בית איבא, יום ה' 3.7.08, אחה"צ

14:28 חייל של מג"ב יושב על כיסא על ידי הבית (שעליו נוהגים להשתלט מתנחלים) בשבות עמי; הוא משקיף אל הכביש.

14:45 במחסום בית איבא הנמצא ביציאה הצפונית מזרחית של העיר שכם, חם היום. לפני כשנה וחצי במסגרת שינויים שערך צבא לשיפור מראית המחסום, הוצב מיכל פלסטיק גדול, שאליו חוברו ברזי מים. שוקת זו ניצבת חרבה ביום קיץ חם, היום. כמאה וחמישים איש ממתינים בסככה ליציאה ממכלאת שכם, וכשלושים איש ממתינים להיכנס.

על התור המיועד לנשים זקנים וילדים מפקדת חיילת סמוקת פנים משל המשטרה הצבאית. אחת לכמה שניות היא צורחת 'רק בנות'. היא מזרזת את הנשים בקריאות 'יאללה, יאללה', בתנועות ידיה מזכירה לי רועה צאן. מידי הגברים המבוגרים היא חוטפת את תעודת הזהות שמוגשת לה, ומעביה אותן לחייל היושב מאחוריה.

15:00 מאז הגיענו למחסום עומדת בפינה, ליד הספסלים, אישה צעירה מכוסה רעלה. עתה נזכר בה החייל, וקורא לחיילת המשטרה לבוא לבדוק אותה בתוך הצינוק. הם מכניסים את האישה מצד אחד והחייל ניצב עם רובהו שומר על הדלת. החיילת נכנסת מהצד השני- בין שתיהן מפרידה זגוגית- ומגיפה את הדלת.

החיילת הבודקת את הגברים היוצאים משכם מנופפת לעברנו בשלט גדול ובו כתוב שמחסום ווטש תומכות בטרור. היא צוחקת ותולה את השלט על חלון הבדיקה. אל חברתה סמוקת הפנים היא נפנית וצועקת- 'יש פה ג'וק, תעיפי אותן'.

אחר כך היא שבה אל עבודתה. היא לוחצת על זמזם שמאפשר יציאה של גבר אחד בכל פעם מבין הקרוסלות הלוחצות, וצועקת לו תעאל. כאשר הם לא עושים כן בזריזות היא גוערת בהם. היא לועסת מסטיק ופניה מביעות שיעמום בהגישה את ידה לחיטוט בחפצים ובדיקת ת.ז. של הגבר. כאשר הוא עובר והמכונה מצפצפת (כך תמיד) היא מורה לו בחוסר סבלנות להסיר את החגורה, ולעיתים הנעליים, או להרים את שרוולי המכנסיים.

אחד מגיבורי צה"ל מחזיר לאחור גבר כבן שבעים המלווה נער נכה ומפגר שכלית, כיוון שנקלעו לתור הלא נכון (אך ריק). הוא מתעקש שיחזרו לאחור ויצעדו במסלול המקביל (המוביל לאותה יציאה בדיוק)- כי אלו הכללים.

בדיקות החיילים כה קפדניות עד כי הם מסתכלים בין דפי המחברות של הסטודנטים.

נער בן 13 רוצה לצאת משכם עם דודתו, שאין הוא רשום בתעודתה. 'בפעם הבאה תבוא עם אמא!', גוערים בו.

זוג צעיר מורדים על ידי החיילים מרכב היוצא משכם. הגבר מחבק בידיו תינוק בן יומו. עליהם לעבור את המחסום ברגל- שם הבדיקות קפדניות יותר. הזוג הצעיר מתחנן על נפשו- חם, התינוק. מס' דקות כך ניסיונות שכנוע עד שהחייל כבר מתרגז באמת וצועק עליהם ומאיים,והם הולכים לתור. החייל מסתובב אז אל חבריו, אומר משהו, ושלושתם פורצים בצחוק.

צעיר מביט אל עבר חיילים המובילים אישה נוספת לבדיקה בצינוק ועינו אומרות שנאה. אב מוביל את שני ילדיו אל הבדיקה וזרועותיו מגוננות עליהם. איש קורא לחייל בהכנעה, בחיוך מתנצל, הוא שכח את החבילה מאחורי הקרוסלה. נער שואל אותי אם מותר לו להתקשר אל דודו שעומד כרגע בתור.

כשעזבנו את המחסום ב- 16:10 בדיוק הגיעו מתנדבים אקומניים לצפות במחסום.