מחסום בית לחם (מעבר רחל) – סיכום לשנת 2011 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסום בית לחם (מעבר רחל) – סיכום לשנת 2011

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
שישי, 15 יוני, 2012

מחסום בית לחם, הידוע גם כמחסום 300, הוא שער הכניסה לאזור ירושלים ולישראל עצמה עבור פלסטינים החיים בחלקה הדרומי של הגדה המערבית. מאז סתיו 2007, מופעל המחסום בידי חיילי המשטרה הצבאית, משטרת ישראל ואנשי אבטחה של חברה פרטית. אלפי פלסטינים עוברים דרכו ברגל מדי יום, וכך גם תיירים בדרכם מבית לחם ואליה. היות שהמחסום גובל בשטח A, הנמצא בשליטת הרשות הפלסטינית, אוסר החוק הישראלי על מעבר אזרחים ישראלים דרכו.

 

הכניסה למחסום מהצד הפלסטיני

למחסום יש כל המאפיינים של מעבר גבול, הכוללים ביקורת בטחונית ובדיקת מדוקדקת של תעודות זהות . עם זאת, הוא ממוקם כשני קילומטר דרומית לקווי שביתת הנשק משנת 1949(הקו הירוק), בתוך הגדה המערבית, בשטח פלסטיני הנמצא תחת שליטה ישראלית.

במהלך שנת 2011 נערכו תצפיות נקודתיות במחסום בית לחם כדי לברר את הגורמים לקשיי המעבר במחסום זה. (ראו גרף בסוף המסמך)

בתקופה המתייחסת לדוח זה נערכו ספירות תכופות של העוברים במחסום בימי העבודה הרגילים. ברוב הבקרים עברו במחסום בכיוון לירושלים כ- 2000עד 3000פלסטינים, רובם גברים בעלי אישורי מעבר, אם לעבודה בישראל ואם בשל צרכים אחרים.

במחסום יש שלושה נתיבים: שניים לנכנסים לירושלים ואחד ליוצאים מירושלים. הכניסה למחסום מכיוון בית לחם היא דרך מכלאות ארוכות הממוקמות לאורך חומת ההפרדה. המשך המעבר הוא דרך קרוסלותinfo-icon המופעלות בידי חייל המאפשר בכל פעם לקבוצה של אנשים להיכנס. בנקודה זו נערכת בדיקה – לעתים שטחית ולעתים מדוקדקת – של האישורים הנדרשים. אחרי מעבר דרך קרוסלות אלה – כולם עומדים יחדיו בתור הכניסה לבניין המחסום.

מחסום בית לחם מצידו הפלסטיני

השער ה"הומניטרי" אמור לאפשר גישה נוחה יותר לנשים, לילדים, לקשישים ולתיירים. למעשה מאפשר השער ה"הומניטרי" לעוברים בו  לעקוף את התור הארוך בכניסה למחסום. הנכנסים חייבים לעמוד בתור לגלאי המתכות ולביקורת התעודות יחד עם כל האחרים. יתרונותיו של הנתיב ה"הומניטרי" הם לפיכך מוגבלים מאד, גם כאשר הוא  מופעל באופן מלא.

במבנה המחסום יש שלושה שרוולי בדיקה שיש בהם גלאי מתכות (מגנומטר). רק לעתים נדירות פועלים כל שלושת גלאי המתכות בו בזמן. השלב הבא הוא בדיקת תעודות הזיהוי והאישורים הנדרשים. סורק מוודא שהאישורים אכן שייכים למחזיק בהם. כאן נערכת גם הבדיקה הביומטרית. רק  בנקודה זו מוחזרים מסורבי הכניסה לבית לחם אחרי שעברו את כל שלבי הביקורת והמתינו זמן רב.   

התור הארוך ביותר בשנת 2011נמדד ביום א', 30באוקטובר, כאשר כ- 700איש כבר עמדו במקום בשעה 04:00.  היות ש"כלוב" המתכת המסורג המשמש להסדר התור אינו ארוך מספיק, הדוחק בתוכו הוא עצום. רבים מנסים לפלס דרך לראש התור באמצעות טיפוס על גג ה"כלוב", הרמתו והידחקות דרך החרכים. בימים שכאלה פורצות דרך קבע תיגרות בתור.

סיכום

המעבר "ההומניטרי" הביא תועלת מוגבלת מאד למשתמשים בו עקב זמן הפתיחה המאוחר והבלתי צפוי, וסגירתו הבלתי מוסברת במהלך הבוקר. כשישים נשים עוברות במחסום בשעות הבוקר וכן כשישה ילדים. שליש עד חצי מהנשים והילדים נאלצים לעבור במעבר הרגיל, כי המעבר ה"הומניטרי", האמור לשרת אותם, לא הופעל. לאחר הכניסה למחסום תלוי מתן הקדימות בתור לנשים ברצונם הטוב של הגברים - מצב בלתי נסבל שעליו מתלוננות הנשים מאד.

אין אפשרות לטפל בו במקום בתקלות טכניות הקשורות בכרטיסים המגנטיים.הפלסטינים נאלצים לשרך רגליהם למת"ק עציון, ולהמתין שם בתור,  הכל לשם פעולת תיקון פשוטה ושיגרתית.

מאז שהונהג הצורך באישורי תפילה נפגע חופש הפולחן של הפלסטינים, חופש שבו מתהדרת מדינת ישראל.

אחת הבעיות המשמעותיות ביותר שבפניהן עומדים אנשים הנכנסים לירושלים היא הקושי לצפות את משך זמן המעבר במחסום. ברוב מקומות העבודה מתחיל יום העבודה בשעה 06:00 או 07:00. אמנם בשנים האחרונות נפתח המחסום למעבר כבר בשעה 04:00, אך בשעה זו כבר ממתינים במקום מאות פלסטינים. בדיקות חוזרות ונישנות במחסום, תלות בציוד טכני מתקלקל ואיוש חסר של עמדות הבדיקה הם הגורמים העיקריים לעיכובים הקשים בשעות שיא התנועה. אילו ניתן היה לצפות את זמן המעבר היו הפלסטינים מתאימים את שעות ההגעה שלהם. אולם כדי להבטיח לעצמם שלא יפסידו שעות עבודה ולעתים אף את יום העבודה כולו – מגיעים ראשוני הממתינים למקום זמן רב לפני פתיחת המחסום.  

מספר התלונותעלהתנהלות החיילים והשוטרים ירד בשנת 2011, והמפקדים התייחסו לתלונות.  לעומת זאת, התנהגותם של המאבטחים, שכירי חברת השמירה, אינה ראויה.

ממוצע חודשי של הנכנסים למחסום בשעות 04:00 -08:00 ב-128 ימים בשנת 2011. 10  ימים שבהם נכנסו פחות מ-1500 אנשים לא נכללו(בחודש יוני לא נערכה ספירה