בית איבא, ג'ית, יום א' 27.4.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אליקס וו', רותי וו' ז', סוזאן ל' (מדווחת)
27/04/2008
|
אחה"צ
Seriously? Does this make us safer?

סיכום

המונחים "התנהגות" ו"התנהלות"  הם קשורים בקירוב. שניהם מתייחסים לפעילות אנושית. "התנהגות" היא פעולה שאנו רואים או שומעים, בזמן של"התנהלות" יש הקשרים נורמטיביים, שנוגעים לציפיותינו החברתיות והמוסריות. היום ראינו התנהגותם של חיילים במחסומים שהייתה איומה ובלתי קבילה – חיילים שהתנהגו בצורה "רעה" ביותר, שהתנהלותם חסרה כל נימוס, כבוד או חמלה. חיילי הכיבוש האלו גילו התנהגות גסת רוח, מעליבה וחסרת רחמים.

14:50 צומת ג'ית: אין מחסום, אולם ערימות העפר, באותו מספר כבעבר, עדיין חוסמים את הדרך לבית איבא.

15:00 דיר שארף

אישרו לנו שהמחסום היה סגור "לזמן מה" יותר מוקדם היום, אך אנו גם שומעות שמחסום "שבעתעש" (שבע-עשרה), בין עשירה ושכם, "יכול להיות שפתוח", כלומר בלי "מחר אינשאללה".

15:30 בית איבא

המפקד, שאינו עונד סימני דרגה הנראים לעיין, אומר לנו ש"תיק הושאר במחסום". הוא ממהר להודיע לנו שהיות והוא לא היה נוכח במקום, אין הוא יכול למסור לנו פרטים נוספים.

מורה שמלווה טיול של 50 תלמידי תיכון, מחכה בסבלנות עד שכולם יעברו את הקרוסלות. הוא מתלונן שהם נמצאים שם כבר יותר משעה ושהתלמידים, בני ה-17, הורדו כולם מהאוטובוס, ולמרות תחינותיו, לא אפשרו את בדיקתם כקבוצה וכל אחד מהם נבדק בנפרד. "מדוע היו צריכים להוריד אותם מהאוטובוס?".

אנו מחפשות את המפקד, שמתעקש שהוא חייב להתנהג לפי הספר ואין הוא מקשיב כלל לתלונתנו.

15:40 -- גבר המחזיר את חגורתו לאחר הבדיקה מגיע אלינו, כדי לומר: "אני עובר כאן כל יום. כאשר יש לחץ, כמו עכשיו, הם מעבירים אותי ללא בדיקה. אולם, כאשר אין לחץ, בודקים את תעודת הזהות שלי בקפדנות. באחד הימים אני מצפה שיגידו לי שאני צריך להיות בגיל של למעלה  משישים כדי לעבור בתור ה'מהיר'. זה איננו ביטחון." אנו מסכימות. זוהי הטרדה, כפי שיש הרבה היום.

14:45 – חייל מטפל בגסות בשני צעירים, כשהוא מצעיד אותם לכיוון מיניבוס, מדבר איתם בגסות ובחוסר נימוס ומורה להם לחזור לסופו של תור הבדיקה (שבו מחכים לפחות 60-70 איש).  זה אותו חייל שהתחנף למפקד, כשדיברנו איתו, ושמפנה לעתים את מבטו אלינו כשואל "הכול בסדר?"

בשטח בדיקת הרכב מחכים מעט כלי רכב בשני הכיוונים, אולם יש גודש של חיילים, בדרך כלל ארבעה או חמישה בתוספת של שתי חיילות מ"צ; כולם מתנהגים בגסות וקוראים תגר על הפלסטינים שעוברים, תוך דיבור גס בקול רם. יש כמה לימוזינות שעוברות היום את המחסום, מכיוון שכם, וההתנהגות כלפי נוסעיהם היא רעה במיוחד.

גם החייל שבודק את תעודות הזהות בתור ה"מהיר" מתנהג בגסות ומתווכח עם האנשים שמבקשים לעבור. הוא עומד על כך שעורך דין "איננו יכול לעבור... רק שופט" (וכן מורים ורופאים). לכן רואה החשבונות המוסמך של אוניברסיטת א-נג'אח אינו יכול להשתמש בתור ה"מהיר", כפי שאיננו יכול לעשות "תובע". (אנו בודקות את כרטיסי הפלסטיק הרשמיים שלהם וכן את תעודות הזהות שלהם). גברים נשלחים חזרה לעמוד בתור לקרוסלות ולבדיקה המלאה, שפירושה הסרת מעילי המקטורן (במקרה של שני הגברים), כמובן בתוספת הסרת חגורותיהם. ברור לנו שהחייל מבצע את משימת השליטה על הפלסטינים בחדווה, תוך שהוא גם דואג  שנראה מה שהוא עושה: הוא גאה בהתנהגות כה מתועבת – כמה מעוותים יכולים החיים להיות? נציג המת"ק כמעט ואינו עושה דבר כדי שנוכחותו תורגש.

15:55 – "האם זה אתה?" שואל החייל בלעג, בעברית כמובן, להולך רגל בתור המהיר (רק הגברים עוברים טיפול זה). אולם גם התנהגותו כלפי נשים בתור ה"מהיר" היא דעתנית וסקסיסטית – הכול בעברית כמובן. בנקודת זמן זו, פונה אחת מחברות המשמרת אל החיילים ואל המפקד, שאומנם אינו מתנהג כמו החיילים, אולם הוא נותן להם להתנהג כך, "איננו שואלות אם יש או אין למישהו היתר נכון, אולם אנו טוענות שאין זו דרך נאותה לפנות אל בני אדם." המענה הוא שאחד החיילים מתחיל ללעוס מה שהוא  בפני הפלסטינים, אותם הוא אמור לבדוק בשטח בידוק הרכב.

16:00 – קבוצה חדשה של ארבעה-חמישה חיילים מגיעה מתוך רכב צבאי, החונה בצד השני של המחסום. שלא כמו חבריהם במחסום, הם ללא קסדות וחובשים כיפות.

שלט חדש, בערבית ובעברית, המוצב בכניסה לשטח בדיקת הרכב, בכיוון מדיר שארף, מכריז על "בדיקת מטען". כשאנו עומדות לעזוב את המקום, מפרק בעל עגלת חמור את מחצית מטענו, וכשאנו עוזבות את בית איבא, הוא טוען את עגלתו מחדש. באותו זמן סטודנטית, שהולכת בדרכה הביתה, נושאת ספר שכותרו "הזמנה לתורת המספרים". נראה לנו שכאן בבית איבא, אין כל תורה מאחורי ההתנהגות שצפינו ואין כל בינה או מובן מאחורי המספרים.