מאחורי כל שם יש איש.....
מאז שנת 2000 השתנתה מאוד משמעות המושג "מחסום": בעוד שבתחילה המחסום הווה הפרעה למעבר בין שני מקומות בלבד, היום, בתוקף תקנות וכללים בירוקרטיים נותקו כפרים וערים אלה מאלה. צפון הגדה ודרומה אסורים זה לזה ע"י ניתוק שהוטל עליהם. בשנה האחרונה צומצם חופש התנועה בשטחים עד כדי כך שלפעמים הבית וחצרו הם אזור התנועה היחיד שנותר לפליטה. משם, מהבית הם מתקשרים ומבקשים עזרה. כל המקרים המתוארים להלן הם פניות טלפוניות שנתקבלו אצלנו בחודש אוגוסט.
ואאל הוזמן למשפט לבית המשפט הצבאי במחנה עופר ליום ראשון. הוא פנה עם ההזמנה למת"ק – מנהלת התיאום והקישור, האמורה להנפיק אשורי תנועה "למנועי משטרה" (מדובר בפלסטינים שעברו עבירות תנועה, לא בעבריינים פליליים) הזקוקים לאישורי כאלה על מנת שיוכלו להיות נוכחים במשפט המתנהל בעניינם. הוא זקוק לאישור תנועה מאזור בית לחם לאזור רמאללה (בתוך השטחים הכבושים). הפניה נעשתה שבועיים לפני מועד המשפט. האישור ניתן ביום ראשון בשעה 09:45 במת"ק עציון (בית לחם) כאשר המשפט נפתח במחנה עופר (ע"י רמאללה) בשעה 10:00. בדרכו לבית המשפט עבר ואאל את המחסומים הבאים: אל נשאש; ואדי נאר; אלעזריה; ליל וביתוניה. הוא לא הגיע למשפט בזמן ונשפט שלא בפניו.
תעודות הזהות של חאלד, דאוד, חאולה, מוניר, עדיה וחאסן נלקחו. של חאלד במחסום המנהרות, של דאוד במחסום חווארה, של חאולה, מוניר ועדיה במחסום עין יעל (ליד גן החיות בירושלים) ושל חסאן בתוך ירושלים. אף אחת מן התעודות האלה לא הוחזרה עד היום. אלה ודומיהם נידונים למעצר בית בלא משפט. על מנת לנסות ולקבל תעודה חדשה צריך לצאת מן הבית. במחסום הראשון שבו יתקלו הם יעצרו בעוון תנועה בדרכים (בתוך השטחים הכבושים) ללא תעודה מזהה.
(החרמת תעודות זהות אסורה! במקרים שבהם נלקחת התעודה לצורך הבטחת התייצבות של אדם במקום ובזמן מסוים יש לתת בידו מסמך חלופי לתעודה, ולהחזירה לבעליה במקום המצוין מפורשות במסמך החלופי – וזאת על פי צו בדבר הוראות בטחון, הממלא את מקום ספר החוקים בשטחים הכבושים).
ג'מאל נוסע מכפרו לעבודתו בשכם על אופניו כ-10 ק"מ מדי יום. הוא בעל מכונית, אך למכונית אין אישור כניסה לשכם. מדי יום, בבוקר לפני העבודה ואחה"צ בשובו לכפר הוא מעוכב במחסום עצירה א-שמאליה לשעתיים שלוש או ארבע למרות שהחיילים מכירים אותו.
נאאל סטודנט לרפואה הלומד כבר שנים אחדות בסוריה ונוהג לבקר את משפחתו בשטחים בחופשת הקיץ. כאשר ביקש לעזוב את השטחים ולשוב ללימודיו נעצר בגשר אלנבי ונדרש לראשונה בכל שנות לימודיו להתייצב בפני השב"כ כתנאי לעזיבתו את השטחים. ואכן... איש השב"כ בחקירה הפחיד את הבחור. הוא רמז לו בדרך זו או אחרת כי גם אם יותר לו לצאת, ייתכן שלא יוכל לשוב לשטחים הכבושים. לזה קוראים בשפת השב"כ "רענון הנהלים" ללמדך שלא מדובר בתקנה דרקונית חדשה כי אם בנהלים שרק נרדמו לשעה קלה ועתה מעירים אותם.
חליל - נער בן 16 שעבר במחסום חווארה בלווית אביו נעצר ונכלא בצינוק. הם היו בדרכם לביתם בכפר. רק בשעה 2:20 לפנות בוקר שוחרר הנער. אביו המתין לו כל אותה העת במחסום. המוקד ההומניטארי של הצבא הכחיש, על פי הודעת חיילי המחסום, כי יש נער בצינוק. פעיל שטח, עובד של שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם, ראה את האב בשעה 23:00 במחסום והעביר את הידיעה. בשעה 2:20 לפנות בוקר שוחרר הנער "שלא נעצר ולא היה שם בכלל" לביתו.
מאג'ד, סוחר בכלי בית. הוא עובר עם מרכולתו בכפרים ומוכר כלי בית. מאג'ד עוכב במחסום בקעות (בקעת הירדן) כאשר בחיפוש בתוך המכונית נמצאו בין השאר גם סכיני מטבח שבלעדיהם אי אפשר להכין סלט. הוא עוכב לכמה שעות. לסכינים שלום.
נידאל, נהג מונית, התקשר אלינו בשעה 14:00 ודווח על המתנה של שעתיים של כל הבאים משכם בצומת הכביש המתפצל לכפרים עראק-בורין ותיל (דרומית לשכם). לדבריו היו כבר 90-100 מכוניות לאורך הכביש, כולל אוטובוסים עם נשים וילדים. הוא דיבר על בדיקות מאוד מאוד איטיות, כל חצי שעה מעבירים רכב אחד. החיילים שופכים ומפזרים את תכולת השקיות המכילות בעיקר ציוד ובגדים לבית הספר, באומרם כי "מה אתם רוצים, זאת העבודה שלנו". בפניה למוקד ההומניטארי של הצבא, ולרשויות צבאיות אחרות טענו כולם כי אין שם מחסום.
בשעה 16:00 דווח נידאל שעדיין אף אחד לא עבר. מספר המכוניות הוכפל. וממש עכשיו החיילים ירו וכתוצאה מהירי נפגעו 2 גברים, אחד ברגל ואחד בגב והם הועלו על מונית ונלקחו לבית חולים בשכם. הרופאים למען זכויות אדם איתרו את הנפגעים בבתי החולים בשכם.
בשעה 18:45 המחסום היה עדיין סגור ומסוגר. נידאל אמר כלאחר ייאוש "יש אולי שלוש אלף איש עכשיו, יש בלגן גדול, יש חתונה, באו הרבה אורחים באוטובוסים ולא נותנים גם להם לעבור". שוב התקשרנו ללשכת המח"ט . שוב נשאלנו איפה בדיוק נמצא המחסום הזה? בשלב הזה הם הודו בפנינו שאכן יש פצוע פלסטיני אחד. עדכנו אותם שיש שניים.
בשעה 19:01 נידאל דווח שהמחסום סוף סוף נפתח. עכשיו יעבירו את כולם – "וואחד וואחד..."בבדיקות קפדניות.
20:00 - נידאל דווח בקול מותש שעבר. ממרומי הכביש בכניסה לכפר הוא ראה שיש עוד כ-70 מכוניות הממתינות בתור ו"החיילים בודקים לאט... לאט...".
תעודת הזהות של אחיו של סולמאן הוחרמה במחסום בית איבא ונלקחה למשטרת קדומים. בהעדר תעודת זהות לא יכול היה האח להגיע למשטרה לאסוף את תעודתו. הוא ביקש מסולמאן לפדות את התעודה במקומו. סולמאן קיבל את התעודה ובדרכו חזרה הביתה הוציא במחסום את שתי התעודות מכיסו כדי להציג את תעודתו לבדיקה. החייל שראה כי לאיש שתי תעודות ידע מייד כי לפניו עומד זייפן מסוכן והזמין משטרה שעצרה את סולמאן.
ראאד שאשתו אושפזה בבית החולים הדסה שבהר הצופים לניתוח סרטן המעי הגס, ביקש אישור כניסה לישראל כדי ללוות את אישתו ביום הניתוח. ראאד "מנוע משטרה
" ובקשתו נדחתה. חמותו חולה אף היא בסרטן המעי הגס, ולא יכולה לתמוך בבתה החולה. אחיותיה מטופלות במשפחות. כל הפניות להתחשבות הומניטארית נדחו והאישה, שגם אינה דוברת עברית, הלכה לניתוח לבדה.