בית איבא, יום ג' 25.3.08, אחה"צ

בית – איבא

16.15 -  קבוצת קצינים ממת"ק, כולל מפקד המנהלת בעצמו מקבלת את פנינו בחיוך אדיב ובנכונות לשיחה. הם מדווחים על נער שנתפס בבוקר עם שני מטעני צינור במחסום זה אך טוענים שלא זו הסיבה לנוכחותם המרשימה. מתנהלת שיחה על המוטיבציה של הנערים נושאי חומרי החבלה וממנה לעצם חשיבות המחסומים. האורח, אמן יהודי ודובר עברית מצלם ומקשיב.

הפתעה נוספת היא נוכחות אנשי מילואים במחסום. האוירה נינוחה ולמרות שבדיקותיהם קפדניות כמו בדיקות חיילי הסדיר יש פשוט יותר התיחסות עניינית: לא עוינת, לא חשדנית וללא מתח.

מפקד המחסום, היה  מוכן לשמוע ולהשמיע. סיפרנו לו על מפקד מחסום צעיר שהתעקש לשלוח אישה מבוגרת עמוסה סלים כבדים בחזרה לראשית התור משום שניסתה לצאת ללא עמידה בתור, למרות שניסינו לתאר לפניו את קשייה בעמידה בתור (תאר לך את אמא שלך!).

ענה לנו איש המילואים: זה ההבדל – הבינה הנוספת שעדיין חסרה. החייל הסדיר הוא עולם אחר: הציות להוראות הוא גם הגנה מהפחדים. 

שוב נמצא שם הכלב שבודק מכוניות. באותו יום היה היתר למשאיות של המחצבות באזור לנסוע לשכם. חמש משאיות מכל מחצבה. לשאלה אם מתגמשים ומרשים למחצבה שבה העומס רב יותר להוציא יותר משאיות כאשר ממחצבה אחרת יוצאות פחות מן המכסה – נאמר לנו שאין הגמשה – כל מחצבה מוציאה רק חמש משאיות.

                                         - סוף -