודות פעולות המנהל האזרחי בגדה המערבית.

 

• 1. כיצד אפשר ליישם, 3 ימים בלבד לפני התפילה, תהליך בירוקרטי מסובך ומסורבל הנוגע כמעט לכל תושב פלסטיני באזור הגדה המערבית?

  2. כיצד יידעו מאות אלפי המתפללים שהם נדרשים להיתרים?
  3. כיצד יוכלו משרדי המת"קים להנפיק עשרות אלפי אישורים מיוחדים תוך 3 ימים? {בבדיקה שערכנו ב-9.11.03, במת"ק עציון האחראי על אוכלוסיית אזור בית לחם וסביבותיה, מצאנו שהמת"ק אינו מסוגל לתת מענה למאות פניות ביום, המגיעות אליו דרך שגרה. מפקד המנהל אפילו טען בפנינו "שחסר לו כוח אדם לאייש את שלושת הדלפקים" המשרתים את מאות אלפי הפלסטינים החיים באזור}. כיצד יוכלו המשרדים לעמוד בעומס נוסף של הנפקת תוספת אישורים לעשרות אלפי מתפללים? במיוחד לאור העובדה שכל אישור צריך לעבור בדיקה של מספר גורמי ביטחון?
  4. כיצד יוכלו עשרות אלפי תושבי עזרייה, אבו-דיס וסוואחרה לקבל היתרים מהמת"ק שלהם במעלה אדומים בשעה שמת"ק זה סגור לקהל {לרגל שיפוצים} מזה 3 שבועות? תשובתה של דוברת ראש המנהל הייתה שיפנו לתאום הפלסטיני. האם גורם זה מוסמך להנפיק אישורי מעבר?
  1. חוסר אפשרות לתת מענה כפי שכבר ציינו, בבדיקות שנערכות מטעמנו במת"קים המקומיים מצאנו שאין למת"ק אפשרות לתת מענה לצרכים השוטפים של אוכלוסייה כל כך גדולה. אין פלא שרק 400 אישורים לתפילה הונפקו במת"ק עציון לאוכלוסייה המונה 80,000 איש. רק 127 איש קבלו אישורי תפילה ממת"ק יריחו.
  2. פרסום לקוי ורשלנות מכוונת ע"פ עדויות ששמענו, פלסטינים רבים לא ידעו כלל שיש צורך באישורי מעבר לתפילה. באזור בית לחם פורסמה ההוראה [בטלוויזיה המקומית ובקול ישראל בערבית] 3 ימים בלבד לפני תפילת יום שישי האחרון של הרמדאן. מובן שהמת"ק אינו מסוגל להנפיק אלפי אישורים לפונים העונים על הקריטריונים שנקבעו כרלוונטיים לקבלת האישור. אפשר להניח שמתוך 80,000 תושבי האזור לפחות 10,000 הנם גברים מוסלמים מעל גיל 45 ונשים מעל 35 שאינם מעורבים בפעילות טרור.